שו"ת אהל יעקב/עב
|
< הקודם · הבא > |
להרב הגדול הרופא המובהק רב שמואל מילדולה נר"ו לעיר מנטובא יע"א:
פרצידא דתותי קלא האהוב למטה ונחמד למעלה שפתיו בתבונה ינובון חכם נבון והגון: במעשיו ובשמו הטוב מכירו הייתי לשעבר ועוד היום עמד טעמו בו וריחו לא נמר לא פסיק פומיה מגירסיה כל עמלו לפיהו זה עמלה של תורה ה"ה אהובינו אשר כנפשינו החכם השלם הרופא המובהק כמוהר"ר שמואל מילדולה נר"ו:
אחר עלות תפלו' ותחנות למארי שמיא וארעא שיושיבהו שקט מהמון ילידי הזמן אשר רדפהו ברודף מלא על לא חמס בכפיו ויגדיל ויאדיר עז תורתו לאחוזי מלחמתם בגבורת מלחמתה של תורה הן היום האירו ברקיו וזיקוקיו לנגד פנינו באותיותיו המגידות בתחילה כל הרפתקי וטצדקי דעדו עליה ועל כל זאת לא פירש ממקום קביעותו לקביע' עתים ללימוד בתורה ובמלאכת הרפואה להספיק לו לחם חקו לשיהיה ידו ספק לכלכל ביתו ואת בני ישיבתו בארבע אמות של הלכ' ויפה ת"ת עם דרך ארץ:
האותיות צהלוני כי ישאלוני משפטי צדק על מה סמכו הפוסקים לפסוק כפי הבריתא דברכות להחזיר פנינו למזרח בתפילתינו ולא פסקו כר' עקיב' וכר' יהושע בן לוי דאמרי שכינה במערב או כר' ישמעאל דאמר שכינה בכל מקום והגדלת התימה על שלא נשאו פני זקן ר' יהושע המדבר כפי הקבלה באמרו בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעונו מקום תפלה ולא פני ר' עקיבא המדבר בצדקה דקרי למערבא תדירא ולא לר' אבהו המקיים את דבריו:
ואף כי הכל מפורש בדברי הפוסקים וטעמם ונימוקם עמם כמו שתראה בב"י הנה באתי בקצרה לומר כי הברייתא בלי שום מחלוקת ומקרא מלא הוא בתורת חיוב והתפללו דרך ארצם ולא יכחישו חכמי ברייתא ששכינה בכל מקום כי מלא כל הארץ כבודו כי אם לפי שגם בארץ ישראל קבע לו מקום מיוחד לשכינת עוזו דהיינו ירושלם וגם בירושלם ייחד לו מקום דהיינו בית המקדש ובבית המקדש יחד לו מקום, ואף כי שכינה בכל מקום ואם תדקדק בזה תמצא שהעומדים בירושלים מכוונים למערבא והעומדים בארץ ישראל מכוונים למערבא דהיינו ירושלם ומאחר שהמקומות ההם מיוחדים לשכינת עזו אף אם הוא בכל מקום אנו העומדים בח"ל איך נהפוך פנינו למערב העולם ונקשה ערפינו לתת את אחורינו כלפי ירושלים מקום אשר בחר לו יה ועליו בא החיוב והתפללו דרך ארצם ומה לנו ולמחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל ולא נפסקה הלכה כמאן ולדבריך מאי אולמיה דר' עקיבא מר' ישמעאל וכמאן נפסוק ההלכה מאחר שכל א' נותן טעם לדבריו הלא טוב לנו הבריתא הפסוקה וכפי חיוב המקרא ואף כי שכינה בכל מקום או במערב:
ודברי ר' יהושע שאמרת הם דברי קבלה אינו כן כי הם דבריו כפי סברתו בפירוש המקרא שאם היה דבר מקובל לא היה דוחה דברי ר' אחא נגד הקבלה וכל תוקפו של ר' יהושע שהשכינה במערב הוא מן המקרא הזה כפי פירושו בוצבא השמים לך משתחוים ולכך אמר באו ונחזיק להם טובה ואלמלא פירושו זה במקרא לא היה הש"ס מוכיח דאף ר' יהושע ס"ל שכינה במערב:
וגם מה שכתבת דהברייתא יחידאה היא מאן אמר לכ"ת דהיא יחידאה דחכמי הברייתא שקלו וטרו בדברי התנאים ובחרו להם דרך היותר קרוב לחיוב המקרא מבלי הכחשת שהשכינה בכל מקום, ומאחר שראינו שבבתר' מסיק כפי הברייתא ומקיים דברי המקרא והתפללו דרך ארצם ומקרא דכמגדל דוד צוארך מה לנו ולדברי החולקים דלית להו להאי ברייתא וגדול כח הברייתא נגד החולקים דמינה מקשי הש"ס וטרח לישבה כנגד א' מהם וכמו שתראה שאף במקום שאמרו הלכה כפלוני נגד בר פלוגת' כמו רב ור' יוחנן הלכ' כרבי עקיבא מחברו אם הברייתא מסייעת לחברו אי אנו הולכים כפי הכלל ובכאן הברייתא אית להו דברי כולם דשכינה בכל מקום וביחוד במערב דהיינו ירושלים וביחוד לבית קדשי הקדשים ובח"ל אנו הופכים פנינו למזרחו של עולם ומכוונים לירושלם ולמקדש ולבית קדש הקדשים המיוחדים והם במערב של ירושלים ושכינה ייחדה לה מקום במערב דוקא ודברי הבריתא מסכימים ואך לשלא נהפוך פנינו כנגד המקום המיוחד דהיינו מערבה של ארץ ישראל אין אנו משגיחים למערבו של עולם כיון דקרא כתיב והתפללו דרך ארצם בלשון חיוב:
וצריך כת"ר לדעת שבכל מלכות אפריקא הם מתפללים לכל הרוחות חוץ מן המערב ומ"מ הם נוטים מעט להחזיר פניהם בצד המזרח וכדברי רבינו הגדול כמוהר"י אבוהב שהביא הבית יוסף תראנו משם כדאמרינן בפרק לא יחפור דמצדד אצדודי דהיינו שהמתפלל לצפון או לדרום יש לו להטות פניו כנגד ארץ ישראל כדכתיב והתפללו דרך ארצם ואין צריך להיות פניו למזרח כיון דאשכחן דמצדד צדודי מהני יש ללמוד משם למתפלל כלפי דרום או צפון דסגי כשיצדד פניו כלפי ארץ ישראל והנה כשהקשו בגמרא וכו' (ע"כ מצאתי מאותה תשובה ולא יותר וחבל על דאבדין וכו' כ"ד העומד על המלאכה באמונה) בהעתקת חיבור הלז והגהתו:
זעירא דמן חבריא דוד בלא"א כמוהר"ר רפאל מילדולה ס"ט