שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/פ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א אבן העזר פ

סימן פ

שאלה בנידון העיר סטאפטשעט אשר כן נקרא בפי כל היהודים כמעט אין גם אחד שיכחידנו תחת לשונו וכן היוונים יושבי ארץ הלז ואשכנזים קורין את העיר יאבלאנאב וכן נכתב בגרונד בוך אך בכתב כותבים היהודים לפי תומם שם סטאפטשעט רק בכתבים החשובים כמו כתובות ושטרות כותבים שם העיר יאבלנאב ובגרונד בוך נכתב באותיות הללו יאבלאנאב ויש קורין אותו לפעמים יאבלנוב האיך לכתוב בגט:

הנה מה שנלע"ד שעיקר לכתוב שם סטאפטשעט דמבואר בתשובת מהרי"ק סי' ק"ו דאזלי' בתר שם שקורין היהודים וז"ל ואשר כתב ידידי כי שמות הרבה נקראו לעירו והכריע הוא לפי סברתו לכתוב השם המיוחד לה בלשון לטי"ן כו' אבל נלע"ד מתוך דברי רבינו יעקב שהשיב בתשובה כאשר היא כתובה על ספר הישר ששם הקבועה לה בין העברי' היא העיקר שהרי כתב וז"ל שרוב קריאות שם של עכו"ם אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש כו' עד הרי לך בהדיא דאזלינן בתר רוב קריאות ישראל ולא בתר העכו"ם ותלה הטעם משום שמכח ישראל הוא מגרש וסיים דחלילה להזכיר שם גיות בתורת משה וישראל כו' עד מ"מ לכאורה אין לחלק בכך דמאחר שנתקן דלא ליתי למטעי באחד ששמו כשמו ושמה כשמה יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפרסום עכו"ם לא מעלה ולא מוריד כמ"ש ר"ת לעיל שרוב קריאות שם של עכו"ם אינו רוב עכ"ל יעו"ש. וכן פסק הרמ"א בסי' קכ"ח. וא"כ כיון דבפי ישראל נקרא רק בשם זה זולת מיעוטא דמיעוטא אפשר שפעמים קורין יאבלאנאב ובודאי דכמאן דליתנהו דמי כמבואר בנ"ב במהדורא תנינא [סי' קי"ז] ובכמה אחרונים וא"כ כיון דגם אם היו כל היהודים כותבים במכתבם שם יאבלאנאב הוה כמחצה על מחצה כמבואר בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח דעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא וכמבואר בטיב גיטין כמה פעמים וא"כ בנ"ד דעכ"פ כותבים בכל האגרת ושטרי הדיוטות שם סטאפטשעט בודאי מכריע להקרא שם העיקר ומה דהאשכנזים קורין אותו רק בשם יאבלאנאב לא מכריע מידי דעיקר הוא שם הישראל ולפי הנראה מדברי (התיקון) [התיקוני גיטין] שמביא (בשם) היש"ש גיטין [פ' השולח סי' ל"ב ע' נוב"ת סי' קי"ח] דבאם תושבי ארץ משפה אחרת כמו אונגארין לשון הגרי קודם ללשון אשכנז כמו כן ביוונים הכפרים לשונם מכריע נגד לשון אשכנז יעו"ש מה שמחלק בין פראג לשארי מחוזים ואפי' היש"ש גופא שכתב דעיקר הוא מה שנכתב בגרונד בוך לפע"ד דלא פליג רק בעיר לבוב ולעמברג שהוא שם אחד על שם שר העיר דלעם היינו ליב בלשון דייטש וגם כי כן הוא ברוב מכתבי היהודים ולזה התפלא למה כותבין לעמברג דמתקרי לבוב. אבל בענין דנ"ד דהוא שם אחר ודאי שם שקורין ישראל עיקר ולא פליג מהרש"ל בזה. עכ"פ לפי מה שפסק הרמ"א ז"ל בש"ע והאחרונים מלאו דבריו ודאי נכון לכתוב שם סטאפטשעט כיון שהוא שם שנקרא לישראל וגם כותבין אותו לרוב בהשתמשם לפי תומם במכתב ודאי דטפי נתפרסם שם סטאפטשעט מיאבלאנאב ובגט עיקר השם מה שנתפרסם ביותר כמבואר במהרי"ק שהבאתי לעיל. וגם אם נכתוב יאבלאנאב דמתקרי סטאפטשעט מה יעשו באם ישלחו הגט למקום אחר כמו לגבולינן דלא נודע לנו שם העיר בשם אחר רק בשם סטאפטשעט וצריך לכתוב עיקר מקום הנתינה ויכתבו להיפוך ולמה לן הטורח הזה יותר טוב לכתוב שם הנקרא בפי כל ישראל סטאפטשעט דמתקרי יאבלאנאב כיון דאפי' אם נימא דשם יאבלאנאב עיקר השם בודאי כשר אם כתב איפכא כמבואר בהדי' ביש"ש גיטין הנ"ל. וגם אפי' לדברי הב"ש כשר בכה"ג בשם העיר ויעוין בנ"ב מ"ת [הנ"ל] ולע"ד דפשוט דבשם העיר כשר אליבא דכ"ע דהוא אינו רק לפירסום וכן מבואר בנ"ב [הנ"ל] כה"ג להכשיר. וא"כ ודאי נכון לבחור לכתוב בלשון ערומים בני ישראל לשם עיקר וע"ש השני וכתיב דמתקרי ובזה פטורין מכרוז (היינו שיש שאמרו לכתוב שם יאבלאנאב לעיקר ומחמת הספיקות שבא בשאלה צוה להכריז שלשים יום) על שם יאבלאנאב כיון דיכתבו מתקרי בודאי כותבין כפי צחות הלשון וכפי הנכתב בגרונד בוך כמבואר בנ"ב מ"ת גבי ראדוויל ושארי הכנויים נכללים בזה המתקרי כעין שמבואר בפראג בטיב גיטין וכמה אחרונים:

ולענין הנהר יכתבו כפי שקורין אותו מקצת אנשים. וא"ל דנשתקע השם דז"א כיון דידעי' דמתא יתבא על הנהר ורוב נהרות יש להם שם לא יבואו לומר דאין זה המקום ורק יתלו דמסתמא יש לו שם ולא נודע להם ולכן בשינה שם הנהר כשר לפ"ד הרמ"א ז"ל [סי' קכ"ח ס"ד] זה מה שנראה לי. ולענין לגרש בכפר הסמוך לא נראה יפה בעיני כי מבואר בהדיא שאין לגרש בכפר וגם המנהג כן בכל מדינתינו ואין משנין המנהג ח"ו:

ומה ששאל בענין פיצול באונה הסמוכה לאומא או באומא השו"ב נהגו להקל אם הוא נראה בתמונה כנחלק וכן העיד הלבושי שרד בשם גדולי הדור וגם הבית אפרים בתשו' מכשיר בכזה יעו"ש ועיין בבית אפרים סי' קכ"ב ורק אם יש כעין כיס ג"כ נוהגין להכשיר (רק) אם הוא בתמונ' נחלק והב"א אוסר בתשו' זה לחלוטין ואני איני אומר בזה לא איסור ולא היתר כי באמת נראה יותר להטריף כי כובד הכיס ינתקנו. אך מחמת שזה הוא רק מחומרת הרי"ו ז"ל ולא מצאנו בראשונים לא אוכל למחות בהמיקל הגם כי הגאון בב"א מחזיק פיצול לטריפה דאורייתא יעו"ש לא כן אנכי עמדי ואין לנו רק מה שבארו בש"ס וראשונים ולכן לא אוכל למחות בהמקילין אם רואים בתמונת נחלק והכיס בא מחמת שנתפצל ונחלק נעשה כיס ונראה שמונח יפה ולא יתפרק לא אמחה ביד המכשירים לצורך גדול והפסד מרובה:

ולענין השם משה ליב ידוע מחלוקת האחרונים בזה ואין כדאי להקל בשביל מעט הכסף אשר צריך לתת לבעל שיתן גט שני:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף