שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א חושן משפט ד

סימן ד

עוד בענין הנ"ל מכתבו הגיעני והנה ידידי לא ידעתי מה הגיע אליו לעקש ככה בראשון מ"ש דהוי כפשר בלא קנין מחמת שנעשה שלא בפני בע"ד ולכן יוכל לומר קים לי הנה את הנתיבות ושערי משפט לא ראיתי ועתה כאשר עיינתי בהם ראיתי שדברי הנתיבו' [בסי' י"ב סק"ד] המה כספר החתום לא ידענו מה כוונתו ודברי שערי משפט [בסי' י"ב] מכוון לדברי ולא הניח מעולם זה בצ"ע ובאמת אינו צ"ע כלל כי פשוט כאשר כתבתי במכתבי הראשון כיון שהמחילה כבר נתקיים ממילא נתחייב שכנגדו וזה ברור מאד. גם מה שכתבתי כיון שהוא בכתב בודאי הדבר פשוט מאד דבשלמא בשאר קנין אמרי' דהדר סודר למרי' אבל כאן באמת לא הי' קנין כפי מנהג העולם ורק הכתיבה הוי כקבלת קנין וזה הכתב נשאר ביד הבוררים הוי כקיבל עתה מחדש בקנין דזה לא הדר למרי' ולא הדרי וזה ברור למבין:

גם ראייתי משטר אקנייתא היא נכונה מאד וכבר הארכתי מזה בחי' בבא מציעא וכל דחיות שכ' מעכ"ת אינם כולם לפי אמתת הסוגי' ואין עת להאריך כי כאן בחת"י ודאי לא אמרי' דהדר למרי' וגם בלא"ה הוי כחייב אני לך מנה בשטר ומעלתו דחה זה בדחי' בעלמא דלא הוי חיוב הלא הודאה בעלמא סגי ובפרט שכתב בעד זה שפטרנו משבועה אתן לו כך וכך בודאי דמהני בשטר יעוין בתוס' פרק בתרא דב"ב [דף קע"ו ע"א ד"ה והלכה] וגם לא ידעתי ידידי הלא שטר חתימת ידו בפשר לפנינו וכי בפטומי ודברים בעלמא נימא שלא [הי'] הקנין בפני בע"ד דלמא לאחר שהשוה עצמם עם הנתבע שימחול שבועתו והגידו לו אופן הפשר הלכו והגידו לתובע שנית מה שמחל חבירו התביעה וא"כ נתרצה ונמחל כבר דזה מהני שלא בפני בע"ד ועדים כשרים כשיעידו היכן הי' המעשה אינם בפנינו ולכן בודאי שהפשר בתוקפו ובדברים בעלמא לא פסלינן שטר מעלי' ומה שמתעקש שוב בהגלוי מילתא לפע"ד אינו גילוי מלתא כיון שלא הי' בפנים אל פנים וראה הכתב בסתם וחתם עליו אינו אלא פטומי מילי. וגם אפי' יהיבנא למר סברתו דהוי גילוי דעת הלא כבר נעשתה עצתו ולא פסקו עליו שבועה כאשר בארתי בארוכה במכתבי הראשון. ומ"ש דהוי מטבע אתפלא מאד איך השיא לבו לזה וכי אם ימכור א' לחבירו דבר וחבירו יתחייב בקנין ליתן עבור זה סך פ' וכי לא יתחייב משום דמטבע אינו נקנה בחליפין וכי מעות הקנו לו הוא התחייב עצמו לסך מעות כזה ויעויין בנ"י ב"מ [בפרק הזהב דף מ"ז] (ובפ' השוכר) ובקצה"ח [סי' ר"ג סקכ"ג וסק"ד] ובמח"א וגם פוק חזי בשוקא והנה לפי דעתי [נטה] אחר איזה ענין לא ידעתי מה כי לא נחשד אצלי ח"ו לשום דבר רק אולי הנצחון גברה אליו לומר דברים אשר נגד המוחש והשכל ולכן הדבר ברור שהנתבע נתחייב לתת חמשה מאות ר"כ בלא שום דחי':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף