שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/ל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים ד ל

כלל ל

דיעבד.' שעת הדחק כדיעבד דמי כן כתבתי בנדפס באות ס"א ורמזתי אמבוהא דספרי דבי רב בזה וראיתי לבאר פה שאין כל דבריהם בסיגנון אחד אלא יש מי שלמד שעת הדחק מדיעבד ויש מי שלמד דיעבד משעת הדחק:

א

א) הרב שלחן גבוה בכללים שבראש הלכות פסח אות ע"א כתב וז"ל כל דבר שאסור לכתחלה ומותר בדיעבד אם הוא שעת הדחק מותר לכתחלה דכדיעבד דמי כמשמע ממוהר"ש הלוי חלק יו"ד סי' י"ט וכנסת הגדולה יורה דעה סימן ס"ט בהגהת בית יוסף אות צ"ט ור"א וכן משמע להדיא מדברי הרמ"א סימן תצ"ח סעיף אל"ף דעל מה שכתב מרן אין מראין סכין לחכם ביום טוב וכו' כתב מיהו אם לא בדקו מערב יום טוב והוא שעת הדחק יכול לבדקו ביום טוב הרי דאף דאסור להראותו ביום טוב והיינו ודאי לכתחלה דאם עבר והראהו לחכם מותר לשחוט בו דלא אסרו אלא משום גזרה שמא ימצא פגימה וילך ויחדדנה ולהרמ"א דאוסר שם לבדקו השוחט בעצמו שמא ישחיזנה ובשעת הדחק מותר לבדקו לכתחלה והיינו משום כן דכל מקום שאסור לכתחלה ומותר בדיעבד בשעת הדחק מותר לכתחלה:

ב

ב) בתפארת ישראל פרק ה' דפאה משנה ב' אמאי דתנן שבלת של לקט שנתערבה בגדיש מעשר שבלת אחת ונותן לו כתב וז"ל דצריך ליתן להעני דבר מתוקן ואין צריך העני שיאכלנו אכילת עראי חוץ מביתו מיהו מעשר דנקט לאו דוקא דהרי אסור להקדים מעשר לתרומה גדולה (כמעשר פ"ה מ"ז) ואף דאין תורמין מדבר שלא נגמרה מלאכתו על שלא נגמרה מלאכתו (כס' פ"א דתרומות) אפילו הכי כיון דבדיעבד מהני הכא שעת הדחק כדיעבד דמי דהעני הרעב אינו יכול להמתין עד שידוש ב"ב וימרח כל גרנו:

ג

ג) במאמר מרדכי סימן ר"ד אות ז' מר קעסיק במידי דפליגי תנאי בענין ברכות ואיפסיקא הלכתא כחד תנא אם בדיעבד עבד כאידך תנא אי נפיק ידי חובתיה או לא ודעתו דכל שנפסקה הלכה שוב אינו יוצא ידי חובתו אם בדיעבד עושה כאידך תנא וכתב שיש ראיה ברורה לזה מדאמרינן בנדה דף ט' ע"ב לאחר שנזכר אמר כדאי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותיה אלא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וכיון שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדאי וכו' הנה מבואר דכל היכא דאתמר הלכתא כפלוני לא סמכינן אבר פלוגתיה אף בשעת הדחק וכבר ידוע דדיעבד ושעת הדחק כי הדדי נינהו אם לא במקומות מועטים והם מעט מזער עכ"ל הנה הרב למד להחמיר בדיעבד מדמחמרינן בשעת הדחק ועיין לקמן בס"ק ט' מה שאביא דברי הגאון שבות יעקב בח"ג סי' ק"י שהם סיעתא גדולה לדברי הרב מאמר מרדכי שהרי הכריח שם דשעת הדחק עדיף מדיעבד ואם כן לפי הוכחתו מהש"ס דנדה לגבי שעת הדחק כל שכן שיהיה הדין כן לדיעבד ועיין שם מה שכתבתי על דבריו ולקמן בס"ק י"א הבאתי חבר לסברת הרב מאמר מרדכי דבדיעבד אם עשה כמאן דלא קיימא לן כותיה לא יצא ידי חובתו:

ד

ד) בספר עבודת משא בהלכות גטין סימן כ"ד דף ע"ז ע"ג מר קעסיק בדין שליח הולכה שכתבו הפוסקים להזהיר לכתחלה שלא יהיה השליח קרוב לאיש או לאשה ובעובדא דידיה היה שעת הדחק שהמגרש היה מתנכר ובמקום כתיבת הגט לא נמצא שליח רחוק וכתב הרב כיון דמשמעות דברי הפוסקים הוא דרק לכתחלה הן מזהירין ובדיעבד כשר אם כן בנדון זה דהוי שעת הדחק מותר לעשות שליח קרוב לכתחלה דשעת הדחק כדיעבד דמי כמו שכתב הגאון תרומת הדשן בכתבים סימן קצ"ו בשם התוספות בפרק קמא דעירובין שכל דבר שיש בו טורח לתקן חשיב כדיעבד ולזה הסכים מ"ד הרב ג"פ בסימן הנז' בסוף אות מ"ג (כן כתוב בעבודת משא ומלת ג"פ נראה שפתרונה גט פשוט וכן הזכיר שם (בד"ה ולפ"ז) מ"ד ה"ר גט פשוט אלא שמה שהראה מקום לסי' הנז' שנראה שכבר הזכיר מקודם את הסימן הנה מקודם לכן לא הראה מקום באיזה סימן הם דבריו וחיפשתי וראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג (בד"ה אמנם וכו' קרוב לסופו) שכתב ויש לחקור במי שבא מארץ אחרת ואשתו עגונה בארץ אחרת ורוצה לשלוח גט לאשתו ולא נודע לנו שם האבות מי עבדינן עובדא לסדר גט לכתחלה בשם המגרש והמתגרשת לחוד וכתב שמלשון תשובת הרשב"א על יהודי שבא מארץ אחרת ולא נודע שם אביו אם לא כתב שם אביו בגט כשר משמע דאינו מכשיר רק בדיעבד וכו' ומסיק (בגט פשוט) דהוא הדין במי שבא מארץ אחרת כותבין את הגט בשם המגרש והמתגרשת לחוד ומאי דנקט הרשב"א וכן תפסו לשון זה הרא"ש והטור לאו דוקא בדיעבד ממש דאפילו לכתחלה חשיב דיעבד כמו שכתבו הפוסקים בכמה מקומות דכל דבר שיש טורח לתקן חשיב דיעבד וכמו שכתוב בכתבי מוהרי"א סימן קצ"ז עכ"ל הרב. גט פשוט שם ועתה אשוב לסיים דברי הרב עבודת משא) ועיין להרב שלחן גבוה בכללים אות ע"א שכתב כן בשם מהר"ש הלוי וכנסת הגדולה יו"ד דכל שאסור לכתחלה ומותר בדיעבד אם הוא שעת הדחק מותר לכתחלה ולפי זה בנדון דידן נמי כשר לכתחלה וכו' אלו תורף דב"ק:

ה

ה) מרן החבי"ף בספר לב חיים ח"ב סי' קמ"ד דף ק"א ע"ג (ד"ה ואע"ג) כתב במה שכתבו הפוסקים דמי שיכול להעמיד על עצמו כדי פרסה והתפלל קודם נקיות יצא דמשמע דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא יתפלל מכל מקום אם הוא שעת הדחק שבין כך יעבור זמן התפלה יתפלל לכתחלה דשעת הדחק כדיעבד דמי וכמו שכתב הרב יד מלאכי בח"ג סי' תקפ"ז בשם הרבנים ברכת אברהם ח"א סי' ס"ו ומנחת כהן דיש מבוא השמש והכא נמי שיעבור זמן התפלה הרי שעת הדחק וכדיעבד דמי:

ו

וי"ו) ובחיים ושלום ח"ב סימן נו"ן דף ק' ע"ג כתב בשם הרב פאת ים דף ס"ג ע"ג על כתיבת שם האבות בגט דקיימא לן דאם לא נכתבו כשר כתב דלאו דוקא בדיעבד אלא הוא הדין בשעת הדחק אפילו לכתחלה חשיב דיעבד:

ז

זיי"ן) בשערי תשובה ריש סימן תקכ"ז לענין עירובי תבשילין דלכתחלה צריך לעשות בתבשיל ממש ובדיעבד יוצא בכבוש וכו' וכשאין לו דבר אחר חשיב כדיעבד ועושה בכבוש לכתחלה:

ח

חי"ת) בחוט השני סוף סי' פ"ו וז"ל תמהת מה דקיימא לן על פי הדין אם נפסלה יריעה אחת צריך להחליף שלשה ולא נהגו כן הנה בטורי זהב כתב נראה דבדיעבד אינו פוסל בזה דהא גם כתב מנומר כתב רמ"א בסוף סימן דלעיל דנהגו הסופרים לתקן כל שכן בזה דאין כאן שינוי באותה יריעה עצמה עכ"ל ומשמע דבשעת הדחק מתיר לכתחלה דכן הביא לעיל מניה משום הטורי זהב דיעבד דמי לשעת דחק לכתחלה לענין דיבוק קרע הבא בתוך שלש שיטין עכ"ל הרב חוט השני ודברי הרב טורי זהב שרמז הם בסי' ר"פ סק"ב וסק"ה עי"ש:

ט

טי"ת) בשבות יעקב ח"ג סי' ק"י בדין נטבע במים שאין להם סוף דקיימא לן דלכתחלה אסורה לינשא ובדיעבד אם נשאת לא תצא כתב דכבר מבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים כמה פעמים וכן כתבו התוס' להדיא בכתובות דף נ"א ד"א הא אמר רב פפא ובפסקי מוהרא"י סי' ק"ץ ובפרח מטה אהרן ח"ב סוף סי' ק"א ובתורת חטאת סוף כלל י"ז דין ד' וז"ל ובשעת הדחק כגון שנתאכסן בבית העכומ"ז כדיעבד דמי עכ"ל ואם כן כל מה שמותר בדיעבד מתירין בשעת הדחק לכתחלה ויש חילוק בין העגונות בין זקנה לילדה דלזקנה אין מתירין לכתחלה ועליה הוא שכתבו הפוסקים לחלק בין דיעבד ללכתחלה אבל לילדה לכתחלה נמי משום דהוי שעת הדחק וכו' ואחר שנשא ונתן לבאר מה שנראה סתירה לזה סיים וז"ל ואם אכתי יאמר האומר דהא שכתבו הפוסקים שעת הדחק כדיעבד דמי הוא רק כף הדמיון ומשום שאנו מדמין מי נעשה מעשה וכו' אין זו דחיה של כלום וישתקע ולא יאמר שהרי התירו בש"ס ופוסקים בשעת הדחק לסמוך על יחיד במקום רבים כמבואר בחשן משפט סי' כ"ה וביורה דעה סי' רמ"ב בפסקי הוראה של השפתי כהן וכן כתב בחלקת מחוקק סי' י"ז בשם תשובת הרא"ם ומ"ב ולא מצינו בפוסקים דבדיעבד סמכינן איחיד במקום רבים וכן משמע ממתניתין דעדויות למה מזכירין דברי היחיד וכו' ולא קאמר משום דסמכינן איחיד בדיעבד שמעת מינה דשעת הדחק עדיף מדיעבד ולא שיהיה דמיון הרחוק בכף הדמיון עכ"ל הגאון שבות יעקב:

ויש לפקפק על זה מדברי ראב"ן שבמרדכי פרק הגוזל בתרא סימן קמ"ז דמדמכשירין במקום אונס קבלת עדות לכתחלה שלא בפני בעל דין שמעינן דשלא במקום אונס אם קבלו בדיעבד כשר עי"ש ורמזתיו לעיל באות כ"ט ולפי דברי הרב שבות יעקב קשה מה דמות יערוך דיעבד שלא במקום אונס ללכתחלה במקום אונס דשאני במקום אונס דהוי שעת הדחק ושעת הדחק עדיף מדיעבד בלא שעת הדחק וגם מרן הבית יוסף בסי' כ"ח שדחה הכרעת ראב"ן ואמר דיש לומר דהם אמרו והם אמרו וכו' משמע מדבריו דמשום שאין איסור קבלת עדות שלא בפני בעל דין אלא מדרבנן הוא דקאמר דיש לדחות דהם אמרו וכו' אבל במידי דאורייתא מודה דאי אשכחן דשרו רבנן לכתחלה במקום אונס אית לן למימר דבדיעבד שלא במקום אונס נמי שרי וזה כנגד היסוד של הרב שבות יעקב:

י

יו"ד) הרב טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכת הה' אות ט"ו בדין מי שבירך ברכת המבדיל על כוס של משקים שאינן חמר מדינה נסתפק אם יצא ידי חובתו בדיעבד או צריך לחזור ולברך על הכוס (דעל ברכת בשמים ומאורי האש פשיטא ליה שאין צריך לחזור לפי שיש חולקים וספק ברכות להקל ורק על ברכת המבדיל מספקא ליה) וכתב דמוהר"ם הביא דבריו המגן אברהם סי' רצ"ו סק"ה כתב דבשעת הדחק אומר ברכת המבדיל בלא כוס ויוצא שפיר ידי חובתו וידוע מה שכתב הרב מוהרשד"ם בחשן משפט סי' ח"י וכן כתב האליהו רבה סי' ער"א סקל"ד הביא דבריו להלכה החסד לאברהם א"ח סי' ה' דף ח' ע"ד דכל שעושים לכתחלה בשעת הדחק בדיעבד יוצא ידי חובתו וכו' אלו תורף דבריו ודברי הרב מוהרשד"ם הבאתים לעיל באות כ"ט ולכאורה קשה שהרי שם הביא דריב"ן דחה ואמר דאין ללמוד דיעבד שלא במקום אונס מדמהני לכתחלה במקום אונס כיעי"ש והרב טהרת המים עצמו במערכת הדל"ת אות ט"ז כתב בשם הרב צמח דוד משם הרב מהרשד"ם דיש לומר דדיעבד הוי כמו אונס ויש סברא לומר שאינו כן ואם כן איך למד הרב טהרת המים מדברי הרב מוהרשד"ם דדיעבד דומה ללכתחלה בשעת הדחק ואין לומר דסבירא ליה כמו שכתבתי לדעת מרן הבית יוסף דרק לענין קבלת עדות שלא בפני בעל דין הוא דאמר הם אמרו והם אמרו אבל בעלמא מודה דילפינן דיעבד משעת הדחק דהא ברכת הבדלה על הכוס היא מדרבנן ודמיא לקבלת עדות שלא בפני בעל דין שהיא מדרבנן ומהניא במקום אונס לכתחלה ולא מהניא בדיעבד שלא במקום אונס וגם לא זכר הרב טהרת המים דברי הרב שבות יעקב דלפי דבריו דשעת הדחק עדיף מדיעבד יש לומר דלא מהני בדיעבד אף למה שכתב מוהר"ם דבשעת הדחק אומר המבדיל בלא כוס:

יא

י"א) שם בטהרת המים במערכת הה' אות י"ט דף ט"ו ע"ב כתב במאי דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים או ר' פלוני ור' פלוני הלכה כפלוני אם עשה בדיעבד כמאן דלא קיימא לן כוותיה או אם יש לסמוך עליו בשעת הדחק עיין להרב לימודי ה' לימוד זק"ן שהאריך בזה ועיין להרב פני מבין דף קכ"ז ובגטין דף י"ט ובתוספות בבא בתרא דף ל"ב ע"ב ובלימודי ה' שם בסוף הלימוד הכריע דשעת הדחק עדיף יותר מדיעבד דבדוחק עבדינן וסמכינן על החולק אפילו לכתחלה ואי ליכא דוחק ועבד דיעבד מהדרינן ליה אלא דאם אמר בש"ס בפירוש הלכה וכו' או אין הלכה וכו' לא סמכינן עליו אפילו בשעת הדחק ועיין מ"ש הרב מקנ"א דף מ"ט ע"ד והמאמר מרדכי בסי' קצ"א יצא לחלק בין שעת הדחק המצוי דאז לא חשבי ליה כדיעבד עכ"ל וצר לי שאין אצלי ספר לימודי ה' לעיין בדב"ק ולפום ריהטא גם עליה דמר יש לפקפק כמו שכתבתי למעלה בסק"ט על דברי הרב שבות יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף