שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קא
|
< הקודם · הבא > |
ק"א) ארוסתו. אם מקריא אשתו. בנדפס באות שמ"ה הבאתי מה שכתב הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות ס"ה בשם הרב גט פשוט שהביא מכמה מקומות בש"ס דמוכח דארוסתו מיקריא אשתו ואני ההדיוט הבאתי להקת הפוסקים שכתבו כן עי"ש ועתה השגתי ס' ברית יעקב להגאון ברוך מרדכי ליפשיץ וראיתי בשו"ת או"ח סי' כ"ג שהאריך מאוד בסוגיא דפרק קמא דיומא דף י"ג גבי כהן גדול דבעינן וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו ואחר שהציע כל מה שהקשו המפרשים בסוגיא זו וכתב ליישב הכל בחדא מחתא הוקשה לו דיקדש אשה על מנת שאכנס לבית הכנסת וכשיראה שאשתו נוטה למות יכנס לבית הכנסת והוי גט למפרע וגם אשתו מקודשת למפרע ותירץ דש"ס דילן סובר דכל כמה דלא כנס לה בביאה לאו ביתו מקרי ופליג אירושלמי דסבר דאם כנס לה בחופה לבד מקרי ביתו אלו תוד"ק. ותמיהני על גאון שכמותו שלא זכר דמש"ס דילן בכמה מקומות מוכח דארוסתו מיקריא אשתו ולא תלי בביאה וכמו שכן כתבו כל הפוסקים שהבאתי בנדפס והם הרשב"א ורבינו ירוחם ותרומת הדשן ומרן הב"י והרבנים מוהרד"ך ומוהרשד"ם ותומת ישרים ועיין בספרו בית מרדכי דרוש א' דף ג' ע"א (בד"ה אך) שכתב דרש"י בסוכה דף כ"ד סובר דבכניסה לחופה הויא ביתו וצ"ע:
והשגתי עתה (בֿשֿשֿוֿןֿ) ספר אילה שלותה, להרב נפתלי הלברשטאם (המחובר לס' עטרת זקנים) שנדפס בשנת תרנ"ה וראיתי בסי' י"ד שהביא מה שכתב הרב המבי"ט בח"א סי' י"ד דאם אמר הרי את נשואתי פשיטא דמקודשת כמו אם אמר הרי את אשתי ותמה על זה דלהדיא כתב הרשב"א בתשובה הובאה בבית יוסף אה"ע סי' כ"ז שהאומר הרי את נשואתי לא שמענו שתהיה מקודשת שלא תקרא נשואה עד שתבעל או עד שתכנס לחופה והרב המבי"ט עצמו לקמן סי' של"ג כתב מדעת עצמו ובשם הרשב"ץ כן שאין נשואין כוללין לשון קידושין ולזה הביא תשובת ש"ב הר' נפתלי דלא קשו אהדדי דברי הרב המבי"ט דודאי בכלל תנשאי אין קידושין דהא בקידושין לא נקראת נשואה וכו' אבל בקידושין א אמרה הרי את נשואתי כיון שאי אפשר לנישואין בלא קידושין הקודמים לכן הוי גם כן לשון קידושין כמו הרי את אשתי אבל הרשב"א מחלק בין הרי את אשתי דכולל גם ארוסה אבל נישואין נו בכלל קידושין רק במה שאי אפשר לנשואין בלא קידושין וזה הוי לשון קידושין וכו' והמחבר התפלא עליו במה שייחס לרבינו המבי"ט שסובר דארוסתו לא מיקריא אשתו וז"ל ולפענ"ד דברי כת"ר צ"ע דאיך אפשר לומר דס"ל להמבי"ט דאשתי אינו כולל ארוסה משעת קידושין רק משעת הכנסתה לחופה הא משנה שלמה בסנהדרין דף כ"ג ע"א בין מן האירוסין ופירש"י שם דכיון דקדשה שתו הוא דכתיב כי יקח איש אשה משעת לקוחה נקראת אשתו והך קיחה קידושין הוא דגמרי קיחה קיחה משד"ע עכ"ל וכן כתב בתה"ד סי' רכ"ט דאיכא קראי טובא דמוכח שלשון אשתו כולל גם ארוסה ולא יתכן שיהי' כ"ז בהעלם עינו הטהורה של המבי"ט אלא פשוט דס"ל דנשואתי כולל גם כן לשון קידושין ואיך שיהיה דברי המבי"ט קשים אי מדידי' אי מכמה קראי וכנ"ל ועיין בשעה"מ פ"ח מהלכות גירושין הלכה י"ב עכ"ל:
ובמה שכתבתי בנדפס שלא מצאתי בפרק קמא דקידושין הדרשה שהביא הרב קהלת יעקב ויצאה אשתו עמו להוציא ארוסתו כתב לי ידידי הגאון מח"ס עמודי אש יצ"ו וז"ל באות שמ"ה כ' מעכת"ה בשם הקהלת יעקב במענה לשון ח"ב סי' ס"ב שכתב בשם הג"פ דף קל"ט שהביא שו"ת מוהרי"ט בכתי' דאם כתב בארוסה אנתתי דכשר והביא ראיות ע"ז וכתב ועוד ראיה מפ"ק דקידושין דאיתא שם ויצאה אשתו עמו להוציא ארוסתו שאינה עמו ואם ארוסה לא מתקרי אשתו למה לי מעמו הלא מאשתו נפקא וע"ז כתב מעכת"ה דלא מצא מקומו ובאמת בג"פ ליתא הציון לפ"ק קידושין רק כתב ועוד ראיה ממה שאמרו ויצאה אשתו עמו וכו' (רק הקה"י הוסיף זה) וכוונתו על המכילתא משפטים סוף פ"א דאיתא התם יכול יהא חייב במזונות ארוסה ושומרת יבם ת"ל אשתו להוציא שומרת יבם שאינה אשתו עמו להוציא ארוסה ולזה כיון המהרי"ט:
עוד כתב מעכת"ה בשם הכנה"ג דבאגודה משמע דאם כתב לארוסה אנתתי דפסול ובשם הגמ' הביא שכתב שאין הכרח מאגודה די"ל דדוקא לכתחלה קאמר אבל בדיעבד מודה דפסול ותמיהני עליהם דבמחכ"ת לא ראו שבד"מ סי' קכ"ו כתב עמ"ש מרן דהתה"ד הכשיר בדיעבד שכ"ה בחי' אגודה מבואר שהד"מ השוה דברי האגודה להתה"ד דלכתחלה יש לכתוב לארוסה ארוסתי בדיעבד אם כתב אנתתי כשר והמעיין באגודה המובא בחידושי אגודה שבמוהרי"ו יראה שראייתו לכתוב ארוסה הוא מדברי רבינו תם שבתוס' גיטין דף כ"ו ב' וכן התה"ד הביא ראיה מדברי התוס' האלו ואין משם ראיה רק על לכתחלה שכן רגילים לכתוב בגט ולא לפסול בדיעבד עכ"ד יצ"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |