שדי חמד/כללים/כ/סד
|
< הקודם · הבא > |
כלל סד) כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד וכו'. בקידושין דגלי רחמנא דמועיל אפילו עביד נגד מאי דאמר רחמנא דהיינו כהן גדול באלמנה הוא הדין בכל אזהרה דאזהיר רחמנא אין מבטלים הקידושין ואפילו נשבע שלא לקדש פלונית ועבר וקדשה אין נפקעין הקידושין בעבור מה ש אמימרא דרחמנא דאמר לא תעביד אף לדעת ההגהות מרדכי שסובר דגם באיסור שבדה מלבו כנדרים ושבועות אמרינן אי עביד לא מהני דבמעשה דאשכחן דגלי קרא דאף דעבר אמימרא דרחמנא אי עביד מהני אם כן בכל אופן שעשה מעשה זה אפילו בדבר שאזהר רחמנא ואמר לא תעביד מהני אלו תורף דברי הרב נודע ביהודה בתנינא חלק אהע"ז סוף סי' קכ"ט (בד"ה ואמרתי) ושם בתחלת אות ז' הביא דברי הרשב"א ברשב"א/קידושין/סד/בחידושיו על מה שאמרו בקידושין (דף ס"ד ע"ב) ונימא אידי ואידי לבן הא לכתחלה הא דיעבד שכתב דאף דקימא לן כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני שאני הכא דגלי קרא גבי אלמנה לכהן דקידושין תופסין וכו' עי"ש (ולפי הנראה כשכתב תשובתו בנודע כיהודה תניינא באהע"ז סי' נו"ן לא ירד אז לחילוק זה דבקידושין לא אמרינן אי עביד לא מהני ששם כתב בשם הרב השואל דנסתפק כמאי דקימא לן קידושין תופסין בחייבי לאוין אם הוא דוקא במקדש בכסף ושטר או אף במקדש בביאה והשיב דגם במקדש בביאה הדין כן וכתב הכרחיות לזה שוב כתב דמשום דאמר רחמנא לא תעביד ליכא משום דאפשר לעשות בהיתר וכו' עי"ש ולפי מה שבאר בסי' קכ"ט גם בלא טעם זה הכולל יש טעם פרטי שלא לומר בענייני קידושין אי עביד לא מהני וכבר התעורר על זה הרב פתחי חשובה באהע"ז סי' מ"ך סק"ח עי"ש):
גם הרב ישועות יעקב באהע"ז סי' א' סק"ז נסתפק בגזרת רגמ"ה שלא לישא אשה על אשתו אם עבר וקדש אי הוו קידושין וכתב דמשמע מדברי הפוסקים דמהני והקשה על זה דהא כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וכמו שפסק הרמ"א ביו"ד סי' ר"ל בנשבע שלא למכור ומכר ותירץ דשאני קידושין דגלי קרא באלמנה לכהן גדול חילולין הוא עושה וכו' ומינה ילפינן כל חייבי לאוין וכו' אם כן גילתה תורה דבענייני קידושין אי עביד באיסור מהני וגם הביא דברי הרשב"א הנ"ל ע"ש ובל ח"י הקשה במאי דקימא לן קידושין תופסין בחייבי לאוין תינח אלמנה לכהן גדול דכתיב לא יחלל וכו' שאר חייבי לאוין מנא לן והביא מה שכתב הרשב"א הנ"ל וסיים ואפשר לומר עוד לפי מה שכתבו התוס' בתמורה דבגירושין לא אמרינן אי עביד לא מהני אם כן אפשר דאיתקש קידושין לגירושין עכ"ל והרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט' נסתפק במי שנשבע שלא לקדש את לאה ושוב קדשה על ידי שליח אם היא מקודשת דיש לומר דכיון שהוא אינו יכול לקדשה שליח נמי לא מצי משוי או דילמא דוקא במידי דאיהו לא מצי עביד ואי עביד לא עשה כלום הוא דאמרינן דלא מצי משוי שליח אבל הכא כיון דאיהו נמי אם עבר ועשה מה שעשה עשוי שליח נמי מה שעשה עשוי עי"ש אלמא פשיטא ליה דבקידושין אי עביד מהני ואף שיש לומר שכתב כן על פי סברת התוס' דבאיסור שבדה מלבו כנדרים ושבועות לכולי עלמא אי עביד מהני מכל מקום לא היה לו לכתוב כן בפשיטות דהא דעת ההגהות מרדכי שגם בשבועות אמרינן אי עביד לא מהני וכבר כתבתי באות ז"ן שיש פוסקים רבים שסוברים כמותו אבל אם נאמר שסובר כדברי הרבנים הנ"ל דבענייני קידושין אי עביד מהני ניחא שבזה גם הגהות מרדכי מודה:
והרב טל אורות בתשו' בחלק אהע"ז סי' א' נשאל גם כן במי שנשבע לקדש אשה אחת וקדשה על ידי שליח אם חלו הקידושין ובתשובתו הביא סברת התוס' דבאיסור שבדה מלבו לא אמרינן אי עביד לא מהני ושכן כתב הרא"ש בתשובה וכו' והוקשה לו מדברי הגהות מרדכי שסוברים דגם בשבועה אי עביד לא מהני וכתב שהפוסקים פסקו כדעת התוס' ושוב הביא דיש פוסקים שחששו לדעת הגהות מרדכי וכו' עי"ש ולפי דברי הרבנים הנ"ל הדין פשוט גם לסברת ההגהות מרדכי מטעם דבקידושין לא אמרינן אי עביד לא מהני משום דגלי קרא וכו' ושם (בדף י"ג ע"א בד"ה גם הרב) כתב בשם הרב מוהרימ"ט בחלק אהע"ז סי' מ' דקהל שגזרו שלא לקדש וכו' כגון מי שנשבע שלא לקדש שקידושיו קידושין אם קדש וכתב בשם הרב דרכי נועם דמדלא נרגש הרב מוהרימ"ט מסברת ההגהות מרדכי הנ"ל מוכח שסובר שבזה מודו כולי עלמא וכו' ואין אצלי ס' דרכי נועם לראות מאיזה טעם כתב כן ולפי כלל זה יתכן שמפני זה הוא שכתב הרב מוהרימ"ט בפשיטות אליבא דכ"ע ועוד יש ליישב מאי דפשיטא להו להרבנים הנ"ל דמי שנשבע שלא לקדש אשה פלונית ועבר וקדשה דחלו הקידושין (ולא אמרינן אי עביד לא מהני) על פי כלליה דרב שפתי כהן בח"מ סי' ר"ח שהבאתי באות ס"א וכן על פי כלליה דרב טורי זהב שהבאתי באות ס"ב ועוד על פי איזה כללים שנאמרו בענין זה אלא דגם על פי כללין יש ליישב דב"ק כמובן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |