שו"ת באר מים חיים/כו
|
< הקודם · הבא > |
טופס פסק דין וז"ן
יחדיו למשפט עמדו קרבו ויאתיון קהלינו זה וז"ן עם ה"ר אברהם בן ראובן פינטו נר"ו ותבעוהו הקהל י"ץ לפרוע להם מה שעלה להם במסים וארנוניות כפי ההערכה מיום לכתו לערי אדום עד היום שאמרו שהוא קרוב לשלש' עשר מאות מתקאלים.
ואלו הם טענותיה' נגדו כאשר סדרו' לפנינו אברהם ה' מסא לדאך לבר משנ' התקי"א ליצירה ולא מסא חתא עטאנא יסי בן מכלוף יכלס גראמתו לאיין אברהם הנז' הווא כאן ראס חומאה דלגראמ' סאעא יסו בן מכלוף מא כלסנא עליה גיר יכון תלאתין מתקאל פהאדיך אסת אסהוד אלולייא לאיין קאל יסי הנז' באיין מא כלא כתר מן האדסי. כתר אוקת גא אברהם קבדנאה יכלס סאיין לזמו פי עמאיין וסי די גראמתו. ויאסר מא סקינא מעו בלחדא נפדלנ' סי כברית די סייב עלינא יר"ה כא יחסב כלא וואחד למייאת מתקאל מ"מ והווא מא כלא פיהא דאךי אסי לכול. אח"ך קבדנא' ועטי גראמתו וסגל מעאנא פסי עקיפין וחנא כוננ' מקבודין פלגראמא תעאדלנא מעאה בכמס אוואק פי למייא פי שאיין יגיה מן דאךי לבד וכתבנאלו וואלאכין דאךי אסי באונס כיף עודנא למודעא כתובה וחתומה כתיב חז"ל באופן המועיל עליהא כא נתבעוה יכלס גראמו די האדי סבע סנין די נא יטלעלו כפי זמאם דלהכרעה די כול לאומה דל קהל די כאנת תכרג כוננא מעריכין אותו ולזמו כתר מן אלף מתקאל די מא קבדנא מן ענדו גיר האדיךי תלאתין מתקאל והאדיך לכסארא דלכברית ושאיין עטאנא העד עמל דאךי לבאניה פי כולסי מא אוצל למייאת מתקאל מא יגיסי קד אסגיר דלקהל יש"ץ די כא יעטי סבעין ותמאניין מתקאל פי לעאם דלגראמא עליהא כא נתבענה יעטי שאיין כא יתוסאלו ולא יאכלסי חק לעניים דיכלסו עליה ובאקיין מרהונין פרבית דלגוים ויכון יכלס מן ליום ולקדאם כפי להערכה דלקהל י"ץ בשלימות פחאל לייהוד לכול ולא יכלי עלא רקבתו דנוב לעניים ושאיין קאל בדל לכסווא וכא תגיה אספינא הא לעדות די טיטוואן וסלא ואגאדיר די משאוו וגאבו אספינה ובדלו כסותהום וכאנת תזיהום סלעא ואפילו הכי כאנו יגרמו.
ושאיין קאל באיין ענדו בראת יר"ה באס פטרו כא נקולו מא ענדו כרא וידא בלחאק ענדו סי ברא היבוא מלכהא ליר"ה באס יתחרר וכפי דין תורה שתת מא יזבר יעמל האדסי באס יכרג מן לקהל ויחתאג יגרם הינת הווא טלכהא מן יר"ה ועוואד יר"ה מא זולהא מן למלזומא די במא עלינא חק אברהם הנז' וכתר מן האדסי למנהג די האר לבלאד בעד כא יגיב לברא די יר"ה וכא יגרם והראיה אברהם בן עמו ויסו בן מכלוף ענדהום בראת יר"ה כא יגרמו ולא חבו יכרגו מן לקהל. ודי פוק מן האד אסי לכול הווא האד למרא כתבלהום יר"ה בראתו באיין מא בא יתחרר מן לגרמ' גיר לפלאמינגוס די כלאקו פדאךי לבר וגאב ספינתו ומא האדא די כלאק הינא וכאן מעא לגראמין יעטי מעא כוואנו גראמתו וכליה האד למרא הדר יר"ה לפלאמינגוס וללאדום חינת סראוו למרסא כוונתו הייא עלא לפלאמינג די כלאקו פדאךי לבד די הומא מן זמלת לאדום כיף כתב לנא יר"ה פבראתו וילמד סתום מן המפורש וכתר מן האד אסי האדא אברהם מא ענדו ברא מיוחדת האד למרא באס חררו האד למרא ועוד האד אברהם עמר אספינה מא גאתו אוחדו גיר סי דבר מועט פסי ספון אוכרין בענין יר"ה מא ענדו הנאה מנו גיר דבר מועט והווא גיר מן גמלת אנאס די כא תזיהום אסלעא פי ספון ואפ"ה כא יגרמו בעדן מכל פסדא דלמרצא מעא תגרים ועוד האדוך לעדויות די ענדו די סהדולו באיין די כא ימסי לדאיך לבד יבדל כסותו ויגיב ספינא מא יגרמס דאכשי מיירי פסי נאס די הומא מערופין מן סגרהום. חתא לכברהו מא גרמו מעא לקהל כלל וע"י די כא יגיבו סונגוסיו כתיר די פיה נפע למרצא וכא ינפע למרצא ופיה נפע אלקהל וערפו יר"ה וכא יעאמל לקהל וכא יכלס לאימפוסהא די כמס אוואק בלמייא די תזי כתר מן גראמתו מן זאנב נגנסיון דייאלו לכביר ומזה הטעם תעאמאוו עליה לקהל ומא האדא בהפך מן הקצה אל הקצה.
ראשונה כא יגרם מעא לקהל מן סגרו חתא לכברו ולא יערפו יר"ה.
שנית מא כא תזיה ספינה אוחדו פחאל תזאר לכבאר ולא ענדו ניגוסיו כביר באס תזי לאימפוסהא דייאלו קד גראמתו ופוק מן האד אשי מא כא יעאמל חד ולא עוד לקהל בכללותם הנאה מנו.
בענין כא יחתאז יכלסנא גרמאתו על שאין כאת כן ענדנא למודעה כתו' וחתומה כראוי עלא האדיך לכתבא די כתבאנלו יכון יכלס מן דאבא לקדאם פחאל לקהל כולהום האדסי כא נטלבו מנו בד"ת שתתעלנה ואידא חב יעמל שי אלמות מכאן מודעא רבא.
סוף דבר חנא כא נסתרעאוו עליה באיין תנאעסר מייאת מתקאל די כא תתוסאל לקהל י"ץ מא רפדנאה ברבית גייר פי סביתו גראמתו די מא כאן יכלסנא ומא לוכאן כאן יכלס לוכאן גינא מחקקין וכתר כא נתבעוה פמייאתאיין מתקאל די עטינא עליה די רבית וכל עוד די כא יטוול פי האדסי פי כול סהאר ורבית כא ינזאד עלי' ואנא כא נסתרעאוו עליה קדאם הי"ת וקדאם ד"ת שת"ת לאיין האד לממון מא כא נגווזיה גיר אידא דין תורה מא עטאניסי ובר מן דין יחתאז יכלסנא לגראמא די עאמאיין ונוץ דייאלו פדאךי לבר תלזמו פיהא וואחד שתמייאת מתקאל מ"מ דימא ענדו פיהא מא יקול לאיין מא משא חתא עטאנא לערב ולערב מא כלסנא גיר תלאתין מתקאל ופהאדאךי אומאן כאנת לעיסא דלמכאסאדור די פאס בקינא מגרוקין עוד היום אלו הם טענותיהם נגד אברהם ה' ועוד המציאו לפנינו קצת קבלת עדות וז"ן ע"ן.
במותב תלתא כחדא וכו' כד אסהד קדמנא יהודה בן אפרים בתע"ג באיין אברהם בן סאעוד ושמואל כאה' בעד גאוו מערי אדום וכאן יגיהום ניגוסיו חוץ מן די גאבו מעאהום אפ"ה כאנו יגרמו מעא לקהל בכל מיני מסים וארנוניות והוצאות והעיד ג"כ יעקב בן משיסו הלוי באיין האחים הנז' בעדן גאבו ניגיסיו וכאן יגיהום כאן יגדמו מעא לקהל במסים ובכל הוצאות הצריכים לכל הקהל וכליה גאוו בלכסווא דלאדום וכעדות הנז' העיד ג"כ אהרן בן ברוך באיין כליה כאנו בלכסווא דלאדום וכאנו יגיהום ניגסיו כאן יגרמו מעה לקהל עכ"ס עדותם וכו'.
עוד נמ"ך מזה וז"ן בפנינו אנו בי דינא וכו' העידו ד' עדים כשרים שנים מהם מתושבי תיטוואן ושנים מתושבי סאלי אחר האיום וכו' וקאלו באיין יודעים בטיב הענין באיין שי מן לקהל דייאלהום די כאנו סאכנין פי לבלאד ומשאוו לדאךי לבר וגאוו לאבסין כסות נצארא וגאבו ספינה ובעדן גאוו כאן יגיהום ניגוסיו מן דאךי לבר ואפ"ה כאנו יגרמו מעא לקהל ולא עמרהו' כרא מן זמאם דלגדמ' עד יום מותם אוו חתא כרגו אולאדהום לערי אדום והאדוךי די כרזו מא כרזו חתא עטאוו טרף כביר ללקהל כ"ז העידו העדים אחר שהודענו עליהם חומר העדות וכו' ע"כ נוסח העדויות שהמציאו לפנינו. עוד המציאו לפנינו מודעא אחת שזה נוסחה ע"ן וז"ל.
להיות שכמה מיני מסים וארנוניות מינים ממינים שוני' אשר נתרבו ועלו למעל' על צוארי קהלנו זה שאין לך יום שקללתו מרובה משלפניו הי"ת יאמר די לצרת' אכי"ר ויקל עליהם ומעלינו עול הגלות אכי"ר ולפי שיש קצת מהקהל שהיו פורעים עמהם במסים מיום היותם וכעת פשטה להם הרגל שלא רצו לפרוע עמהם שום דבר הן בחק הקבוע הן בחדש באומרם שאנו תגרים והתגרים אינ' פורעים במסים ויש כת אחרת שלא היו פורעים עמה' במסי' מקדמת דינא אבל כעת דנו עם קצת מהם ע"ז ואחר שנתחייבו לפרוע עמהם נתאלמו עליהם ולא רצו לפרוע עמהם כלום באומרם אנן לא צייתינן לדינא.
ובראות הקהל י"ץ שצרתם עמהם צרה ואין חונן ואין מרחם מהכתות הנז' עליהם ומפני זה מוכרחי' לעשות עמהם שום פשרה ושום אופן במה שעול' להם במסים שכבר היו עליהם ומה שיהיה לעתיד ב"מ כי מי יוכל להעמי' הדין עם מי שתקיף ממנו לכן באו לפנינו היקר ה"ר יסו בן משה וה"ר אברהם בן יעקב פינטו וה"ר מרדכי בן מסעוד וה"ר יעקב בוטביל וה"ר אהרן בן חיים בוטביל וה"ר ברך בן חיים בן אברהם חרוש אלו הם ראשי הקהל י"ץ וכלם מסרו מודעא לפנינו ועל כל מה שיעשו עם הנתבעים במסים מהכתות הנז' בעד מה שעולה להם במסים מכלל הקהל כפי הערכתם הן בפשרה הן במחילה באיזה אופן שיהי' ויזדמן לעתיד שהוא חוץ מן הדין שהכל בטל ומבוטל ולקיום הדבר העי' ע"ע בשי"ת ובקש"מ בש"ח על דעת המקום ב"ה ועל דעת ב"ד בלי שום פנים אלא מלב שלם ונפש חפצה שמהיום הזה והלאה בלי שום פשרה ומחילה ותיווך ושום ענין שיהיה ושיזדמן בינם ובין הכתות הנ"ל או קצתם בענין מה שעלה להם במסים שהיו וההווי' והעתידים להיות ב"מ אפילו יהיה שום דבר מהנז' בקנין ושבועה בכח השבועה הנ"ל שבועתם על ענין הנז' אינה שבו' ומחילתם אינם מחילה וקניינם אינו קנין ועתידים הם לתובעם בד"ת שת"ת הם ובניהם להם ולבניהם עד סוף כל הדורות ולא יתקיים ביניהם זולת מה שהדין נותן ובכח השבועה הנז' קבלו עליהם שאפילו יבטלו לנז' כל מודעי ומודעי דמודעי וכו' שמסרו נגדם על ענין הנז' מודעא זאת אינה בכלל הביטול ואפילו יפסל עדיה בפי' אין לה שום ביטול זולת אם הוציאוה וקרעו' לפני ב"ד יש"ץ וזולת זה אין לה ביטול ומסרו מודעא גם כן על השבועות והקניינים שהיו ביניהם ובין הכתות הנז' ואפילו תהיה שבועה בד"ת שת"ת מעתה בטלו השבועות שיהיו על הענין הנז' ביטול גמור דלא למידן עלייהו כלל ועיקר והרי הן כחרס הנשבר שאין בו ממש ועל כל שבועה יחולו אלף התרות מעתה ולא יתקיים בניהם זולת מה שהדין נותן ותו לא ואנחנו ח"מ הכרנו אונסם של הקהל מהכתו' הנז' הנתבעי' כי בפירוש אמרו אנן לא צייתינן לדינא ואונסם ידוע ומפורסם הוא והמפורסמות אינם צריכות וכו' ולפי שהכרנו אונסם ח"ף וכו' יום ג' י"ט לטבת שנת עלות השח"ר לפ"ק עכ"ן וחתומי' כראוי אלו הן טענות הקהל ועדויותיהם ומודעותיהם.
ואברהם הנז' השיב באיין אוקת גא מן דאךי לבר גאז באיינהום סי לגאלג עלא דאךי לענין דלגראמא וואלאיין עמל מעאהום פשרה פי כול מא גאז מנהאר די מסא חתא לנהאר די גא ועטאהום חק לפשרה הנז' ועמל מעאהום כרצונם הטוב באיין ירדאוו מנו יכון יעטיהו' לאימפוסט' מהיום ההוא והלאה והאריךי הייא לגראמתו הן ברוח קליל אוו כתיר כדרך התגרים יסמחולו פשאיין פאת די פאס כאנו יתבעוה ומחלו לו מחילה גמורה ובטלו כל מודעי ומודעי דמודעי ופסלו עדיהם כיף יורי לכתבא די עמל מעאהום ובהסכמ' חכמי העיר וכל ראשי הקהל ושרט עליהו' באיין מן דאךי נהאר וללקדא' יכון יעטיהום גיר לאימפוסט' לאיין טכל מעא תגרים וכא יכלס מעאהום ורצו וקבלו עליהם התנאים ושאיין קאלו באיין עמלו מודעא דיךי למודעא מא עמלוהא גיר די יכון מתאלם עליהם ואנא מעול' לא נתאלמתי עליהם בשום אלמות אלא שאיין עמלת מעאהום מא כאן אלא ברצונם הטוב בלב שלם והמציא לפנינו ה"ר אברהם הנז' פיתקת הפשרה והמחילה ותנאים הזה שז"ן ע"ן.
להיות שקהלנו זה ה' יש להם תביעה כה"ר אברהם פינטו בן ראובן נ"ע שנושים בו מה שנוגע להם במסים וארנוניות קצובים ושאינם קצובים חדשים גם ישנים באמרם שהוא ראש פנקס אומת הקהל והנוגע לו במה שכבר פרעו מיום לכתו לערי אדום קרוב לשבע מאו' מתקאלי' כדברי ראשי הקהל יצ"ו וה"ר אברהם השיב שהמלך יר"ה פטר אותו מכל מיני מסים ושהוא מכלל התגרים שאינ' פורעי' המס ולפי שרבו תעצומותיהם כמה פעמים נכוחו ביניהם שלם ופשרו ביניהם שלא לפרוש מן הצבור עז"ה. דהיינו שנתן להם ה' סך מאתיים מתקאלים מטבע יר"ה ובסך הנז' פטר אותו מכל מה שנוגע להם במה שעבר מיום לכתו לערי אדום הכל כאשר לכל מחלו לו הן מה שנודע להם הן מה שלא נודע להם יותר מהסך הנז' אפילו עד אלף מתקאלים הכל מחלו לו מחילה גמור' מחילת שמים וארץ מחילת הבריות בלב שלם ונפש חפצה בדעת נכונה ומיושבת דלא למהדר ביה ודלא להשנאה מינה לעלמין מחלו לו ולב"ך עליהם ועל ב"ך.
ועליהם לקיים ולאשר מחילה זו ולהפיץ ולהדיח כל מערער וטוען שיקום ושיערער מן קהל יש"ץ את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה להפיצו ולהדיחו בגופם ובממונם עד שישאר אברהם הנז' מנוקה ומשופה הוא וב"ך מכל טענה ודין ודברי' נגד ומחיל' וכן קבלו עליה' שאם יקום שום מערע' שיעמדו נגדם בגופ' וממונ' להפיצו ולהדיחו ולבטל דבריו ועל מה שיגיע לו לעתיד מיום זה ואילך הן במסים הקצובים על הקהל מידי חדש בחדשו הן שאי' קצובי' הן מנחות והוצאות דבר גדול או קטן מעתה נתרצו עמו על תנאי זה דהיינו שמכאן והלאה כל סחורה שתבוא לו לידו מערי אדום הן סחורות עצמו הן סחורות של אחרים יהודים או נכרים שיפרע להם חמשה אוקיות לכל מאה מתקאלים ולא יותר ובזה פטרו אותו מכל מסים וארנוניות קצובים ושאינם קצובים ומנחות ושוחדות והוצאות וכיוצא הן למלך יר"ה הן למשרתיו ולשרי העיר הכל כאשר לכל ימחלו לו מחילת שמים וארץ וכו' קבלו על עצמם לחזק תנאי זה בכל מיני חיזוק בלי שום חזרה וחרטה בעולם מאיזה אופן וצד שיהיה וכל מי שיקום ויערער נגד פשרה זו ותנאי זה מעתה כל טענותיו ותביעותיו ודבריו בטלים לא שרירין ולא קיימין והרי הן כחספא בעלמא וכקליפת השום דלא שוייא ולא מידי וקבלו עליה' שאין שום דיין נזקק לשמוע טענת המערער ותביעותיו ולא לדון עליהם.
בעני' שהפשרה הנז"ל שבין הקהל ובין אברהם הנז' הן במה שעבד עד היום הן מהיום ואילך אין לזוז ממנה ובפניו הודו ראשי הקהל עם רוב הקהל על כל הנז' ברצון נפשם והשלמת דעתם וקבלו עליה' כל הנז' בלי שום זכר אונס ובטלו כל מודעי ומודעי דמודעי דנפקי מגו מודעי ע"ס כל מודעי וכל שם גילוי דעת הן שנעשו בשום קנין הן בשבועה וביטלו אותם ביטול גמור אליבא דרשב"א ז"ל וכל הפוסקים ז"ל קדמהו ובתראי ופסלו עדיהם פיסו' גמור ובפרט המודעא הכתובה וחתומה שבידם שעתה הורו שאע"פ שעשו אותה על כל תיווך ופשרה שיעשו עם אברהם הנז' עכשו חזרו וביטלוה ביטול גמור ופיסלו עדיה פיסול גמור.
באופן אין שום דיין נזקק להשיב עליה ולא על כל דבר הגורם להעמיד עמידתה וקיומה ואסרו עליהם הנאתה כבשר בחלב וכחמץ בפסח וככלאי הכרם וכפירות שביעית האסורים בהנאה והרי המודעות שיוציאו הקהל נגד אברהם הנז' מכאן ולהבא הרי הם כבל יראה ובל ימצא וכך אמרו לנו ר"ש הקהל י"ץ כדעמ' רובם כתבו וחתמו שט"ז ותנו ביד אברהם הנז' לראיה ולזכות לאחר שקראנו עליהם כל הכתוב לעיל וחזרו ונתרצו עליו וקבלוהו בלב שלם שעליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וקבלו עליהם שט"ז ונגמר הכל בהוראת הקהל י"ץ בלי זכר שום אונס כלל דלא כאסמכתא וכו' אלא ככל שטרי הודאות הנעשים בד"ת ובא' וכראוי בתיקון חכמים ז"ל ביום עשרים יום לתמוז משנת עלות השח"ר לפ"ק באגדיר יע"א וקיים ע"כ נוסחו וחתומים על זה תרי מינן הבאים בחי' וגם ראשי הקהל יש"ץ שהם ה"ה מסעוד בן יוסף נר"ו וה"ר מימון בן אליהו וה"ר אברהם בן יעקב וה"ר יסו בן משה וה"ר יעקב ביטבול וה"ר מרדכי ן' מסעוד וה"ר מאיר בן עטר וה"ר שלם הכהן וה"ר יעקב אזוגי וה"ר ברוך בן חיים וה"ר שלמה בוטבול וה"ר גאת בן חיים וה"ר שם טוב בן בבא וה"ר דוד בן עקיבא וה"ר מסעוד בן בבא וה"ר יוסף בן מכלוף כהן והר' יוסף בן מסעוד וה"ר אפרים ברהוש וה"ר סיסי בן שלמה וה"ר אברהם בן יוסף וה"ר שלם בן בבא וה"ר יעקב לאלטר וה"ר דוד בן אהרן וה"ר יצחק בן ימין וה"ר חיים בן אברהם חרוש וה"ר יצחק אזולאי וה"ר יצחק בן בסו וה"ר שלמה בן משה בן מאמן.
אלו הם החתומים על הפתקה הנ"ל.
עוד נמ"ך לאחורי הדף וז"ן
ע"ז השיבו כל אשר דברו והסכימו החכמים הנז' וראשי קהל י"ץ הנז' כדי להשקיט ריב ומדון מבין הקהל ומבין אברהם הנז' וגם אנו הבאים בחיתום נראה לנו שכל מי שיקו' ויערער שום ערעור נגד ההסכמ' הנז' מעכשיו ערעורם בטילים והרי הן כחרש הנשבר וכו' וכקליפת השום דלא שויא ולא מידי מאחר שנעשית במעמד רוב הקהל י"ץ. וחתו' עליו חכמי העיר וראשי קהל י"ץ ולראיה ולזכות אברהם הנז' ח"ף העירה מראכיש י"עא סדר ונכרתה ברית עמך משנ' ושמר' את חקת"י ואת משפטי תעשו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם לפ"ק וקיים ע"ק וחתו' חמשת חכמי דייני ק"ק מראכיש יע"א וע"ף הטענות והעדויות ה'.
הן היום יחדיו למשפט נקרבו
קרבו ויאתיון קהלנו זה י"ץ עם ה"ר אברהם בן ראובן פינטו על דברת מה שעלה לו במסים וארנוניו' מיום לכתו לערי אדום כפי ההערכה שאמרו סך קרוב לשלשה עשר מאות מתקאלים מעלה מטה ואע"פ שמקודם לזמן זה נתפשרו עם סך מה ככתוב לעיל בידו ומחלו לו הנשאר בכל מה שעבר והתנו עמו שמאותו זמן של הפשרה הנז' שיהיה פורע להם חמשה אוקיות לכל מאה מתקאלים שהוא האימפוסטא ובזה פטרנוהו לעתיד הכל כאשר כתוב וחתום בידו אפ"ה חזרו כעת לערער על הפשרה ועל התנאי הנז' באומרם שיש להם מודעא על הפשרה הנזכרת ועל התנאי הנזכר.
בעני' שסולת כל טענותיהם ועדיותיהם ומודעתם הוא שינכו לו מה שקבלו ממנו וישלם להם מה שעלה לו מיום לכתו לערי אדום כפי הערכתם מהיום הזה והלאה יכנס עמהם בהערכתם בכל מיני מסים וכיוצא לכל דבר הצריך לכל הוצאה הקהל יש"ץ.
ואברהם הנז' השיב שהמודעה והעדויו' שהמציאו אינם כדי לבטל מה שעש' עמהם שהפשרה שעשה עמהם בתוקפה עומדת על מה שעבר ותנאי שלהבא שהיא האימפוסטא גם הוא בתוקפו עומד ובלאו הכי מיום שכלל אותו יר"ה בכלל הדברים והוא פורע עמהם ר"ל עם התגרים בהוצאותיהם ובכל דבר הצריך להם ופירש מהוצאות הקהל י"ץ אינו בדין שיהא פורע לב' צדדין ואפי' אם ירצה להשמיט עצמו מן התגרים אינו יכול זה סולת תשובותיו.
ואחר התבוננות בטענת הקהל י"ץ ובענין עדויותיהם ומודעותם הנז' וגם בדברי אברהם הנזכר ובפסיקת הפשרה והתנאי הנז' אחורי הדף נראה לנו לדון ביניהם כפי מה שהורונו מן השמים.
ראשונה על ענין הפשרה שביטלו כל מודעי ומודעי וכו' אם יש כדאי במודעא הנזכר שהוציאו לבטל פיתקת הפשרה והתנאי הנז' או לא לכאורה הנה נראה לנו שהמודעא קיימת מאחר שכתוב בה שאפילו יפסלו עדיהם אין לה ביטול זולת אם הוציאוה וקרעוה לפני ב"ד יש"ץ וזולת זה אין לה ביטול.
אמנם כשדקדקנו בלשון שטר פשרה הנ"ל שאין לה שום קיום דלאחר שביטלו כל מודעות ופסלו עדיהם חזרו לבטל המודעא הכתובה וחתומה שבידם ופסלו עדיה פיסול גמור וגם התירו כל שבועה שנשבעו לקיים המודעא הנז' ואסרו כל הנאת' עליהם כחמץ בפסח וכו' והיא סברת הרשב"א ז"ל ולבא' הענין נעתיק לשון הר"ן ז"ל הביאו הב"י ז"ל בח"מ סי' ר"ה וז"ל והר"ן בפרק חזקת הבתים כתב דברי הרשב"א ז"ל וכתב עליהם שנ"ל שאם מסר מודע' אף על פיסול עדים אכתי לא מהני שאף פיסול זה מחמת אונסו הוא שפוסל אותם וכבר קדם ומסר מודעא ה' ע"ז.
ולפיכך נ"ל דכל היכא דידעינן באונסיה ומסר מודעא על המכר ועל כל הביטולים שעשה ואף על פיסול עדים הרי המכר בטל ואין לו תקנה עכ"ל.
והריע"ץ ז"ל כתב שנראה דפליג אדברי הרשב"א כתב מסתברא לי שתקנת הביטול דפיסל עדי מודעא וכו' שהרי שם אותם לגביה נפשיה כעדים פסולים וכענין שאמרו בנאמנות.
וכתב עליהם ליישב דבריהם ונתן טעם לדברי הרשב"א ז"ל דכיון שפיסל עדי המודעא הרי המודעא בלי עדים ומאן לימא לן שהיה תנאי זה, ודברי הר"ן איירי באונס הידוע לכל וגם עדי המחילה יודעים בו ודייק לישנא דקאמר דכל היכא דידעינן באונסיה ומסר מודע' וכו' דאיירי באונס הגלוי שיודעים בו עדי המחילה דאפילו פסל עדי המחילה ואין דנין עליה הרי האונס גלוי ומפורש לכל שיודעים בו גם עדי המחילה וכיון שכן לא גמר ומקני הרי זה מחילה באונס ואין לה תקנה.
נקטינן דהיכא שהמחילה נעשית ברצון בנ"ד אע"פ שעשו מודעא מקודם לזה בכל תנאי שבעולם כיון שפיסלו עדיה במחילה שעשו אין דנין עליה והרי היא בטילה וכמ"ש הרשב"א ז"ל דהרי שם אותם לגבי נפשיה בעדים פסולים ובר מן דין יש לדקדק בדברי מודעא זו שהוא קצת מגומגם שכתוב בה שאפי' יפסלו עדיה אין לה ביטול והם דברי רוח שאם עדי המודעא פסולים הרי המודעא בטלה מאליה ואין מועיל תנאי לקיים אותם מכל שכן שהמודע' הנז' אינה נגד אברהם הנז' ופי' כי אם סתם על כל מי שנתאלם עליהם ולא נתברר לא בעדות ולא בראיה אם היה אברהם הנז' מהאלמי' או לא לכן נראה לי ששטר הפשרה ה"נ והתנאי בתקפו עומד וכן נראה דעת חכמי מראכיס יע"א י"ץ שכבר עמדו לפניהם לדין וכתבו לה"ר אברהם הנז' אחורי השטר הנז' שכל מי שיקום ויערער שום ערעור נגד ההסכמה הנז' מעכשיו ערעוריו בטלים והרי הם כחרש הנשבר וכולי עכ"ל ומהיום הזה והלאה שטענו עליו שיכנס בהערכת הקהל י"ץ הרי הוציא אברהם הנזכר אגרת יר"ה שקראוהו לפניו גוים נאמנים שלא בפני אברהם בזה אחר זה וכתוב בה שיר"ה הבדיל אברהם הנזכר עם כמה מהאלפלאמינגוס התגרים הנקובים בשמותם שלא יכנסו בכלל הקהל לכל דבר ודבר זה מוסכם הוא מכמה רבנים גאונים חכמי המערב פא"ס יע"א ומכנאס יע"א ומראכיש יע"א דדנים דין דינ' דמלכות' דינא ואפילו נוטל מזה ונותן לזה כאשר ראינו בכמה פסקים מהחכמים הנז' בראיות ברורות ונכוחות. מכל שכן בנדון זה שיש לו טובת הנאה ממעשרות וכו' והוא ישוב מדיעותיו ואף על פי שהקהל הוציאו אגרת אחר' שכתוב בה שלא פיטר יר"ה זולת מי שנולד בערי אדום המציא לפנינו ה"ר אברהם הנז' אגרת אחרת לאחר שהומלך יר"ה שהיא אגרת אחרונה מכל שלפניה ומשלפני האגרת שביד הקהל ובה פטר כל התגרים האלפלאמינגוס היהודים וכלל אותם עם תגרים נוצרים וגם הנלוים אליהם מעריהם לא יתחייבו בשום דבר ותמיד יהיה כבודו חופף עליהם בענין שנ"ל שה"ר אברהם הנז' פטור מתביעות הקהל יש"ץ הן במה שעבר מכח שטר הפשרי והמחילה הן לעתיד בכח אגרת יר"ה זולת האימפוסט' שקיבל עליו ה"ר אברהם הנזכר לתתה לקהל מאחר שהיתה בתנאי ביניהם ואעפ"י שחזרו הקהל וטענו נגד אברהם הנז' באומרם שהאגרת ראשונה ואחרונה הוא אשר בקש מאת י"רה לכלול אותו עם התגרים והשיב אברהם הנז' לא היו דברים מעולם אלא שהמלך מאיליו ומעצמו בעמדו לפני ישאל עליו ואמרו לו שגם הוא תגר וכלל אותם עם התגרים כפי הנזכר ונתחייב יר"ה כפי קניית המעשרות אשר כפי הדין נראה שלפי טענת הקהל אין על אברהם הנזכר זולת חרם שלא יצאו ממנו הדברים ליר"ה ועל זה המציא ה"ר אברהם הנז' עדים שהיו באותו מצב לפני יר"ה שמעולם ה"ר אברהם הנזכר לא ביקש מיר"ה לכלול אותו עם התגרים אלא מאליו ומעצמו עשה זה שכלל אותו עם התגרים הן בפיטור הן בקניות המעשרות והאלסאבא וכיוצא בכלל התגרים האלפלאמינגוס יהודים ונוצרים אשר לפי זה אברהם הנז' פטור מהחר' הנז' זה מה שנראה לנו לדון ביניהם וצור ישראל יצילנו מכל שגיאה כי דעת ממנו פליאה נאם הח"פ באגאדיר יע"א בסדד אם בחוקותי תלכו שנת ותהלות ה' יבש"רו לפ"ק וקיים.