שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/א
|
|
סימן א
גילוח הזקן. בנדפס מערכה זו אות ע"ה הבאתי מ"ש הריב"ה בטור סי' תקפ"א בנוהג שבעולם אדם שיש לו דין וכו' לובש שחורים וכו' אבל ישראל לובשים לבנים וכו' ומגלחים זקנם וכו' ותמהתי דהא תגלחת הזקן אסור וכו' עי"ש ולפי מה שהסכים מרן חיד"א בשיורי ברכה סי' קפ"א אות ח' דלהעביר השער ע"י סם המשיר שרי איכא לאוקומי ההיא דירושלמי דמגלחים זקנם היינו ע"י סם המשיר השער ומדברי רבינו הרוקח בהלכות תשובה (בד"ה אכתוב עבירות) מתבאר דכל שאינו בתער מותר שכתב כל מי שרגיל לעבירה בין קלה וכו' להכעיס הוא מומר לדבר אחד או לבוש שעטנז או מגלח זקנו בתער וכו'. ומגלח זקנו בתער עובר כמה לאוין ומעתה אל תשחית עוד ותגדל זקנך ובחקותיהם לא תלכו וכו' עכ"ל הרי שדקדק לכתוב מגלח בתער ואולי כונתו לענין לעבור בלאו אבל איסורא מיהא איכא ומשמעות דב"ק הוא דיש בגילוח הזקן משום לתא דובחקותיהם לא תלכו ואם אמת כן יתכן שגם שלא ע"י תער אינו נכון ומרן החבי"ף בס' חיים ביד סי' א' ד' ט' ע"ב מסכים הולך דבסם מותר והביא בשם הרבנים כבוד חכמים ומנחת אהרן כלל י"ב אות ך' דאינו ראוי להיות ש"ץ דאינו בשלימות דיקנא עלאה וכו' וכתב דאף לדבריהם אין לפסול שו"ב מפני זה עי"ש דב"ק:
וידידי הגאון מוהר"ר יעקב ברוך איזראלזאן אבד"ק קאנדאוו יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל מצאתי את שאהבה נפשי מה שהוקשה לי מכבר על הירושלמי דר"ה והובא בהרא"ש והטור ובביאורי הגר"א בסי' תקפ"א מגלחין זקנם וכעת אוסיף להקשות מזה על הפרמ"ג בסי' תקס"א או"ק א' הוכיח שם דגילוח זקן הוא במספרים ותוכחה מגולה לאותם המגלחים זקנם מלבד כל האיסורים החמורים דרביעי עלייהו עוד הם משחיתים תואר להם ומהירושלמי דנא איפכא תנינא ואף אם נדחוק עצמנו ליישב הקושיא ראשונה כמו שהאריך בעהמ"ח הנ"ל מ"מ קושיא האחרונה אכתי במקומה עומדת ואולי מקומות מקומות יש ודוחק עכ"ד יצ"ו וידידי הגאון מנחם נחום גאלאנטי אבד"ק זאלאטאפאליא יצ"ו כתב לי וז"ל. מה שהביא בשם צ"ץ החדש שאוסר אפילו מספרים שלא כעין תער זכורני שראיתי בס' מעשה רוקח להג' ר' אליעזר מאמשטרדם שהוכיח מכמה מקומות שאיסור גמור הוא אף במספריים שלא כעין תער עכ"ד יצ"ו וס' זה לא ראיתיו מעודי ורב אחד יצ"ו כתב לי לעיין בזה בנזיר ד' מ' ובנוב"ק א"ח סי' י"ד וחת"ס יו"ד סי' שמ"ז:
וידידי הרה"ג מוהר"ר שמעון צבי ווייגער יצ"ו אבד"ק קרפויטש על מה שהבאתי בהנדפס דהגירסא בירושלמי ומגלחין שערותיהן כתב לי שכן הובאה גירסא זו בהרשב"ץ ח"א סי' קנ"ז ובאמת מצינו קרא מפורש בירמיה מ"א ויבואו וכו' מגולחי זקן עי"ש ברש"י ורד"ק נראה דלצער חרבן בית גלחו זקנם ואיך נאמר לגלח לשמחת לב ועיין פרי מגדים במשבצות סי' תקס"א עכ"ד יצ"ו ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים סי' צ"ו אות, י"ג גם השגתי ספר דברי מרדכי לידידי הרה"ג מוהר"ר מרדכי לוריא יצ"ו מעיר הקדש צפת וראיתי בסי' ח"י אשר נשא ונתן בדין גילוח הזקן עי"ש דברים נכוחים ובספר זכר נתן להרב מוהר"ר נתן קרונאל בח"ב במערכת הגימ"ל דף צ"ה חידושי דינים בפרט זה:
ובמה שכתבתי בנדפס שנסתפק הרב יד נאמן אס מותר לסרוק במסרק שיש לחוש לתלישת שערות וכו' וכתבתי דמוכח מדברי הפוסקים המדברים בדין אבלות ובדין שבוע שחל ט' באב וכו' דבעלמא פשיטא להו דאין חשש עתה ראיתי שהרב חתם סופר בחלק יו"ד סי' לק"ט (הביא דבריו הרב פתחי תשובה בסי' קכ"א) נשאל ע"ז והאריך שאין שום חשש ושראה רבנן קשישאי דעבדי הכי עי"ש לענין פאת הראש אחר כמה שנים נדפס ספר דברי מרדכי (שהזכרתי למעלה) ועיין שם בסוף סי' ח"י מה שכתב בזה:
אמר המלבה"ד יוסף צבי לעוו יעוין מה שחקר בזה הגאון רע"א זצ"ל בהגהותיו גליון הש"ס על שבועות ב' ע"ב על תוספות ד"ה חייב ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |