שו"ת בית יצחק/יורה דעה/א/קיא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת בית יצחק יורה דעה א קיא

סימן קיא

בעזה"י תרח"י.

בסוגיא דחולין ק"ח

א

א' קשה לי בסוגיא דחולין דף ק"ח על הא דאמר רב בשר שנפל לתוך יורה של חלב בשר אסור וחלב מותר הק' בגמ' ואס"ד אפשר לסוחטו אסור חלב אמאי מותר חלב נבילה היא דהרי בשר פולט חלב נבילה ורב אית לי' מין במינו לא בטל עיי"ש כל הסוגיא. וקשה לפמ"ש הפ"ח ריש סי' פ"ז דבשר שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי אינו אסור מדאורייתא דלא הוה דרך בישול וע' בח"ד סי' צ"א ס"ק ז' שמפרש הדין וזה תוארו דהבשר אינו אסור מצד בשר בחלב דהבשר לא נתבשל אבל החלב נאסר מדאורייתא דהחלב נתבשלה וגם בליעת הבשר שבתוך החלב נתבשל וכיון שהחלב נאסר מדאורייתא אף הבשר אסור מדאורייתא שבולע חלב נבילה אבל מ"מ מצד הבשר עצמו אינו אסור ומדרבנן אסור מצד הבשר עיי"ש ומעתה נ"ל דזה דוקא באין בחלב ס' נגד הבשר ויש בחלב בליעה מבשר והוא נתבשל בתוכו והחלב אסור מדאורייתא אף הבשר אסור מדאו' אמנם ביש בחלב ס' נגד הבשר הבשר והחלב מותר מדאו' החלב מותר דהרי יש בו ס' והבשר מותר דנהי דבלע חלב אבל הבשר אינו מבושל ואין כאן בשר בחלב. ודוקא באין ס' בלע הבשר חלב שיש בו טעם בשר מבושל אבל ביש ס' בחלב אין כאן טעם בשר מבושל ובתוך החתיכה ג"כ אין בשר מבושל דאל"כ נאסר הבשר מטעם בשר בחלב אלא ודאי דכשהחתיכה אינו מבושל אף הלחלוחית לא נתבשל ודוקא בתוך החלב שביורה נתבשל הטעם שיצא מהחתיכה לתוך החלב אבל לא בחתיכה אמנם מדרבנן בודאי נאסר הבשר דהרי מדרבנן נאסר אף בלא בישול ולשיטת הרמב"ם הובא בטו"ז ס' צ' דבשר בחלב שנאסר מדרבנן ל"א חנ"נ ועיין בתוס' חולין ק"ח חולק ע"ז ועכ"פ לדעת הרמב"ם בודאי קשה קושי' עצומה מאי הקשה בגמרא ארב והוצרך לדחוק בשקדם וסילקו קודם שתנוח היורה מרתיחה ולמה לא מוקי לה בפשיטות דבשר הוי חי ונפל ליורה רותחת וסילקו קודם שהי' מבושל כמב"ד דסתמו לא הניחוהו כל כך וכיון דמיירי ביש ס' בחלב הבשר שאינו מבושל אינו אסור מדאו' רק מדרבנן דמדרבנן לא בעינין שיהא מבושל והחלב שאינו אסור אלא מדרבנן ל"א חנ"נ ומה הקשה ארב ונהי דזה לא קשה אמאי לא מוקי לה לשיטת הרמב"ם בבשר עוף דבשר משמע אפילו בשר בהמה ועיין בריש הנודר מן הירק ובתוס' חולין ק"ד אבל מ"מ לוקמי' בבשר בהמה ובסילקו קודם שנתבשל כבן דרוסאי כנ"ל וכן קשה לפי מה שהביא הריטב"א בשם יש מי שסובר בחולין צ"ט ע"ב דדבר שאינו אסור אלא מדרבנן אף ר"י מודה דמב"מ בטל ואך מתוס' חולין ק"ח לא משמע הכי וקשה לשיטה זו לוקמא בלא נתבשל כמב"ד כנ"ל שוב מצאתי בכו"פ סי' צ"ב ס"ק ג' שהרגיש בקושי' זו רק שלדעתי גם לשיטת החו"ד הקו' במקומה עומדת וצ"ע בזה:

ב

ב' ונראה לישב בדרך חריף גם לישב קושית הרא"ם הובא בכו"פ למ"ל לא תבשל נילף מלא תאכל כל תועבה וכיון שעבר ובשלו נאסר כמה שלמד באמת ר"א בגמרא דף קי"ד והנ"ל דהנה נחקור הא דאסור לבשל בב"ח ומבואר בגמ' דאינו אסור רק כל שאחרים אוכלין אותו היינו גמר בישולו או עכ"פ כמאכל בן דרוסאי אי אסור לבשל מן התורה קודם שנתבשל כמב"ד כמו בכל חצי שיעור ולדעתי בוודאי אסור לשיטת הסוברים דחצי שיעור אסור אף במידי דלאו אכילה דלא כתשו' זקיני הגאון בעל ח"ץ וע' במ"ל מביא רש"י שבת עוד אהא דאמרינן וכי מותר לאפות פחות מכשיעור שפי' דחצי שיעור אסור מה"ת וע' עוד לקמן מזה א"כ ה"נ הרי חזי לאצטרופי דאם יבשל עוד ויהי' כמאכל ב"ד יהיה חייב ועתה הוה ח"ש וע' פרי מגדים סי' ס"ב שצידד לומר דבב"ח הואיל והי' לו שעת הכושר חצי שיעור מותר מ"ה אמנם זה לאכילה אבל הבישול יחד לא הי' שעת הכושר ואולי י"ל הואיל שהי' יכול לבשל בפ"ע מיקרי שעת הכושר מ"מ למסקנתו שם אף בב"ח אסור ואולי י"ל דקודם שנתבשל כמב"ד ל"ה בישול כלל רק אח"כ הוי בישול וקודם ל"ה אף חצי שיעור אבל מ"מ הסברא נראה דאסור דאטו אח"כ נגמר בישולו בפתע פתאום לולי הבישול הראשון לא נגמר הבישול האחרון וכל רגע ורגע מצטרפת החמימות הקודמות וגורם לבשל א"כ הוי חצי שיעור דגם בישול הראשון הוא המסייע (וע' מ"ש לעיל סי' צ"ג בשולי המכתב ראי' דח"ש אסור אף בלא איסור אכילה). ומעתה נ"ל דאם נילף מלא תאכל כל תועבה בבישול אף שלא נגמר כמב"ד אסור דהרי עשה תועבה בבישול דרש"י פי' בחולין קי"ד ע"ב כל שתעבתי לך להרחיקו מבישול ואפי' ע"י קטן או נכרי (או נפל מאליו) מ"מ הדבר מתועב שנתבשל יחד וכיון שעשה איסור מדאו' מטעם ח"ש הדבר מתועב וכל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל ולרמב"ם פ' ח"י מפסולי המוקדשין הלכה ג' דחייב מלקות על לא תאכל כל תועבה הייתי מצדד שיהיה חייב מלקות באוכל פחות ממאכל בן דרוסאי דנהי דעל גוף הבישול אינו חייב מלקות דהוי חצי שיעור אבל מ"מ עשה איסור מה"ת והדבר מתועב ועתה כשאוכל כשיעור כזית חייב מלקות דומה לזה כתבו התוס' יבמות ע"ז לענין חללה הבאה מחייבי עשה שיש עלי' לאו ובהתירוץ דחו זאת וה"ה כאן י"ל דחייב מלקות וי"ל דא"ח מלקות אבל בודאי אסור מדאורייתא דמדאורייתא מתועב הדבר. ואמנם אי ילפינן איסור אכילה מלא תבשל א"כ אינו אסור רק בבישול כמאכל ב"ד דמקרי בישול ולא בתחילת הבישול. ובזה אין לומר ח"ש אסור מה"ת דבזה לא שייך חזי לאצטרופי דאם יאכל כל היום בשר בחלב שלא נגמר בישולו לא יתחייב עליה ומאי חזי לאצטרופי שייך ואם יאכל אח"כ בשר בחלב שנגמר בישולו יתחייב מחמת השני אם יאכל כשיעור אבל הראשון לא מצטרף ואין לומר דהרי בב"ח זה הוי חצי שיעור דאם יבשלו יהי' כשיעור כנ"ל דהרי השתא שאכלו ל"ש חזי לאצטרופי ובב"ח שהי' לו שעת הכושר לא ילפינין מכל חלב ובעינין חזי לאצטרופי וזה לא חזי לאצטרופי דבשר אחר לא יצטרף ולבשל זה אין לו שהרי אכלו משא"כ בבישול אסור הבישול הראשון דהוא חזי לאצטרופי עם החמימות האחרון ובין שניהם יגמור הבישול ודוק היטב:

ג

ג' ומעתה מ"ה כתבה התורה לא תבשל על האכילה ולא ילפינן מלא תאכל כל תועבה להוציא מכלל זה דאם ילפינין מלא תאכל כל תועבה אסור בנתבשל אף קודם מב"ד והתורה רצתה להתיר וכתבה לא תבשל דרך בישול דאינו אסור רק כמב"ד וקודם לזה מותר דאינו אסור משום ל"ת כ"ת כיון דכתבה התורה לאו מיוחד והוא נכון מאוד ובהכי יש לישב קו' זקיני הגאון מוה' העשיל ז"ל שהקשה על הטור איך קאמר הוציא אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מה"ת אלא דרך בישול. והקשה דהרי התורה הוכרח לכתוב לא תבשל לאסור שלא כדרך הנאתן כדאיתא בפסחים ולפמ"ש הכי פי' הטור כתיב בתורה ג"פ לא תבשל וכו'. והוציא אכילה בלשון בישול היינו דקשיא לי' דליכתוב לא תאכל ואי דלא ילקה רק כדרך אכילתן לא ליכתוב רק ב' לא תבשל ויהי' ממילא אסור מלא תאכל כל תועבה כקושית מהרא"ם ובזה אין לומר דיהי' מותר שלא כדרך אכילתן. ובאמת אסור דהרי אביי קאמר פסחים כ"ה מדלא כתיב אכילה בגופי' לוקה שלא כדרך אכילתן ואף דילפינין שם מנבילה ובנבילה כתיב אכילה מ"מ כיון דלא כתיב אכילה בגופי' לוקה שלא כדרך אכילתן וה"ה אם ניליף מלא תאכל כל תועבה נימא כיון דלא כתיב אכילה בגופי' ילקו שלא כדרך אכילתן ואי דעל ל"ת כ"ת לא ילקה דהוה לאו שבכללות לאו דהנאה למ"ל כקושית הכו"פ דעליה לא ילקה להרמב"ם ומ"ה מתרץ הטור לומר שאינו אסור מה"ת וכו' והיינו אי ילפינין מלא תאכל כל תועבה יהי' אסור מה"ת עכ"פ בלא נתבשל כמב"ד מטעם חצי שיעור ומ"ה כתיב לא תבשל להתיר שלא כדרך בישול הכונה פחות ממב"ד ובהכי ניחא מ"ש הטור שאינו אסור ולא כתב שאינו חייב ולפמ"ש נכון דאתי לאפוקי מדין חצי שיעור דהיינו בלא בישלו כמב"ד ואכלו דאינו אסור' ודוק היטב כי הוא דבר נחמד:

ד

ד' ויצא מזה דלרב אשי דיליף איסור אכילה בב"ח מלא תאכל כל תועבה בדף קי"ד ע"ב לדידי' עיקר האיסור מצד שנעשה בו עבירה א"כ לפמ"ש דאסור לבשל אף אם לא יגמור בישולו דכל חמימות וחמימות מצטרף א"כ הרי נעבדה עבירה ואסור לאכול מדאורייתא מל"ת כ"ת אף פחות ממב"ד ומעתה רב אשי שסידר הש"ס שפיר הקשה לרב דאס"ד אפשר לסוחטו אסור חלב אמאי מותר חלב נבילה היא דאין לומר דמיירי בבשר חי ולא שהה כמב"ד דהרי נהי דלא שהה כמב"ד מ"מ נאסר הבשר מדאורייתא דהרי נעשה בו תועבה כיון דאסור לבשל אף בלא כמב"ד מטעם חצי שיעור כנ"ל והחלב נעשה נבילה ושפיר מקשה אמנם אליבא דאמת לדידן דל"ל הטעם דלא תאכל כל תועבה ואדרבא אתי קרא מיותר ל"ת דלא נילף מלא תאכל כ"ת דפחות ממב"ד לא מיקרי בישול. ומ"ה פסקינן דבלא מאכל בן דרוסאי אינו אסור מדאו' רק מטעם החלב הואיל והחלב נאסר וביש ס' בחלב גם הבשר לא נאסר מדאורייתא:

ה

ה' ויתכן יותר לישב קושיתי עפ"י מה שנ"ל לישב דברי הגמרא חולין ק"ח ע"ב שאמר רב ח"ז בשר וח"ז חלב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בישולו ומקשה ממנ"פ אי מצטרפין אבישול נמי לילקי אי לא מצטרפין אאכילה נמי לא לילקי ומשני לעולם לא מצטרפי ובבא מיורה גדולה ולוי אמר אף לוקה על בישולו וכן תני לוי במתניתא כשם שלוקה על אכילתו כך לוקה על בישולו באיזה בישול אמרו בבישול שאחרים אוכלין אותו מחמת בישולו ומה ענין הך ענינא דבאיזה בישול אמרו לפלוגתא דרב ולוי ולהנ"ל יש לפרש הנה רב דמחלק דאינו לוקה על אכילתו רק בבא מיורה גדולה על כרחך ס"ל איסור בב"ח באכילה מלא תאכל כל תועבה ולכן סובר לעולם לא מצטרפו ומ"ה כשבישל ח"ז בשר וח"ז חלב אינו לוקה על בישולו דלא מצטרף וה"ה דאינו לוקה על אכילתו דלא נעשה תועבה לפ"מ שיבואר לקמן בשם פרי מגדים דלבשל חצי זית אין איסור מדאורייתא מטעם ח"ש דלא חזי לאצטרופי ואינו דומה לזית שלם בפחות ממאכל ב"ד דחזי לאצטרופי ורק בבא מיורה גדולה דנעשה דבר מתועב בבישול לוקה על אכילה מלא תאכל כל תועבה ומצטרף ח"ז בשר וח"ז חלב כדאיתא בש"ס דע"ז ס"ו עיי"ש אליבא דר"מ ובנעשה תועבה בב"א לכ"ע מודה אמנם אם אסור מלא תבשל ונימא דח"ז בשר וח"ז חלב לא מצטרף מאי מעליותא שבא מיורה גדולה ולוי אמר כשם שלוקה על אכילתו כך לוקה על בישולו והיינו דלוי ס"ל דאיסור בב"ח משום לא תבשל וא"כ קשי' אמאי לוקה על אכילתו דליכא למימר בבא מיורה גדולה דדוקא אם ילפינן מלא תאכל כל תועבה יש מעליותא בבא מיורה גדולה, דנעשה תועבה בבישול משא"כ אם ילפינין מלא תבשל ולכן כיון שלוקה על אכילתו ע"כ מטעם צירוף הוא ולכן לוקה ג"כ על בישולו ולכן מסיים באיזה בישול אמרו כל שאחרים אוכלין אותו מחמת בישולו. דהרי ללוי דיליף מלא תבשל אינו אסור באכילה רק כמאכל בן דרוסאי. ולוי כשיטתי' אבל לרב אסור באכילה אף בפחות ממאכל ב"ד כיון שנעשה בו דבר מתועב כדכתיבנא מטעם ח"ש בבישול ושייך שפיר סמיכת המאמרים. ומעתה הקשה בגמ' לרב לשיטתי' דס"ל דאיסור בב"ח מלתכ"ת חלב אמאי מותר חלב נבילה היא דלרב לשיטתי' הבשר נאסר תיכף כדכתיבנא ודוק היטב בכ"ז (וע' מ"ש בספרי לא"ח סי' פ"ב אות ב' פלפול נחמד בזה) ודע דמ"ש לעיל דאם נתבשל פחות ממאכל ב"ד הואיל ואסור בבישול משום חצי שיעור דחזי לאצטרופי אסור באכילה משום ל"ת כ"ת הנה לשיטת שעה"מ פ"ה ממאכלות אסורות דדוקא בעבר על לאו הוה תועבה אבל בעבר על לאו הבא מכלל עשה ל"ה תועבה ה"ה די"ל בעבר על איסור תורה בח"ש כיון דאין לוקין ל"ה תועבה. אך דברי השעה"מ גופי' צריך ראי' והרבה יש לפלפל ותן לחכם ודוק:

ו

ו' והנה בהא דהקשה בגמ' לרב חלב אמאי מותר חלב נבלה היא דרב ס"ל מב"מ לא בטל יש להקשות קו' גדולה לפמ"ש התוס' בזבחים דף ע"ג ד"ה ר"י ובמנחות כ"ב ע"ב ד"ה ור"י דלמ"ד בתר בטל אזלינין יש חילוק בין אוכל למשקה דדוקא באוכל ס"ל לר"י מב"מ לא בטל דאפשר לבטל שהיא האיסור להיות כמבטל דלכי מיסרח פרח האיסור והו"ל מב"מ ולא בטל. אבל במשקין דתרומה מודה ר' יהודה דאי אפשר לבטל להיות כמבטל לכי מיסרח דלכי מיסרח אין שם משקה עלי' עיי"ש. א"כ מה הקשה בגמ' לרב דילמא ס"ל לרב בתר בטל אזלינין ומ"ה ס"ל כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה נ"נ ואוסרת כל החתיכות דאפשר לבטל להיות כמבטל דלכי מיסרח פרש האיסור. משא"כ חלב הנאסר שפיר בטל דל"ה מב"מ דאי אפשר לבטל שהיא החלב להיות כמבטל לכי מיסרח דלכי מיסרח אין שם משקה עלי' כמ"ש התו' ומה הקשה בגמ'. ומצאתי בישועת יעקב סי' צ"ב ס"ק ז' שהרגיש בזה. אמנם קו' זו יש לישב דליכא למימר טעמא דרב משום דס"ל בתר בטל אזלינין ומ"ה חתיכת בשר בחלב ל"ב דאפשר לבטל להיות כמבטל דלכי מיסרח יהי' מותר מדאורייתא דבב"ח דלוקין אף שלא כדרך אכילתן אף לכי מיסרח יהי' אסור. כמ"ש הפליתי סי' פ"ז ס"ק ט"ו דבב"ח לכי מיסרח נמי חייב על בב"ח דמדכ' הרמב"ם פי"ד ממאכלות אסורות ה' י"ד אכל חלב חי או שערב דברים מרים או שאכל אוכל האסור אחר שהסריח והבאיש פטור (משום דהוה שלא כדרך אכילתן ע"כ מה שסיים הרמב"ם ואם עירב דבר מר בתוך קדירה של בב"ח חייב ה"ה באוכל בב"ח שהסריח והבאיש. ובחו"ד סי' ק"ג ס"ק א' חולק עליו וע' מ"ש בספרי לא"ח סי' פ' על דברי החו"ד עיי"ש). ואמאי ס"ל לרב מב"מ ל"ב וע"כ לא משום דבתר בטל אזיל. ושוב אין חילוק בין אוכל למשקה. ושפיר הקשה בגמ' אמנם לפמ"ש לעיל דכל הקושיא לרב משום דס"ל איסור בב"ח משום לא תאכל כל תועבה. א"כ לדידי' י"ל דבב"ח אינו חייב משום שלא כדרך אכילתן. דזה דוקא אם ילפינין מלא תבשל. וכ"כ המפורשים (וכ"כ אני בספרי לא"ח סי' פ"ב) א"כ דלרב בב"ח אינו חייב שלא כדרך אכילתן שוב י"ל דבתר בטל אזיל. והק"ל מה הקשה לרב. וממנ"פ ל"ק קו' הגמ'. דאם יליף מלא תבשל קשה קו' ראשונה דילמא מיירי קודם בישול כמב"ד ואם יליף מלתכ"ת. קשה קו' שני' אך לפמ"ש לעיל בישוב קו' זקיני הגאון מ' העשיל דאף אם ילפינין מל"ת כל תועבה מ"מ כיון דלא כתיב אכילה בגופי' לוקין שלא כדרך אכילה מיושב הכל דרב יליף מל"ת כ"ת כמו שהוכחתי לעיל ומ"מ ס"ל שלא כדרך אכילתן אסור ול"ל טעמא דרב משום בתר בטל אזיל. ושפיר מקשה. והוא פלפול עצום:

ז

ז' וראיתי דהפמ"ג נסתפק בפתיחה לה' בב"ח בבישל חצי זית אי אסור מה"ת ומקום הספק אי הפי' חזי לאצטרופי בחצי זית אחר ויהי' שלם או שיצטרף בכדי אכילת פרס וזה לא נאמר רק באכילה, ולא בבישול והנה לדעת השאגת ארי' דבבל יראה לא שייך חצי שיעור דל"ח לאצטרופי דאם יהיה לו אח"כ שיעור שלם לא יצטרף צירוף הראשון ואי דליתא החצי שיעור הראשון בעין אח"כ לא מצטרף בכדי אכילת פרס דדוקא באכילה גלי ולא בשאר דברים ה"ה כאן בבישל ח"ז דל"ש חזי לאצטרופי אמנם כ"ז בחצי זית אבל בכזית רק דלא נתבשל כמב"ד כיון דכל חמימות וחמימות מצטרף ולא משכחת לחייב על הבישול בתרא זולת החצי בישול קמא בזה ודאי י"ל דאסור מ"ה ואינו דומה לבל יראה דמחייב בראיית שיעור שלם בלא צירוף ראית הח"ש דמקודם ודוק:

ח

ח' עוד נ"ל לדון בזה דבר חדש דלפמ"ש זקיני הגאון בעל ח"ץ סי' פ"ו דבחצי שיעור אסור מטעם אחשבי' ולא שייך רק בעשה מעשה וגלי דעתי' דחשוב לי' ולא בבל יראה מעתה נ"ל לדון דאם נפל חצי זית בשר לחלב פחות מחצי זית ונתבשל בחלב מותר לאכול מדאו' אם הטעם מל"ת כ"ת דנהי כשבישלו הוא עבר אדאו' מטעם אחשבי' ואסור לאכול דנעשתה תועבה אבל מ"מ כשנפל מעצמו הרי לא נעשה תועבה דהוי ח"ש והדבר בעצם אינו מתועב בח"ש ורק כשבישלו הוא אסור דהוא אחשבי' אבל לא בנפל מעצמו ונהי דבשיעור שלם אסור אף בנפל מעצמו דהדבר בעצם הוא מתועב אסור אף ממילא כמ"ש רש"י אבל בחצי שיעור בעצם המעשה אינו מתועב דהתורה לא אסרה רק בשיעור שלם אבל הוא אסור דאחשבי' ובנפל מעצמו לא אחשבי' ולא נעשתה תועבה ומותר לאכול אח"כ מדאורייתא וכן בכל מקום שאסור מטעם דנעשית תועבה מותר חצי שיעור בנעשתה מעצמה דל"ש בזה אחשבי' ודוק ומיושב בזה קו' המזרחי למ"ל קרא דלא תבשל ה"ל דאסור באכילה משום ל"ת כ"ת דאם נאסור מטעם לא תאכל כל תועבה כשנפל חצי שיעור ונתבשל אינו אסור מדאורייתא אמנם אם אסור מטעם לא תבשל דהכונה לא תאכל א"כ חצי זית בשר בחלב אסור באכילה מדאורייתא דחזי לאצטרופי כשיאכל עוד חצי שיעור דנהי דלא נעשתה תועבה בבישול אבל מ"מ הוה אסור מצד עצמו מדאורייתא ונ"מ לזה ודוק היטב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף