שו"ת אזני יהושע/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
יושבי האוהלים ומבקרי הכלי התורה והתושיה. הא לכם ברכה ברכת שמים מעל, הביאו לפניכם ילדי רעיוני. אשר טפחתים ורביתים מימים רבים תחת בקורת מאד נעלה, לכונן פניהם אל מטרת האמת והצדק הלכה למעשה. - מדעתי, כי לא חטאתי המטרה, יען כי מאז הייתי לאיש לא משתי מאהלה של תורה, ותמיד היה כל ישעי וכל חפצי מבלי להלוך ארחות עקלקלות, כאלה הבונים חרבות למו במגדלים רמים ונשאים עד כי לשמים יעלה שיאם, והמה פורחים באויר על כנפי החריצות והחידוד, מכלי להביט עד היסוד בה, אשר ע"כ בנשוב בהם רוח צח שפים, והיו לבער, ואנכי לא כן עמדי, מעולם אמרתי להוללים אל תהולו, ולמגביהי עוף על כנפי הפלפול, אל תגביהו למרום קרנכם, פן תפגע בכם חרב נוקמת נקם הבקורת הישרה, והיה פעלכם מאפע, ותם לריק כוחכם, מעולם נכסוף נכספתי לבית למודי בעמלי בי, כי ממסד עד הטפחות יהיה בנינו כבמסמרות נטועים ביסודות נאמנים וחזקים עומדים רוחים, נלקחים משני התלמודים עם ספרי הראשונים וגדולי האחרונים, ואת אשר לא היה מתאמץ להחזיק עמידתו דחיתי בעצמי באמת הבנין אשר בידי כיד ד' הטובה עלי.
והנה בבואי הנה לארצות הברית זה יותר מעשרים שנה. אשר הארץ הנשמה הלזו היתה אז שוממה מאין תורה, וחרבה ממעונות השוקדים על העבודה, ונגלה לעיני תמונה חדשה, שאלות חדשות ונצורות אשר בארץ מולדתי אף אם יחיה איזה מורה עד כמה. וכחול ירבה ימים, לא יעלו ולא יבואו לפניו שאלות ודינים כמו אלה שמתי אל לבי כי לא דבר ריק הוא אשר באתי הלום, ואולי הקרה ד' אותי למקום הזה רק למען ברר אלה התורות והמשפטים להעמידם על רגל ישרה, גם זאת לא נכסה ממני עי בכל מקום אשר ב"י נחותים שם, עת רעה היא העת. ההיא שני השבע הולכות וכלות, ושני הרעב תחילנה לבוא לא רעב ללחם כי אם לדבר ד', אין תאנים בתאנה, ואין ענבים בגפן, הנסיבות אשר הסבו להרעב הנורא הזה להיות בעוכרי התורה והתעודה, שונות המה, ואין כאן המקום להוציא במספר צבאם, אך זאת ידעו הכל כי לא כימים הראשונים הימים האלה, ההלכה אשר היתה לפנים מבוררת מגדולי הרועים, אשר גללו את האבן מעל פי הבאר כמעט רגע, תתכסה עתה במשאון באין פתוח, מעטים המה כעת מבני העלייה יודעי ומביני מקורי כל דת ודין בשכל ישר, שלא מן המקצרים באומר אך מהש"ס והפוסקים, כהגדולים אשר מלפנים, חזון כזה אין נפרץ, ולרואה מלפנים יבוקש היום ואיננו, ע"כ אקוה כי דברי תשובות אלה לא לבד בארצות הברית מקום נאמן להם, כי גם בכל ארצות נחוצות המה, וכל הרואה אותם יאמר: האח, חמותי ראיתי אור !! כי הלכתי בהם לשיח לרוח התורה שבעל פה האמתית המרומז בהכתוב ושום באזני יהושע. לקחתי לקחי על פי הגיון ישר, ורק אל מטרת האמת קלעתי כאשר הורוני מן השמים.
אך זאת אבקש מאת כל מורה; לבל יעשה בספרי זה כאשר הרבו לעשות בספרי גדולי האחרונים, שאם יצרוך לאיזה הוראה אשר לא נמצא מבואר בש"ע יביט בספרי התשובות, אם ימצא שם שאלה המתאמת למבוקשו, יחפש רק בשיטה האחרונה איך יעלה לפני המחבר להלכה, וכן יורה גם הוא, ואנכי לא כן אחלי מלפניכם יקרים, כי מך אני מערך כזה, הנני קיר נטוי, גדר הדחויה, מבלי להשען עלי בכל עוז, ואם על דברי האחרונים ישים כל משענתו ויכשל ח"ו, אזי לא עלי תהיה אשמתו ותלונתו, כי לא מראש בסתר דברתי אשר אין כח אבנים כחי, ומה אני ומה רוחי, רוח איש יכלכל דבריו במשפט לפי הבנתו, ואם הכל צפוי אזי הרשות נתונה לכל אחד ואחד להשים לפניו כל דבריו מראש ועד סוף, ובזה תוחלתי מד' כי כל איש ישר בהגיון צח ונאמן, ימצאו דבריו חן בעיניו, וימצא בהם חפץ, כמשפט כל דברים היוצאים מלב אמת נכנסים אל לב דורש אמת, אולם אם בכ"ז יעשה מדחה לפי דעתו ומשפטו, וברגשי צדק יהיה בטוח בלבבו, כי לא כן עמדו כאשר עמדי, אזי לא יהיה סומך לבו עלי אף מאומה, יורה לנפשו כפי הבנתו ודעתו, כי תורת ד' נתונה ביד כל אחד מהדברים שאינן מפורשים מהקודמים לפניו לצרף בהם וללבן כל אחר לפי משפטו בדימוי מילתא למילתא, אם רק אל האמת ישים מגמתו מבלי שום פנייה ומחשבה צדדית ח"ו, והרודף אחר האמת מסייעין לו מן השמים, כי חותמו של הקב"ה אמת, ובזה יצאתי ידי חובתי לגולל מעלי כל דבר אי ישר אשר יגורתי מפני השגיון והטעות המונח לרגלי כל איש, והיה בזה שלום אמת מתוקן ומקובל.
ובכ"ז אפיל תחינתי לפני כס המבקרים אשר רבו כמו רבו, לבל יהינו לעלות ההרה בחרמש אשר בידם לקטוף מלילות בעודם באבם, טרם ידעו ויבינו אם הבשילו השבלים והמה במילואותם, יראו כל ענין וענין מהחל ועד כלה. או אז אולי יבחנו הדברים, כי השבלים אשר חשבום לצנומות דקות, המה באמת טובות ומלאות, אל תדרכו עוז לעבור בין הבתרים בחרבות שנונות לנתח כל ירך וכתף אשר טעמו ורוחו איננו כהעולה על רוחכם, עד כי תעבורו כולה, אז תיראו ותדעו להשיב חרב אל נדנה. לאט, לאט, לי לחסר אונים כמוני, הרפו ודעו כי גם המחבר בעצמו לא סר מלהיות מבקר על כל דבריו ומחשבותיו. וכמה פעמים אשר במלה אחת הסיר מעליו כל התלונות הנמצאות בזה ברוח הבקורת, גם שבעה נפשו עמל ונדודים להיישיר דבריו ופרי תוצאותיהם, ע"כ יהמו נא מעיכם עליו, חוסו על עמלו, רחם תרחמני, כאשר תגזור דעת התורה וככל חוקותיה, אך בזאת תבחנו אם כנים אתם, אם תשימו עיניכם ולבכם על כל דבר מתחילה ועד סוף ברוח כביר ונאור, חפץ בהצדקי, ודרישת הטוב והישר גם בעדי, או אז תוכלו לשפוט משפט צדק, תזכו בדבריכם ככל העולה על רוחכם באמונה, ואקוה כי אם תהיו גם אתם למי כמוני לנפשי כי אזי הכל על מקומו יבוא בשלום, ושלות השקט תהיה בין כלנו.
והנה קראתי ספרי זה בשם אזני יהושע על שם מה שדרשו חז"ל (עירובין כ"א) על המקרא דקהלת (י"ב) איזן וחקר, שעשה אזנים לתורה, וביהושע הוא מקרא מלא (פ' בשלח) ושים באזני יהושע אשר בזה מרומז ממילא גם שם אדוני אבי מו"ר זלה"ה כי גם שמו כשם המשים באזני יהושע, גם יש בספרי זה שו"ת כמספר אזני ששים ושמונה במספר, (מלבד החלוקי דרבנן, וגם המה אינם הררים התלויים בשערה כדרך המפלפלים בכמו אלה, כי גם בהם הלכתי במסילה העולה בית אל המובילה אל ההלכה והמעשה, בדברים נאמנים וישרים למוצאי דעת משמחי לב), ועתה כפי פרושות השמימה לאמר: אלהים יחננו להוציא לפעולות אדם בדפוס ספרי זה, מלבד שאר ספרי אשר אתי והמה בכתובים, ויברכני בברכת בני העלייה. כי יצילני מכל רע לבל יפגעו בי מלאכי החבלה מחפשי נגעי בני אדם, יהפוך את לבבם האבן אל לב בשר לאהוב כל איש תם וישר יושב אוהלים המיגע עצמו בכל כוחו לידע ולהבין תורת ד' ועדותיו הנאמנים, יאיר ד' פניו אתי סלה, להיות בעוזרי גם לשמור ולעשות ככל התורה והמצוה לבל אכשל ח"ו, ישמחו בי חברי וגם אני אשמח בהם, ואך טוב וחסד ירדפוני תמיד באמת ובתמים וביושר לבב, בלמדי משפטי צדקיך, כעתירת הכואב והנאנח על גורל עמו האומלל המצפה לישועה כי יושעו מהרה תשועת עולמים בגוף ובנפש, ושמחת עולם על ראשם.
כו"ח ביום ב' כ"ה טבת התרס"ו