שו"ת דברי חיים/א/יורה דעה/לו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א יורה דעה לו

סימן לו

שאלה אשה שרואה כמו קרטין ולא בדקו אם נימוחו ובשעת ווסת רואה דם ממש יהנה ראו בהשתנה ומצאו גם קרטין הנ"ל מה דינה וגם אינה מרגשת שום כאב בחלל הגוף:

הנה באמת לפי מה דמבואר בנ"ב [סי' מ"ח] דהבדיקה של מהרי"ו המובא בש"ע סי' קצ"א בדיקה מעלייתא היא אפי' בלא מכה אולם המעיין במהרי"ו יראה מפשט לשונו דאינו ברור ממש ורק נוטה יותר שהוא ממי רגלים ע"י הבדיקה כיון שמועיל המוך לענין מי נדתה שלא תזוב למטה כמ"כ מועיל לענין שלא יזוב הדם הזה המסופקים בו מהיכן הוא יעויין שם במהרי"ו סי' כ"ה וז"ל ראי' גדולה הי' הפעולה עם הירק שנסתם המקור אפי' בשעת וסתה והאי דם לא נסתם כו' ואפשר דאפי' מהר"ח א"ז שאסר כמ"ש בתשובתו שאמר היינו דווקא שאינה מצערת בשעה שיוצאת מי רגלים רק קודם לכן מצערת דאיכא לספוקי דלמא הדרו מר"ג למקור קודם שיצאו אבל בנ"ד כיון שיש לה צער בשעת שהמים יוצאת ממנה מוכח מלתא דהשתא הוא דאתי' דם מחמת אותו צער עכ"ל משמע דאינה בדיקה ברורה כמו שעלה על דעת הנוב"י ז"ל דאם הוי בדיקה מעליא וברור פשוט ה"ל למהרי"ו לומר הרי חזינן דלא האדים המוך ש"מ דממקום מי רגלים באה א"ו דלא הוי רק ספק אך גם אם הבדיקה הוי כספק מ"מ הכא בלא"ה ספק אהנך קרטין אם נימוחו והו"ל ס"ס ספק אם מהמקור ואת"ל מן המקור שמא לא נימוחו והוא ס"ס המתהפך ומשני שמות וכמ"ש הנוב"י בסי' נ"ה בכיוצא בזה ואי דהוה ס"ס שיוכל להתברר דז"א דלא יוכל להתברר דאם אינו מתברר ע"י מוך במקור כבדיקת מהרי"ו גם ע"י בדיקת שפופרת במוך במקור לא יתברר וז"ב. וא"כ לא יוכלו להתברר שני ספיקות והיכי שלא יוכל להתברר א"צ להתברר כמו שהאריך הנוב"י ז"ל וא"ל דהוי ס"ס במקום חזקה כמו שהחמיר הנוב"י ז"ל שם דנהי דנודי לי' לחומרא זה שהמציא דלא מהני בדיקה בעת נידתה מ"מ בנ"ד יש ספק ג' נהי דהיא ממקור ונימוח מ"מ שמא הוא מחמת חולי וכמ"ש בס' (עבודת הגרשוני) [א"ה צ"ל בשבו"י סי' ס"ה וס"ו ועיין בס"ט סי' קפ"ח ס"ק ד'] ונהי שכל הפוסקים חולקים עליו מ"מ מידי ספיקא לא נפקא והיכי שיש שלש ספיקות לכ"ע מותר ובפרט שבכה"ג לכ"ע מותר והוא עפ"י מה שמבואר בב"ב [דף כ"ד ע"א] לומר דהא דתלינן במקור משום רוב ומצוי דמי המקור יותר מעלי' וא"כ בכה"ג דנ"ד שהניחו מוך במקור דשוב עכ"פ אין בא כדרך שבא בשארי נשים ודמי מי רגלים שכיחים יותר וקרובים בודאי תולין בקרוב ובהדי' אמר שם בב"ב אליבא דרב דקיי"ל כוותי' באם איכא עקולי ופשורי לגבי הרוב דתולין בקרוב יעו"ש וא"כ אין לך עקולי ופשורי כזה שיכווץ הדם דרך המוך ולא יוודע שום רושם במוך ומש"ה ודאי אליבא דכ"ע תלינן במ"ר אפי' נגד חזקה וכללא אמרו תולין במצוי ויעויין גבי בשר הנמצא בסי' ס"ג ביו"ד דתולין בתר המצוי אם אין הריב נגדו אפי' [יש] חזקה נגד המצוי וכבר האריכו באחרונים בזה אך הכא הוי ס"ס דהוי כרוב ומצוי וקרוב ודאי מהני יותר מחזקה ולכן לפע"ד מותר לסמוך על הבדיקה וא"ל האיך נעשה ס"ס לכתחלה הא מבואר בפר"ח [בסי' ק"י בכללי הס"ס כלל י"ח] דאין עושין ס"ס לכתחלה זה אינו כלל דהתם הספיקא אסור מה"ת רק לעשות ס"ס למוכרו לנכרי כי יתרבה עוד ספק אם ימכרנו לישראל לזה שפיר [יש] לומר דאין עושין ס"ס בידים אבל בנ"ד דאדרבה הספיקות לפנינו מאין בא הדם ורק דאנן מחמרינן משום שרוב דמים מהמקור בא ודאי מותר לחקור אם הרוב מהמקור דהיינו לסתום המקור ואז נראה דלא בא מהרוב וז"ב. סוף דבר האשה הנ"ל מותר' בבדיקה ואפי' אם אין לה וסת ורק שהבדיקה תהי' ע"י אשה חכמה ויראה ומעכ"ת ילמדה האיך לעשות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף