שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/כו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים ד כו

כלל כו

דבר המקבל טומאה דאינו חוצץ בפני הטומאה אם הוא מן התורה. כתבתי בנדפס אות מ"א שמתבאר מדברי רש"י בשבת דף פ"ד ע"ב ד"ה מי לא עסקינן שהוא מן התורה וציינתי למה שכתבתי במכתב לחזקיהו דף י"ג ע"ג ולפי שאין ספר המכתב מצוי הנני להעתיק מה שכתוב שם והוא על מה שאמר רבא בברכות דף י"ט ע"ב דבר תורה אהל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה הבאתי שהקשה הגאון פני יהושע דכיון דהאהל עצמו טמא כדכתיב והזה על האהל וכו' היאך חוצצים הא קיימא לן כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה ותירץ דיש לומר דהא דדבר המקבל טומאה אינו חוצץ לאו דאורייתא אלא מדרבנן וכתבתי שלכאורה נראה להכריח כן מדברי התוספות בבבא בתרא דף כ' ד"ה ועכומ"ז שישב דעכומ"ז חוצץ בפני הטומאה אף על גב דעכומ"ז כזב לכל דבריהם מכל מקום כיון דמדאורייתא אינו מקבל טומאה שפיר חוצץ בפני הטומאה וכן כתב רבינו שמשון באהלות פרק י"ג משנה ה' גבי פחות מכביצה דאף דטמא מדרבנן כיון דאינו טמא מדאורייתא חוצץ ואם כן אם איתא דמה שאינו חוצץ הוא מדאורייתא קשה אמאי לא אמרינן גם בדבר שאינו מקבל טומאה אלא מדרבנן שלא יהא חוצץ מדרבנן דהא קיימא לן דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון בדבר שעיקרו מן התורה כדמסקינן בגטין דף ס"ה אמנם אי אמרינן דמאי דאינו חוצץ בפני הטומאה אינו אלא מדרבנן אתי שפיר דבדבר המקבל טומאה מדרבנן לא גזרו שאינו חוצץ דהוי גזרה לגזרה ואף דלדעת הרמב"ם דכל שהו מטמא מדאורייתא אין לנו הכרח זה מההיא דאהלות דלדרכו צריך לומר דההיא מתניתין מיירי כשלא הוכשר וכדכתב הרב תוספת יום טוב שם מכל מקום לענין דינא נראה דמודה הרמב"ם לסברת רבותינו בעלי התוספות ורבינו שמשון דדבר שאינו מקבל טומאה מדאורייתא חוצץ בפני הטומאה דהכי מוכח מההיא דעכומ"ז ממעט חלון ועיין למרן המשנה למלך בפרק י"ב מהלכות טומאת מת הלכה ב' (ורבין חסידא בארעא דרבנן אות ש"ז לא זכר דברי המשנה למלך עי"ש) ואם כן על כרחין לומר דלכולי עלמא דינא הוא דדבר המקבל טומאה דאינו חוצץ אינו אלא מדרבנן וכדכתב הגאון פני יהושע:

אלא שיש לדחות זה על פי מה שזכורני שכתב הרב מוהר"י עייאש בקונטריס עפרא דארעא במערכת האל"ף גבי אין תורמין שלא מן המוקף ואינו עתה בידי (הספר ארעא דרבנן שבידי כעת הוא דפוס חדש בלא העפרא דארעא) דלא אמרו כ דתקון רבנן וכו' אלא במידי דתקנתא אבל באיסורין לא אמרינן הכי ושזהו שאמרו כל דתקון וכו' דמשמע דוקא במידי דתקנתא ולעיקר קושית הגאון פני יהושע נראה לתרץ על פי מה שכתב רבינו שמשון בריש פרק שמיני דאהלות אמאי דתנן התם דיריעה וסקורטיא וכו' שהן עשוים אהלים חוצצין בפני הטומאה וז"ל ואף על גב דכל הני מקבלים טומאה מכל מקום חוצצים בפני הטומאה אם נטויים כאהלים דאהל שאני דאף דמקבל טומאה חוצץ בפני הטומאה עי"ש ומעתה על פי דברי רבינו שמשון הללו קושית הגאון פני יהושע ליתא כלל כמבואר:

איברא דלכאורה נראה דרבותינו התוספות לית להו הך כללא דרבינו שמשון שבמסכת שבת דף ז"ך ע"ב ד"ה ואין מטמא טומאת אהלים אלא פשתן הקשו אהאי מתניתין דאהלות דאיך חוצצין והלא דבר המקבל טומאה אינו חוצץ והוצרכו לתרץ דסדינים דתנן התם הם סדינים של משי ומבואר דלית להו כללא דרבינו שמשון ומדברי מוהר"ם שהביא הרב תוספות יום טוב באהלות שם בד"ה והם מחזיקים מוכח דסבירא ליה כרבינו שמשון וכן מצאתי למרן המשנה למלך בהלכות טומאת מת פרק חמישי הלכה י"ב שכתב להדיא דלהר"ם אפילו באהל של פשתן חוצץ אף על גב שמקבל טומאה ואם כן קושית הגאון פני יהושע לא שייכא אלא לדעת התוספות והיה לו לבאר זה שוב ראיתי שמדברי רש"י ותוספות בפרק קמא דסוכה דף י"ג ע"ב ד"ה ירקות מתבאר שסוברים דהא דדבר המקבל טומאה אינו חוצץ הוא מדאורייתא דלא כדמשמע ליה להגאון פני יהושע דאינו אלא מדרבנן הן הן הדברים אשר כתבתי במכתב לחזקיהו שם ובהשמטות דף ק"ד ע"ד ועתה ראיתי בספר כנסת חכמי ישראל בקונטריס ט' (שנדפס בשנת תרנ"ז למעלה משלשים שנה אחר שנדפס מכתב לחזקיהו) סי' קצ"ג אות ב' והם דברי ידידי הגאון אבד"ק ברעזיאן יצ"ו שהביא שיטת התוספות ורבינו שמשון דדבר המקבל טומאה מדרבנן חוצץ וכתב שיש לומר הטעם לפי מה שכתב הפני יהושע בברכות דף י"ט דהא דדבר המקבל טומאה אינו חוצץ הוא רק חומרא מדרבנן אם כן יש לומר דבדרבנן לא גזרו וסיים ומאז נשאלתי על דברי הפני יהושע מש"ס דבבבא בתרא דף י"ט יעי"ש באסיפת זקנים ואין כאן מקום להאריך עכ"ל ולא ביאר מאי קשיא ליה מש"ס דבבא בתרא לשיטת הפני יהושע ואולי כונתו היא דאיתא התם בע"ב אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון והטעם משום דאינו מבטלו לחלון כיון דחזי ליה ופרכינן ותיפוק ליה דאף אי מבטלו אינו חוצץ משום דהוי דבר המקבל טומאה וכל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ ומשני שנילוש במי פירות ואם איתא דהא דדבר המקבל טומאה אינו חוצץ הוא מדרבנן אבל מדאורייתא חוצץ מאי מקשי לשמואל הא שמואל אשמעינן דרקיק נמי אינו מבטלו ואין כאן דבר החוצץ אפילו מן התורה אלו מטעמא דדבר המקבל טומאה וכו' היה חוצץ מן התורה מיהא אלא ודאי דדבר המקבל טומאה דאינו חוצץ נמי הוא מן התורה ואהכי מקשי שפיר מאי איריא דמשום דלא ביטלו אינו ממעט מן התורה תיפוק לי דאפילו אם ביטלו אינו חוצץ מן התורה ולדעת הגאון פני יהושע הנ"ל יש לומר דאין מסוגיא זו הכרח משום דיש לומר דהא דמשום שאינו מבטל לרקיק אינו חוצץ נמי הוא מדרבנן דמדאורייתא כל שהניחו שם חוצץ בפני הטומאה וכיון שכן שפיר פריך מאי איריא משום דלא בטלו וכו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף