שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/לב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א חושן משפט לב

סימן לב

לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם החסיד ועניו כקש"ת מו"ה צבי יוסף ג"י האבד"ק רודניק:

מכתבו היקר לנכון הגיעני ואודות אשר דרש ממני בענין מכירת היער שכתוב בפונקט י"א אין רשות לעשות אינטבלאציע ולא להרשים באינטאבלאציע תחת ביטול שטר השוואה וכל זכות שנצמח ממנו וכו' ומעכ"ת פלפל בחכמה בדבריו שאין זה מבטל גוף המכר כי התנאי לא הי' רק שהשטר יבוטל אבל לא גוף המכירה ודבר זה נכון מאד ואין לחלוק ע"ז ורק שאני חוכך כיון דקיי"ל דבמקום. דנהוגין לכתוב שטר אין קונה בכסף רק בשטר וכיון דהשטר בטל במה קנהו. הן אמת דמבואר בראשונים בגיטין לענין ביטול גט דלא שייך ענין ביטול בשטר שכבר נפשה א"ה עיין בחי' רשב"א גיטין דף ל"ב ע"ב] אך י"ל כ"ז בביטול בע"פ אבל בכותב בשטר [גופא] שאינו רק אם לא יעשה כך ואם לא לא יהי' לו דין שטר ממילא מבוטל דתחלתו לא נעשה רק באופן זה ולא צריך לזה דיני תנאי דהוי שיור בגוף הקנין וכמבואר בריטב"א קידושין דף כ"ג ע"ב בד"ה ור' אליעזר וז"ל ואפשר דהא נמי שיורא הוא כיון דלא אמר שתוציא בו עצמך לחירות אלא שתצא בו לחירות וכיון דאמר בהאי לישנא והוא בגופה של מתנה שיורא הוא וכיון דקני העבד לגמרי לא סגי דלא קני רבי' וע"מ לא מהני מידי ואעפ"י שנתבטל ע"מ המעשה מתקיים מטעמא דאמרן והרי זה כנותן מתנה לחצי עבדו דזכה כלומר דפשטה מתנה בכולו ולא סגי שלא יזכה כלו ה"נ א"א שיזכה הוא בלא רבו ורבנן סברי דאלו הוי מקנה לעבד לגמרי לעשות בו חפצו ה"נ דקני רבי' כמוהו דכגוף א' הם אבל השתא דא"ל ע"מ שתצא בו לחירות לא זיכה לו אלא לכך וכיון דכן א"א לו לרב שיזכה בה יותר מן העבד והרי הוא זוכה בה ע"מ שיצא בו לחירות עכ"ל הרי דגם שתלה המתנה באם יצא לחירות מ"מ כיון שאמר בלשון שהמתנה לא יהא רק ע"ז אם לא נתקיים התנאי בטלה המתנה ה"נ כיון שאמר אם יהי' נרשם באינטבלאציע יובטל השטר וזכותו א"כ ממילא שייר מגוף קנין השטר שלא יהי' לו דין שטר רק באם שלא יקח לאינטבלא' דכן הוא משמעות הלשון שאין לו רשות להאינטבל' כי יבוטל כחו ולא נעשה לזה מתחלתו וא"כ לא צריך בזה דיני תנאי וגם אפי' אם נעשה הדבר ממילא ג"כ יתבטל כי כן משמעות הלשון שבבוא לאינטבלאציע יבוטל השטר יהי' על ידי מי שיהי' כי אין לשון התנאי על המוכר שלא יעשה ורק משמעות הלשון שהשטר יבוטל ויפסל בבואו לפני האינטבלאציע וא"כ כיון שהשטר בטל במה קנהו הן אמת דלפי מ"ש הקצות ז"ל בסי' קצ"א] דכיון דמנהגינו שהלוקח נותן שכר הסופר א"כ הי' צריך להקנותו למוכר ואין מקנים לו לזה אינו רק שטר ראיה ובשטר ראיה מבואר בר"נ [בפ"ק] דקידושין דאם יש לו שטר ראיה שסמך עליו דעתו קונה למפרע בכסף א"כ ה"נ זה שסמך דעתו על שטר זה וקנהו ממילא בכסף נהי דעתה נתבטל השטר מ"מ הקנין שנעשה ע"י הכסף לא נתבטל וזה דבר פשוט אולם גם אם נימא דהוי שטר קנין ולא קנה בכסף כמבואר בר"ן [הנ"ל] וא"כ עכשיו שנתבטל השטר בטל הקנין מ"מ הלא קנהו בחזקה דמבואר במחנה אפרים [הל' מכירה סי' ט"ו] בשם מהרשד"ם ז"ל דקנין ע"י פועלים נכרים הוי קנין ומסתמא עשה הלוקח חזקה כמו נעל וגדר וכו' א"כ קנהו בחזקה לחוד אך דעדיין יש לפקפק ע"ז הא לא נתכוין לקנות בחזקה שהוא סבור בדעתו שקנהו בהשטר ובלא כוונה לא הוי קנין הגם שהוא דעת אחרת מקנה לו דלפי שיטת (הרמב"ן) [א"ה אולי צ"ל הרשב"א בגיטין דף כ' ע"ב והראב"ד בנ"י בפ' חזקת גבי רב ענן ועיין בקצות סי' ער"ה] ז"ל מהני בלא כוונה מ"מ הלא גם המוכר לא הי' יודע ולא הי' דעתו להקנותו לו בחזקה כי הי' סבור שיקנה לו ע"י השטר וכן מבואר בנה"מ [סי' ר' סעי' ח'] דאם גם המקנה לא נתכוין לא מהני דעת אחרת. אולם נלע"ד דכ"ז הוא באם שניהם לא נתכוונו לקנין כמו מדידה שאינו קונה ששניהם אינם מתכוונים לקנין כמבואר בנתיבות שם אבל בנ"ד שבאמת מכוונים זה להקנותו וזה לקנות רק שהם סוברים שהקנין יהא בשטר נהי דהשטר בטל מ"מ מהני הקנין של חזקה בלא כוונה כיון שהמקנה נתכוין להקנותו ודאי דאמר לו לך חזק ועשה כרצונך וגם הי' בפניו ורק שלא אמר בפירוש שיקנה בזה כי לא עלה על דעתו שיקנה דוקא בזה אבל ודאי שדעת המוכר הי' שקנה במה שירצה וא"כ שוב מהני החזקה גם בלא כוונת הלוקח כיון שהי' דעת המקנה להקנותו לו ולפע"ד זה ברור וגם בלא"ה אם יש לפנינו שני קנינים אחד המועיל ואחד שאינו מועיל ע"פ הדין והוא עושה שניהם וכוונתו לקנות באותו שאינו מועיל עפ"י הדין מ"מ קונה בהשני בלא כיונה כיון שעכ"פ מתכוין לקנות כמו שמבואר בש"ם ב"מ לרוב הראשונים [א"ה אולי כוונתו לדף יו"ד בסוגי' דראה את המציאה ושם משני הגמ' דגלי' דעתו דבנפילה ניחא לי' דלקני ולהמסקנא לא קאי האי תירוצא ש"מ דאם כוון עכ"פ לקנות יהי' בקנין שאינו מועיל קונה ועיין בטור וב"י סי' רס"ח באריכות ודו"ק] ואין לחלק דדוקא התם שנעשו בפעם א' משא"כ כאן באם שעשה החזקה לאחר קבלת השטר א"כ לא נתכוין אז לקנות כלל זה ליתא דמ"ש כיון שעכ"פ מתכוין לקנות ול"ד לקידש בפחות מש"פ ובעל למ"ד וכו' [דלא הוי קידושין ודאי עיין א"ה סי' ל"א] דבקדושין צריך דוקא כוונה לקידושין אבל בקנין אם נגמר ביניהם סגי בחזקה בלא כוונה. ועוד כיון שלאחר שנתוודע שנרשם באינטאבל' עשה החזקה בפני המוכר א"כ ידע אז שנבטל השטר ממילא עשה קנין בהחזקה כמו שאמרינן בקידש ע"ת ובעל דלאחר שידע שנבטל התנאי בודאי בועל לשם קידושין [עיין בא"ה סי' ל"ח סעי' ל"ה ובב"ש שם ס"ק נ"ט] ואין לומר דלא גמר הדין זה מה"ת לן לומר כן הלא כיון שראה שנדחה השטר מהאינטאבל' ואינו כלום מסתמא נתכוין שבחזקה יקנהו. והנה לכאורה הי' מקום לומר דלא הי' צריך אח"כ לקנותו בחזקה לפי מאי דמבואר בר"ן כתובות [פ' המדיר] ומביאו בב"ש ז"ל [שם סי' נ"ז] דכל ענין התנאי הוא רק אם מקפיד אבל אם אינו מקפיד נשאר הקנין הראשון וא"כ כיון שראה המוכר לאחר שעבר על התנאי ושתק מחל התנאי ונתקיים המכר ממילא אך זה ליתא דלפמ"ש נתבטל השטר מעיקרו וכנ"ל א"כ במה יקנהו לו וכי ברצונו בלבד יקנהו כיון שכבר נתבטל השטר אין בידו לתקנו ולא מהני מחילתו. וכעין זה חדשתי בפלפול במס' יומא [דף י"ג] בסוגי' דאשה אחרת מתקינין לו דמסיק לבסוף לחדא אמר ע"מ שאכנס לבהכ"נ ולחדא ע"מ שתמות חברתך דהקשה (שם) השאג"א [בסי' צ"ג] דלמה לגרש שתיהן ולפסול מכהונה בכדי יקדש אחת על תנאי יעו"ש מה שתירץ דהסוגי' אליבא דמ"ד דאין ברירה לר"י רק כשתולה בד"ע יעו"ש. ובאמת מלבד שזה נגד התוס' בעירובין יעו"ש קשה ביותר דיקדש ע"ת שיכנס לבהכ"נ כמו שתולה הגירושין של זה ובכניסה לבהכ"נ תהי' זאת מקודשת וזו מגורשת. ואמרתי באמת דהסוגיא אזלא אליבא דכ"ע בין אם אמרינן ברירה או לא ורק לכאורה קשה למ"ל כלל לילך לביהכ"נ למחול התנאי שתהא מגורשת בלא זה לפי דעת הב"ש [בריש] סי' קמ"ג שמהני מחילת התנאי והעלית דלמ"ד יש ברירה א"כ אם לא יכנס לבהכ"נ הוברר למפרע שלא היתה מקודשת לא מהני מחילתו וע"כ לא אמרינן דמהני מחילת התנאי [אלא] לדידן דפסקינן א"ב ועדיין הדבר בספק א"כ מהני מחילה כיון דלא נגמר הענין כמבואר טעם זה בפוסקים אבל למ"ד יש ברירה א"כ כבר נתבטל הענין לא מהני מחילתו ומש"ה מוקי הגמ' שיכנס לבהכ"נ ואז לכ"ע מהני ולמ"ד דא"ב ל"ק מאי מהני הכניסה הא א"ב לדידי' משכחת לי' שימחול התנאי דלדידי' עדיין לא נגמר הענין ומהני מחילה אך כ"ז בגירושין דתלי' בדעתו לחוד אבל בהקידושין צריך בהמחילה דעת שניהם כמבואר בב"ש א"כ דלמא לא תתרצה האשה על המחילה והכניסה לא מהני למאן דס"ל א"ב ואנן צרירין להתקין לו קודם יה"כ שיהי' לו אשה מעיוה"כ ולא שיהא תלוי בדעת האשה וכמו שאמרו בש"ס דלמא לא תכנוס וכנ"ל וזה נכון [א"ה עיין בחלק ב' בהשמטות סי' ט']:

ועכ"פ העליתי דבדבר שכבר נתבטל לא שייך מחילה א"כ ה"נ לא שייך מחילה כיון דכבר נתבטל השטר מעיקרו ובודאי לא קנה רק משום שאחר הביטול קנהו בחזקה וכנ"ל א"כ תבנא לדינא דהמקח קיים ומה שרצה כ"ת לומר דהתנאי לא הי' בשעת גמר המקח ורק בעת כתיבת השטר לא הוי תנאי לפע"ד לפי מאי דמבואר בח"מ סי' [ר"ז סעי' א'] דתנאי שמתנה המוכר לטובת הלוקח לאחר גמר המקח קודם השטר הוי פטומי מילי מבואר בהדיא דאלו טובת המוכר הוי תנאי גמור וכן מוכחת כל הסוגי' בב"מ ובפרט שכתבנו דזה אינו תנאי רק שיור בקנין גם מה שרצה לבטל התנאי מחמת שלא הי' כפול בודאי יש מקום לומר דזה הוי כמעכשיו והתנאי הוי... וא"צ לזמנו של שטר ורק כתב מעכשיו בפי' בשטר מפורש ומה שרצה כ"ת לדמותו לדברי התוס' [גיטין דף פ"ג ע"א ד"ה ועמדה] גבי ע"מ שלא תנשאי לפלוני וכו' לא זכיתי להבין דבריו בזה בשלמא התם אם הגט בטל ממילא ליכא נשואין אבל בנ"ד גם אם השטר בטל מ"מ עבר על התנאי במה שהראהו לפני האינטבל' דזה כוונתו להרשים להאינטבל' שלא יוחלט עדיין האינטבלאציע רק רשימה בעלמא ומי יודע מה כוונת המוכר בזה אולי רצה שלא יפרסם הדבר שמכר היער יהי' מאיזה טעם שיהי' אין לנו רק לשון השטר ולשון התנאי מוכח באם שרק ירשום בהאינטבלאציע וזה הוי כנרשם במה שהי' לפני הערכאות בפנקס ששטר זה בא להאינטבלאציע וא"כ ל"ד להתם כלל. אך מה שכ' כ"ת מכח מה ששתק זה אמת וכמש"כ. ומש"כ רשם הנ"מ דבקרקע צריך ת"כ באמת שמביא כן [בסי' ר"ז סק"א] בשם ע"צ שמנהג לכתוב כן בקרקע אבל באמת המעיין בפוסקים יראה דנהפוך הוא ויעויין בשעה"מ ה' קדושין:

היוצא לדינא דאם הלוקח נותן שכר הסופר ודאי קנהו למפרע בכסף ורק אם אפי' המוכר נתן שכר הסופר מ"מ קנהו בחזקה גם כשלא נתכוון הן אמת דבזה יש לשדות בו נרגא מדברי התום ב"מ דף צ"ו ע"ב ד"ה אמר רבא יעו"ש היטב אך באמת דברי התוס' הללו מרפסי' איגרי והרבה הארכתי בחי' ב"מ בזה ויעויין במחנה אפרים בהל' גזילה ואין עת להאריך דלפע"ד דלאחר הביטול של השטר בודאי קנהו בחזקה שעשה אז כיון שידע שהשטר בטל כוונתו הי' שיקנהו במה שיחזיק בו אך עדיין צ"ע ומעכ"ת בדעתו הרחבה יכריע אך באם לא הי' שטר מקנה בודאי המקח קיים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף