שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קיט
< הקודם · הבא > |
שדי חמד - פאת השדה כללים א קיט
קי"ט) אין ספק מוציא מידי ודאי עיין מה שרשמתי בנדפס באות רצ"ו אי אמרינן הכי בספק דרבנן ובעיקר דין זה ראיתי פלפול נעים בס' עבודת הכהן לידידי הג' אבד"ק ווילקי יצ"ו בכלל ה' ועמד הכהן בכל מקום שאמרו בש"ס אין ספק מוציא מידי ודאי למה הוצרכו לזה ולא אמרו העמד דבר על חזקתו דלכאורה היינו הך ובאר עליה הכהן דשני עניינים נפרדים הם ולא קרב זה אל זה שלא כדברי איזה מחברים דהיינו הך והיו לאחדים עיש"ב:
וידידי הרה"ג מוהר"ר גרשון האגער מעיר זאבלאטוב יצ"ו כתב לי פרפרת בעיקר דין זה וז"ל ראיתי בספרו שדי חמד מערכת הכללים בענין אין ספק מוציא מידי ודאי שם הראה בקיאתו אשר על כזה נאמר טוב עין הוא יבורך ואציג בכאן לפניו את אשר אמרתי בלימוד חבירים מקשיבים וממילא רווחא שמעתתא והוא ביושב קושיות הפני יהושע פסחים ט' א' על מה שאמרו ואין ספק מוציא וכו' והא תניא חבר שמת וכו' לשיטות הסוברים דתרומת פירות דרבנן מאי מקשי שם יע"ש והניח בצ"ע. והנלעפ"ד בזה בהקדם מה שהקשה המרש"א על קושיות הגמרא טעמא דמאי קשיא לפי מה שכתב דמדורות העכומ"ז וכו' יע"ש וכתב הצל"ח ליישב דהא דאמרינן דמדורות הוא טומאה דרבנן הוא רק בסתמא אבל אם ראינו שהיה שם נפל הוי דאורייתא ושפיר הקשה הגמרא ממדורות ורבא קמ"ל דמדורות הוא ספק אי היה נפל והוי ספק ספקא יע"ש והנה ממילא בכאן משמע דרבא ס"ל דספק דרבנן ג"כ אין מוציא וכו' דאל"כ למה ליה לאמר הטעם דס"ס הא החילוק בניקל לאמר החילוק דכאן מיירי בדרבנן משא"כ המתניתין לשיטות התוס' ומדלא תירץ כן משמע דסובר דאין חילוק וע"ז פריך שפיר מחבר שמת ותירץ הגמ' ואב"א מערים וכו' ור"ל דהוי תרי דרבנן חד דרבנן שמא הכניסה במוץ שלה ונשאר רק ספק דרבנן והשני תרומות פירות דרבנן ויתורץ הכל על נכון באופן שמתוך דברים אלו משמע דאין מוציא ספק מידי ודאי אפילו באיסור דרבנן להפוסקים דתרומת פירות דרבנן וק"ל עכ"ד יצ"ו:
ובזכרונות הגאון חקרי לב שבסוף ספר ישרי לב דף צ"ה אות ל"ו ציין בעיקר כללין פסחים דף ט' יבמות דף י"ט ודף ל"ח בבא מציעא דף ה' ד"ה וזה חולין דף יו"ד תשב"ץ ח"ב סי' רל"ו ורע"ב וחלק שלישי סי' ע"ג כתובות דף ע"ח ד"ה סופא פרי חדש אורח חיים סימן קל"ג ס"ו וסימן קל"ד ס"א נחלת שבעה דף ל"ג וע"ט:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |