שו"ת אהל יעקב/כה
|
< הקודם · הבא > |
קבלתי האגרת האוגרת גופיי דעובדא בהצעות ארוכות וקצרות נגד האמת המתקבל אצלי במה שראו עיני ועל כל פשעים תכסה אהבת התורה התורה וחליל' לי לקבל לשון הרע כי אם מה שידעתי ידיעה ברורה ושמעתי באזני, ומעכ"ת הכחיש מוחש כמו שלא הסכימו מעשיו עם ענוותו שהוא משתבח בו והמאמרים פחות יאמנו מהפעולות ובפעם הזא' שבקיה מר לענותנותיה היכן היא ענותנותיה שמנדה פעם ושתי' למי שלא נתחייב נידוי ואף אם נתחייבו היה לו לעבור על מדותיו והיכן היא שפלותו במה שרצה להשתרר ולקחת גדולה להיות הקידושין נעשין על ידו וידחה ודאי מפני הספק ומה היא הסיבה שעליה נדית בעד שלא רצו לדחות רבם מפני ספקך כאשר מוכיח גוף העובדא שהתרית בהם שאם לא יסלקו הקידושין מרבם יהיו בחרם ואם יסלקו הקידושין ממנו לתתם למעכ"ת אזי תעמוד עמה לדין ואם היו עושים כן היו נכנסים בעונש חמור של חרם ודאי מפי רבם ומחרי' כדין על זלזולו ואם מעכ"ת נתלה באילן גדול מריה דאתרא הסומך אותך על ידי שלוחו הנה אין דבריו מסכימים עם כתב מעכ"ת ואפשר שהוא דן כדין ושלא כדין לצורך שעה אבל עם כל זה מר באתריה מרוב ענוה שבו היה לו לנהוג זלזול בעצמו ולא להפריז על מדתו ואדרבא הוכיח שמרוב רוח יתרה שבו החזיק בקינטור נגד הפרנסי' וטובי העיר שהיו צייתי דינא כמו ששמעתי מפיה' בחברת מאריה דאתרא נר"ו ואם הייתי מזכיר למעכ"ת ההפצר המרובה שהפצרתי בו על זה ותשובותיו יראה אם היה אוחז בקצה מדת הענוה גם על רוב לימודו שלמד עם רבנים וחברים מופלגים בתורה המפורסמות אינן צריכות ראיה והיה למעכ"ת להתנהג בזה הענין כפי מה שתסכים עליו חכמתו לירד לסוף האמת דבכעין זה אין חולקין כבוד לרב דדברי מי שומעין ולא חילק ולא בילק ידענא היה לך לומר אנא שמעתתא ידענא ולא תשמע לדברי אחרי' וחלילה להאיש משה עניו שיסכי' על ידך להחרים בהיות שהוא אמר לי ששלח להזהירך על זה כמו שהזהירך ג"כ בפני ואמנם מה שרצית לחלק בין מעשה של ה"ר אלמוני למעשה זה באמרך שהר' אלמוני רצה לתקן עותתו קודם הנידוי ולפיכך לא עשה כדין לנדותו אבל בכאן כיון שהתרית בהם לתקן מעותם ולא רצו חל עליהם הנידוי ותמהני על מעכ"ת באלו הדברים ובזה החילוק והוא ממש כלפי לייא וכל מי שיודע ספר יתבונן שמעכ"ת לא הורגל בדברי הפוסקים שהרי שם היה הרב עומד ברבנותו עדיין והי' העיוות ודאי שהבטיח לתקנו והיה הרב נגד יחיד ובנ"ד עדיין לא נתאמת שאתה רבם ועל זה גם הזלזול לא נמצא ודאי שאם תעמוד עמהם לדין ותהיה לרבם הבטיחו לתקן ובכאן לא שייך תיקון כי אם להיותם צייתי לדינא דעדיין לא נתברר הזלזול לפי שלא נתברר עדין שמעכ"ת הוא רבם וראה אם כן הדברים הבאים בק"ו ומה אם הר' אלמוני שחטאו ודאי נגד רבו והיה יחיד עכ"ז בשביל שהבטיח לתקן מעוותו ונידהו כתב מוהר"י קולון מה שכתב נ"ד שהרב בספק והזלזול לא נמצא אפי' בספק והבטיחו לתקנו דהיינו לעמוד לדין על ספק זה ועוד שהם רבים ומעכ"ת יחיד על א' כמה וכמה לא ראית מוהר"י קולון אבל מדברי הכת' ראית לחלק כמו חילו' בתוספות אם כמו זה הם אל יהי חלק יעקב בהם ונמצא אף לפי גופא דעובדא שהבאת אינן חייבין נידוי על התראתן כנ"ד אם לא שנדית על דברים אחרים שמחדש נשמעו בכתב זה ודברים המסורים ללב הם שעליהם נאמר ויראת מאלדיך ואף גם זאת גם ענוש לצדיק לא טוב ומזה אני דן על החילוק שחילקת בין מלמד לרב לענין שהת"ח כאוכלוסי דמחוזה אי לא עבדי חלשי מסברא רחוקה מפשט הגמרא ומכ"ש בענין החזרה של בעלי בתים שכבר אמרתי שאם מעכ"ת השכיר עצמו ונתקיים תנאו אין לך עליהם כלום ואפילו תרעומת ואם הוא שלא נתקבל ולא היה התנאי כי אם על החזרה ואף שתתקבלי זה מסור לדיינים או לפשרנים ואין אני רוצה לאבד הנייר שעל זה ראוי לומר אין מלמדין ואין משיבין ודברי מעכ"ת אינם משיבי מלחמה בגבורה וכל מה שכתבתי למעכ"ת בכתבי הוא אמת וצדק וכל מה שבא בכתב כ"ת אינו דברי תורה ומכ"ש להראותו בספר לאחר גמר דין קודם שיפתח הספר צריך הרבה דאם זיינך עלך ספרך כאן ולא ידעתי מה גמר דין שייך ועיקרא דדינא דינא ואפילו היכ' דמפריך ק"ו ולא נתן מעכ"ת שום אמתלא לנידויו השני על ההזמנה שהזמין למי שאינו מן קהלו בבירור והואיל ואתא לידי ענין זה של הזמנה נימא ביה מלתא לפי דעתי אף אם היית רבם לא היית מנדה עליה כי לפי מה שנודע לך שק"ק אלטאנה לא קיבלוך עליהם לדון כי אם בחברת ברורים שמבררי' בעלי דינין או אם יקבלוך לדון ביחיד ואם כן הוא כבר נודע שההזמנה צריכה להיות בדיינים מזומנים שלשת' ושתהיה ההזמ' משם שלשת' ואם כן הוא היאך מעכ"ת ינדה על הסירוב בשמו לבדו ואם יאמר שצירף עמו אחר' לעשות ב"ד של ג' והלא היה צריך המזומן לברור לו כמו שהוא מנהג בק"ק אלטאנ' ואף אם היו הברורים עמו אין מנדין על הסירוב של המזומן דקי"ל דיכולי' לחזור עד שיכתבו טענותיהם וצריך אני לשאול על זה אם הוא נהוג כן בק"ק אשכנזי' כול' כי לפי דעת הרבנים שלהם הם קבועי' לדון עם ב"ד קבוע מה שא"כ בק"ק אלטאנה:
ופוק חזי מאי דגרסינן בפ"ק דסנהדרין אמר רבא תלתא דייני דייתבי ואזיל שלוחא דבי דינא ואמר מפומא דחד לא אמר כלום עד דאמ' משמיה דכולהו ה"מ בלא יומא דדינא אבל ביומא דדינא לית לן בה ע"כ והרי"ף ז"ל מסיים בה הכי אבל ביומא דדינא מידע ידיע דמכנפי כניפי ויתבי וכן היא גירסת הרא"ש ז"ל:
הא קמן בפירוש דתרתי בעינן בהזמנת ב"ד דלית בו תלתא דייני כחדא כדקאמר הני תלת' דייני דקיימי וכו' ועוד דשלוחא נמי זמין בשם שלשתן ואי אמר בשם חד מנייהו אע"ג דהו יתבי תלתא אי לא הוי ביומא דידוע דקיימי תלתא דייני לאו הזמנה היא וכן כתב הרמב"ם והטור ומעכ"ת הזמין המוזמן בלא שום ב"ד ובלא זמן הועד ולא משם שלשתן ואף אם היה מזמין בשם ג' מי ביררם לדייני' ואף אם נבררו אם שלחו אחריו ולא בא אינו חייב נידוי דא"כ איך כתבו כל הפוסקים דיכול לחזור מהבירור עד שיתחילו לטעון או עד שיכתבו מדעת שניהם שטר בירורין תיפוק ליה שמשעה ששלמו אחריו נתחייב מי איכא מידי שיכול לבטל הבירור וחייב נידוי אם לא יבוא לפניה' וכמו שכתב מוהר"ר אלשיך בסוף שאלת קכ"ה ומכ"ש שלא היו ברורים מצויים ולא ב"ד ונידו על ההזמנה ואיפשר שכמו שראו שבק"ק אשכנז ופולין הרב מודה על ההזמנה כסבורים שגם באלטאנה כן בלתי הבחין שבשאר המקומות הרב אב"ד יש לו בי"ד קבוע עמו מה שאין בכאן באלטאנה יע"א וקבלוהו עליהם לדון ביחיד מה שאין כאן באלטאנה וכל זה שכתבתי הוא להודיע שמעכ"ת עושה מעשיו בלי השקפה לטובה וסומך על היותו מר באתריה ולא חייש שמא ח"ו יחשיבוהו לבלתי יודע ספר ואין מעשיו מסכימים עם ידיעתו ולא ידע מעכ"ת שלא אלמון ישרא' מחכמים הנה בשמים עדי וסהדי במרומים אלמלא היה ענין זה בא בנידוים וחרמות לא היית מדקדק במעשה מעכ"ת אבל כל ימי אני נזהר מזה ומתיירא מן המכשול הנכשלים בו רוב העם ולפי ראה שכ"ת הוא קל בעיניו ועל פחות משוה פרוט' הוא מנדה ועל לא כלום ולא ידעתי אם כל הרבנים מקילים כל כך בו ואפילו על ממון רב ומה יאמרו ההמון אם רואים שאחר כל זה אתה מתפייס בממון הקל הלא יאמרו שנדית לצרכך וחללת כבוד התורה בעד אגורת כסף הנלקחת שלא כדין ובפשרה רחוק מן הדין ומכאן מודעא רבא לאורייתך ואין לך אונס וכפייה גדולה מן הנידוי שהבדלת והפרשת קהלך מהם שהיו מתפרנסים מהם ונהגו בהם נידוי כדי לשמוע לך שלא כדין ועל זה אם מתפשרים עמך הוא לאנסם וח"ו הרי הוא כגזל ממש רחמנא ליצלן:
מה שנכתב בכתב זה אינו לפסק הלכה עשה מה שתרצה אני איני מריה דאתרא להכריחך על זה אף אם היה לו יכולת לעשות באופן שאהיה מריה דאתרא לענין זה בהמצאה גדולה כפי הדין שאוכל לשלוח אחריך לבוא לבית דיני בלי היותי מריה דאתרא בק"ק של הספרדים אבל סלקתי עצמי כדי להתרחק מעניניך וברוב הימים תמצאנו בדרכיך שכתבתי מלוות אותך בכל מקום ולהראות אם דברי הם כמלמד זכות או כמורש"א ודברי פי חכם חן:
זהו מה שהעלה קלמוסי תכף בבוא כתבך ואילו היה נשאר בנך יצ"ו בכאן הייתי שולחה עמו ומה שאבקש ממעכ"ת הוא שתחזור לקרות כתבי פעם ושתי' ואל תטריח עצמך לכתוב יותר שאני רוא' בך שלא הורגלת בזה ואלו היית רב אחר היינו מגדיל תורה בענין זה כאשר נהגנו עם רבנים וגאונים ושלום:
כ"ד הכותב והחותם כסדר ויעקב איש תם:
הצעיר יעקב ששפורטאש ס"ט