שו"ת אהל יעקב/נז

שו"ת אהל יעקב ‏ נז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

עוד על ענין הנ"ל תשובת הרב של רוטרדאם יע"א שכתב שכבר הורה ופסק כפי מה שנראה לו להעמידה ביד ראובן

שאלה נז

לן בעומקה של הלכ' שמור' בכל וערוכה משדד עמקים בגבור' ברוח שמי המדע שפרה ובתבונתו מחץ רהב לא פנה אל רהבים בשערי בת רבים צדקות אהב תור' אמת היתה בפיהו פה מפיק מרגליות ועל מי לא יקום אורהו עניו כהלל ירא חטא כבן מהללאל ה"ה החכם השלם בתורת ובמדות מדובר בו נכבדו' המופלג בתורה ובחסידות אהובנו אהבת הטוב במה שהוא טוב כמוהר"ר יהודא ליב אב"ד ומ"ץ בק"ק רוטארדם יע"א יהי אלדיו עמו יגדל את שמו ירום ונשא יכונן את כסא הוראתו באורך ימים ושנות חיים אכי"ר:

בעד אשנבי האהבה נשקפתי השקפה לטובה וראיתי גלילי ידיו הממולאים בתרשיש כתרשישים מאוששים באשיות וכותלי הלכותיו בתשובותיו משיב דברי' נכוחים ששתי כעל כל הון בדבר דודיו הערבים אתעלס באהבים אגיל ואשמח בתורתו וביראתו וענותו תרבני תרהבני בנפשי עוז להשיב בלשון צח וקצר כי תן לחכם ויחכם עוד ועל משמרתי אעמודה לקיים בכל תוקף מה שכתבתי בראשונה ולפרש מה שהיה סתו' אצלו ועל הסתם הרבה סתירת בניני' ובנה בנינים אשר בעיניו נראי' נכונים וקושיות אשר פירוק' קשה להשיב ויען שאין זה דרכי להאריך במקום שראוי לקצר אבוא בקצרה וממילא יושמו הרכסים לבקעה ואף גם זאת לא אחדל מלעמוד נגד הקמים לחלוק על בית דינו אשר נפסק הדין על פיהם מטעמים אחרים אשר נראה לו כפי צורך השעה והמקום ואין מי שיבא אחריו לראות את אשר כבר עשהו כי היכא דהזקא שכיח אין סומכין אלא על הוראתו ובפרט אם הוא כרודף אחריו דדיינינן ליה כרודף ומ"מ עלי מוטל לסלק כל אבן נגף מפסקי הראשון כפי שאלת השואל ובדברי אלה יתפרשו דברי הראשונים ביותר אעפ"י שאין בפרט אלא מה שבכלל:

הלוואת החנות והאוראנד"א העומדים בקביעו' לשכירות הוי כדבר מצויין והמחזיק בהם הן אחר קני' או קודם קניה כנכסי גוי דהוו הפקר זכה ואם בא אחר ליטל' הרי זה גזל גמור ואף אם משתדל ליטלם הוי בכלל ארור משיג גבול רעהו לא משום עני המהפך בחררה בלבד וכו' ואף אם המלך יתן רשות לשני להחזיק הוי חמסנותא דמלכא ולאו דינא דמלכות' כיון שהשכיר ושיעבד עצמו לשוכר הראשון וכבר זכה בו מחמת חזקתו וחזקה זו אינה בטלה הן מדינ' הן מכח חרם דרגמ"ה דשכירו' החנות והאוראנד"א הוו בשכירו' הבתים אבל בדברי' שאינ' עשויים להשכיר בקביעות והם תלויים ועומדי' לרצון המלך ורשותו לא הוו דבר מצויין ויכול להרשות למי שירצה ואם הרשה לא' יכול להרשות לאחר ולא שייך בהו נכסי הפקר דליכא נכסי כלל להחזיק ומזה אם נתן לזה וסילק לזה אין כאן חמסנותא ואף אם נחשיב הרשות הנתונה בעד הריוח הבא ממנ' כשדה של הפקר שהקודם זכה כיון שהרשות מתחלתה לא היתה קבועה הכי עדיין יש רשות אחרת והרי הם כשדות חלוקות של הפקר שזה זכה בא' וחברו זכה באחרת אע"ג דלענין החילוף והפירות והרווחים המושגים חשיבי כשדה א' לענין הרשויות החלוקי' חשיבי תרי ואף חרם דרגמ"ה לא שייך מאחר דדינא דמלכותא כך הוי כי היכי דאמרינן מאן דיהיב טסק' ליכול ארעא הכי נמי אמרינן מלכא אמר דלמאן דיהיב רשותא ליכול פירא הן יהיו חילוף המטבעות וכיוצא בו ועל זה אמרתי בפסקי הראשון בדבר מצויין כההיא ארעא דר' גידל דהוי דבר מצויין העומד למכור וכו' וזה רצה לקנותה שלא כדין דעני המהפך בחררה הוי הן לפירוש ר"ת או לפי' רש"י ז"ל דאי לא תימא הכי נמצאו הבאים לדור כאן באמשטרדם נכשלי' בחרם דרגמ"ה בעד חזקת היישוב ח"ו אלא טעמא משום דהיכא דאיכא דינא דמלכותא שכל הרוצה לבא לדור יבא וידור לא שייך חזקת היישוב ולא חרם דרגמ"ה דהוי כמפרש אם לא שהשכיר או קנה היישוב בעל מנת שלא ידור אחר כי אם ברשות השוכר כאשר כתבתי:

איברא דאף אם לא היה שום שכירות יכולין בני העיר לעכב שלא יבאו אחרים מטעמי אחריני שכתב מוהר"י קולון בסי' קצ"ג אבל לא בעד מניעת הריוח בלבד כי אם מטעם דשכיח היזקא לרבים בריבוי האוכלוסין אכן במקומות הללו שאין חקירות ודרישות על ריבויים ואדרבא הם חפצים בזה וגם בהלואה אם אינה שכורה ולא עומדת לשכירות אין לשררה נזק בהלואתם ולא חיישי לריוח של הפרטים ועל הריוח הנוגע להם הם מפקידים א"כ מוכחא מילתא שהרשות נתונ' לכל מי שירשו אותו אם ואף אם שאין במקומות הללו שום סכנה אם יעכב עליו אין כאן דינא נמי לעכב עליו אבל עכ"ז אשאלך והודיעני אם השררה נתנה רשות לראובן ואח"כ בא שמעון ונתן לו רשות וגם לאחרים האם ראובן יכול לעכב עליהם נגד דינא דמלכותא ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וכבר אמרנו במקום שיש משפט ודינא דמלכותא לא שייך חרם דרגמ"ה וכפי זה אין לך ראיה על זה יותר ממה שכתב מוהר"ם מפאדואה על אותם שבאו להכנס ולהשיג גבול בעלי חנות וכו' כי כבר אמרנו הלוואת חנות שהיא שכורה הרי היא בחזקת ישוב דדבר מצויין הוי ולא ניתנה לרשו' בעלמא כיון דהי' עומדת למכור בקבע ובפרט אם השכירה בעל מנת שהוא לבדו ילוה ולא אחר ע"ש ואלמלא דמסתפינא אמינא אף בהלואת חנות ואוראנדה במקומות הללו אמר כלות בזמן הקצוב ישכירנה מי שירצה מכח דינא דמלכותא ומשפט הארץ הנותן חפשיות וחירות לכל וכל השוכר לדעת המשפט הכתוב בשררה הוא שוכר ולא שייך חרם דרמג"ה ונמצא א"כ שהראיה שכתב למעכ"ת הרב מחותנך נר"ו היא ראיה לקיו' דברינו דוק ותשכח וגם מתוך הכתב שביד ראובן מן השררה מוכח שאחרים יוכלו ג"כ לבקש רשותו מאחר דגרעה כחו לומר דלו לבד דוקא ניתנה ולא יוכל להעמיד אחר תחתיו משמע דרשות השרר' לעולם עומד ולא נשתעבד לו לסל' אחרי' מעליו וכבר ידע מעכ"ת החילוק שבין אם כתב לו כן לטובתו או כתב לו לגרוע כחו וכמו שתראה במוהר"י קולון בסי' קע"ג:

ומה שכתב מע"כ בעד השתדלותו וטרחו עד שהשיג הרשות הנתונה כבר אמרתי דאין כאן חזקה בעבור זה כי השתדל להחזיק בשדה א' של הפקר ולא בשבילו יחזיק בכל השדו' דרשותו זה לא סילק כל הרשויות בהחלט וגם חברו ישתדל להחזיק בשדה אחרת אע"ג דפני החילוף חדא הוא אם לא שיפרש שנתן לו או הקנה לו כמו הלואת חנו' בעל מנ' שלא יוכל אחר להלוו' זולתו או לדור וכיוצא:

איברא דבעד השתדלותו וטרחו איכ' למימ' דאם בא להוציאו יש בו משו' גזל כדאיתא בריש הניזקין דעני המנקף בראש הזית מה שתחתיו אסור משום גזל ומפרשים הר"ן וחביריו משום שטרח להפילם אבל כפי האמת בנ"ד ליתא משו' גזל דהא לא בא להוציאו לגמרי דא"כ הרי הוא רודף וכל ב"ד וב"ד אשר בשערי יעכבו עליו אבל אם לא בא להוציאו לגמרי כי אם להיותו עמו במקום או במדינה ההיא אעפ"י שע"י כן יתמעט הריוח אין בזו משום לא בעד טרחו ולא בעד הוצאתו ואם כוונתו היא רעה כאשר אמר לפני מעכ"ת שלא ישקוט עד כי כלה גרש יגרש מי לא ידון אותו כגזלן וכרודף ולרדפו עד חרמה ומטעם זה יפה דן ויפה הורה והנני מסכים על ידו ומיפה כוחו בבי"ד הצדק:

ועוד נראה לי להחליש כח חזקתו ממה שהסכים לו ראובן תחילה להתעסק עימו הנטע' של שמעון ודמי למה שאמרו בחזקת הבתים האי דלי ליה צנא דפירי וכו' והוי כמוותר לו שמסכים להיות עמו שותף אבל לא להיותו לבדו וזה אף אם נודה שיש לו שום חזקה מה שלא יונח:

קנצי למלין אם מעכ"ת רוא' רוע לב של שמעון הבא להוציאו שלא כדין הנני מסכי' על יד מעכ"ת לדונו בתורת גזלן ורדף ורשע ולהעמידה ביד ראובן ואם לא בא כי אם להיות עמו במלאכתו זאת אעפ"י שמונע ממנו הרווחי' הרבי' אין זה היזק גמור וכדאי הוא שלא לעכב עליו אף את"ל דקי"ל כדעת רש"י ז"ל דמיקרי רשע דאין מוציאין מידו ואין לו לעכב עליו מאחר שיש לו על מה לסמוך בדינא דמלכותא אשר היא שוה לכל וגם אינו חק קבוע כי אם דבר אקראי בעלמ' המתחדש ומשתנה מרשו' לרשות ולא נשתעבד המלך או השר על כך:

מה שנרא' לי בדרך כלל ולאפס הפנאי לא הרביתי בראיות וכתבתי בנחיצה רבה תכופה ואגב שיטפא בלתי חש לקצת עקיצות אשר באו בכתבו כי על כל פשעים ופצעים תכסה אהבה כ"ד הכותב וחותם בסדר במראה אשר הראה ה' את משה ובשנת שוחר טוב מבקש רצון לפ"ק פה עיר אמשטרד' יע"א זעירא דמן חברייא ע"ה יעקב ששפורטש ס"ט:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף