שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/יח
< הקודם · הבא > |
שו"ת דברי חיים א חושן משפט יח
שוי"ר לכבוד הרב המאה"ג וכו' מ' דוב בעריש פרענקיל נ"י האבד"ק קנעהניטש:
שאלה אם מותר לאחד היושב בכפר תחת שר אוראנדי ורוצה לפחות השער מי"ש נגד שכניו היושבים בסביבותיו והמה משלמים הרבה בעד האוראנדי שלהם וזה היושב בכפר קטן משלם דמי אורנדי בזול ולכן השכנים המשלמים סך רב דמי אוראנדי מוחים בהיושב בכפר הקטן מלמכור בזול כי פוסק חיותם לגמרי והוא משיב כל אחד עושה בשלו מה שירצה:
תשובה ראיתי מה שהחלטת לאסור למכור בזול ודייקת מדברי הגמ' שלהי הזהב דאי' במשנה ר' יודא אומר לא יפחות השער וחכ"א זכור לטוב ופריך בגמ' מ"ט דרבנן ומתרץ כיון דרווח תרעי ע"כ בגמ' ודקדקת מדפריך הגמ' בפשיטות מ"ט דרבנן משמע דמן הסברא הי' לאסור מפני שמקפח פרנסת החנוונים בהוזיל השער ולכן מתמה הגמ' מ"ט שרו רבנן ומתרץ כיון דרווח תרעי וא"כ לפ"ז בכה"ג דנ"ד דלא שייך רווח תרעי דאין שם ישראל כלל וא"כ בודאי לכ"ע אסור לפחות השער ע"כ דבריך. והנה באמת בפנים מאירות חלק א' רצה לדקדק כן אך מטעמא אחרינא אתי עלה דהוא מפרש דבזמנם הי' השער מחק המלכים ולכן מסברא אסור לשנות יעו"ש בדבריו אך באמת המעיין בדברי רש"י ז"ל יראה להדי' להיפוך דרש"י ז"ל פירש מ"ט דרבנן דנקט לישנא דזכור לטוב עכ"ל והנה מפורש להדיא דאגוף הדין דמתירין חכמים לפחות השער לק"מ ורק הקושי' מאי זל"ט איכא ומאי טוב עשה בעמיו ולזה מתרץ דמגיע תועלת שנפחתו אוצרי פירות את השער אבל באמת אפילו באינו רווח תרעי ליכא איסור רק שאינו שייך בו זכור לטוב דמאי טוב יגיע לנו מזה אבל בודאי שרשאי לפחות דא"א דאינו רשאי לפחות בלא רווח תרעי למה לא מפרש רש"י ז"ל כפשוטו דמתמה הגמ' מ"ט דרבנן דמתירין א"ו דזה לק"מ דמן הסברא מותר לכ"ע ורק הקו' על לשון זל"ט וק"ל. והנה באמת גם מדברי התוס' ב"ב מוכח דמותר לפחות השער דז"ל התוס' ד"ה תנאי הוא (ב"ב כ"א ע"ב) תימא לרשב"א דאמאי לא מייתי הברייתא דלעיל דממ"נ ר"י דאמר לא יחלק חנווני קליות ואגוזים לתינוקות פליג אהך ברייתא עכ"ל אלמא דזה דמחלקין לתינוקות ולא יפחת שער דומה לההוא בר מבואה דאוקי רחיא דא"א דחולקין לתינוקת ופיחתין השער הוי פיסוק חיותא טפי לק"מ קו' התוס' דהא לא מוכח מר"י דינא דר"ה וי"ל דגם ר"י מודה בבר מבואה דמותר ורק דהתם פיסק לחיותא טפי א"ו שס"ל להתוס' ז"ל שפחת השער ולחלק אגוזים ולוקים ריחי' כולו חד גוונא הוא ומאן דפליג בזה פליג בזה וא"כ לדינא דקיי"ל דלא כר"ה ומותר לאוקים ריחייא אצל שכינו א"כ גם שם לא קיי"ל כר"י דאסור ואפי' היכא דלא שייך רווח תרעי וזה פשוט אך לפי מה דמבואר בש"מ ב"ב דמתרץ קו' התוס' הנ"ל וס"ל דבאמת חילוק קליות הנ"ל גרע מבר מבואה ופסוק חיותא טפי וא"כ י"ל דהיכא דליכא רווחא באמת אסור אפי' לרבנן להוזיל השער אך באמת לפי דמבואר בסי' רכ"ח [סעי' כ"ח] סתם דמותר לחנווני להוזיל השער ואין בני השוק יכולין למחות משמע אפילו שלא יגיע מזה הפחת טובה לישראל נמי שרי מדסתם דבריו וגם בהדיא כתב ועיין לעיל סי' קנ"ו ורומז למ"ש בסי' קנ"ו [סס"ה] בהג"ה שם דמותר להוזיל הרבית ולכן גם בסי' קנ"ו מרמז עיין בסי' רכ"ח הרי דשניהם שוים דבכל ענין מותר לפחות השער אפי' שאינו מגיע מזה טובה לישראל וכללו של דבר כיון שבתוס' מבואר בהדי' דדמי להדדי פחת השער וחילוק קליות ובר מבואה ולהלכתא דקיי"ל כר"ה בדר"י דמותר לאוקים רחיים אצל רחיים כמ"כ מותר לפחות השער וגם ברש"י משמע כן כמ"ש וגם מש"מ ב"ב אין ראי' להיפוך דגם הוא י"ל דמודה לדינא דלדידן דקיי"ל כר"ה בדר"י הכל מותר רק שמתרץ קו' התוס' שלא הי' יכול לתרץ הגמ' תנאי היא [ור"ה ס"ל כמו] ר"י דהוי יכול לדחות דגם ר"י מודה שמותר בבר מבואה ורק דהתם גרע טפי מש"ה הביא המתרץ הברייתא דפליגי רשב"ג ורבנן [בהדי' בהכי] וא"כ השתא כיון שמצינו פלוגתא בזה לית לן לעייל בדוחקי ולומר דפחת השער הוי פיסוק חיותא טפי דמה"ת נדחק לומר כן כיון שכבר מצינו בלא"ה פלוגתא גבי רחיים א"כ י"ל דר"י ס"ל כרשב"ג שם אבל לדינא גם הש"מ ז"ל מודה לדברי התוס' ורש"י ז"ל שמותר לפחות שער ולכן אין בידינו לאסור דבר שמבואר ברש"י ותוס' ז"ל להיתר וגם הרמ"א ז"ל פסקו מי יבא להרהר אחריהם וכן בפמ"א אינו אוסר רק אם הוא מחק המלכות השער קבוע אבל אם אינו קבוע השער כמו במדינתינו עתה גם הוא ז"ל מודה שאין מוחין בהבא ליפחת השער ובפרט שמהרשד"מ ז"ל [בח' חו"מ סי' ת"ז] כתב אפי' לענין בני מתא אחריתי דבזה"ז שיש עכו"ם ומוכרין כרצונם גם לישראל מותר וכי בשביל שהוא ישראל יגרע יעו"ש והביאו הב"א ז"ל [בחח"מ סי' כ"ז] א"כ בנ"ד נמי כיון שהוא בא מכח עכו"ם והעכו"ם יכול למזוג לעצמו כפי שירצה וכי בשביל שהוא ישראל יגרע ח"ו ולכן המנהג כן שאין מוחין בהבא לפחות השער וכ"כ הב"א ז"ל להדי' וכן הוא הלכה וקבע בה מסמרות ומינה לא תזוע [א"ה עיין בסי' שאח"ז]:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |