שדי חמד/כללים/כ/מט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים מט

כלל מט) כשר. כשרה. אי משמעות לשון זה הוא לכתחלה או דיעבד ארשום פה קצת מקומות אשר ראיתי בש"ס ופוסקים בזה:

א

א) עיין חולין ד' ח' ע"א אמר ר' זירא ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשרה והנראה מדברי הפוסקים בדין זה הוא דר"ז לא אמר אלא בדיעבד אבל לא לכתחלה וכן כתב הראב"ד ז"ל כמו שכתב בשמו הריב"ה ביו"ד סי' ט' והר"ן בהלכות ומה שהקשה הרב יד דוד בהגהת הטור אות ג' דברי הראב"ד אהדדי ממה שכתב הטור למה שכתב הר"ן בשם הראב"ד הם דברים תמוהים דהרואה יראה כי הכל שפה אחת ודבריו אחדים ועיינתי בס' שונה הלכות ח"ב ד' ל"ז שציין ביד דוד וראיתי דמאי דשקיל וטרי הרב שונה הלכות הוא על דברי הרא"ש בסוגיא הנ"ל בשם הראב"ד ולפי הנראה ביד דוד יש ט"ס וק"ל:

ב

ב) עיין חולין ד' ט"ו ע"ב תניא השוחט במוכני שחיטתו כשרה ונחלקו הפוסקים להרשב"א וטור יו"ד סי' ז' ומרן והרפ"ח אפילו לכתחלה ולהרבנים רש"ל וב"ח וש"ך ופרי תואר דוקא דיעבד ופלוגתייהו בשיטת הש"ס כיעויין בד"ה ולא הכריחו מלשון כשרה דתני בבריתא שמעת מינה סברי מרנן דאין מלשון זה הכרח והרב יד דוד שם הגהט"ו אות ג' הקשה על מרן דפסק כהרשב"א שהיה לו לפסוק דאסור לכתחלה כדמשמע מהרמב"ם והרא"ש שכתבו כשרה דמשמע דיעבד עי"ש ולשיטתו היה לו להקשות על הרשב"א ודעמיה מלשון הבריתא דקתני כשרה ואם אין הכרח מלשון הבריתא גם מלשונם אין הכרח דהם נקטו לשון הבריתא ומה שנפרש בברייתא נפרש בדבריהם וכל הפוסקים הנ"ל כתבו דמשמע מלשון הרמב"ם דדוקא דיעבד אבל ודאי אינו מוכרח כן וכיון דבהרשב"א והריב"ה מפורש דגם לכתחלה שפיר דמי ומידי דרבנן הוא פסק כן וק"ל (ומ"ש הרב פרי תואר דהרמב"ם כתב דאסור לכתחלה אינו מדוקדק וכן מה שכתב הרב פרמ"ג במשבצות ד"ה ודע עי"ש) ומה שהקשה הרב יד דוד שם להאוסרים לכתחלה מדקי"ל כלישנא בתרא וכו' עי"ש לפי הנראה לא ראה דברי הרבנים ים של שלמה פ"ק סי' ל"ה וב"ח ופר"ת כמו שיראה הרואה שוב ראיתי מה שכתב מרן חיד"א במחזיק ברכה שם וקצת תימה על הרב יד דוד שלא הזכירו:

ג

ג) בפרק ג' דחולין דף ל' ע"ב תנן אבל אם הוליך והביא וכו' כשרה ופסקו הפוסקים ביו"ד סי' ח' דאפילו לכתחלה שוחטין בסכין כל שהוא והרב פרי תואר שם משמע ליה מלשון המשנה דאינו אלא דיעבד ונדחק ליישב המשנה לדעת הפוסקים עיש"ב:

ד

ד) היה נלע"ד פשוט לחלק בין כשמלת כשר או כשרה קאי על הדבר הפועל להיכא דקאי על הפעולה הנפעלת דרך משל בענייני גט אם נאמר כשר ר"ל דכשר להתגרש בו לכתחלה וכן כל כיוצא לזה ויש משמעותו דיעבד כגון חליצתה כשרה משמע דיעבד מדלא אמר חולץ וכן כיוצא לזה ועיין להרב"ח סי' קכ"ה ס"ה דלשון כשר בגט הוא לכתחלה וכן כתב הרב בית יאודה אבן העזר סי' י"ד ובחליצה עיין ביבמות ד' ק"ג רע"א החולצת מן הגדול כשרה ומפרש הרב הנמק"י שם דהיינו דיעבד ושם ע"ב גבי חליצה בסנדל שמאל וכן בסנדל שאינו שלו אמרינן אימור דאמור רבנן (חליצתה כשרה) בדיעבד לכתחלה מי אמור ועיין להרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות רצ"ט ובאור לי ד' קמ"ג ע"ד ועיין להרב פרי תואר בסי' ח' שכתב דאי גרסי' כשר ומשמעותו על הסכין היינו שכשר לשחוט בו לכתחלה ואי גרסינן כשרה ומשמע טפי דקאי על השחיטה משמע דוקא דיעבד עי"ש והוא תנא דמסייען וק"ל אולם ראיתי להרב מגן אברהם בסי' תרמ"ז סק"ג גבי ערבה כמושה שכתב מרן דכשרה כתב הוא דלכתחלה לא יקח אותה ונמשכו אחריו הרבנים מוהרש"ז בש"ע שלו שם ובית השואבה ד' ח"ק ולפי האמור היה לנו לומר דלכתחלה נמי שרי ומש"ע הנ"ל אין כל כך סתירה משום דמשמע מדבריו שלא כתב כן אלא למצוה מן המובחר. והרב מחצית השקל שם כתב בשם הרב אליהו רבא דגם לכתחלה כשר וסיים ומכל מקום כיון דערבות מצויות יש להחמיר לכתחלה ועיין להרב נודע ביהודה במ"ת אה"ע סי' קי"ג (ד"ה עוד אני תמה) ועיין במתני' ריש פרק י"ב דיבמות חלצה במנעל חליצתה כשרה בסנדל שיש לו עקב כשר וכו' לא כריך ותני להו אהדדי וגם ברישא תני כשרה והדר תני כשר לממרא דרישא דיעבד ואידך כשר קאי אסנדל והכונה דכשר גם לכתחלה לחלוץ בו כן נראה לי הדל ודברי הרב תוי"ט שם צ"ע ויש להעיר על הרבנים בית דוד ושושנים לדוד שלא נחתו לזה שוב ראיתי דברי התוס' בד' ק"ב ע"א ד"ה ה"ה דאפילו שכתבו כדברי הרב בית דוד דאיידי דתני שאין לו עקב פסול וכו' והוא פלא שנעלם ד"ק מהרבנים הנ"ל ומדבריהם למדנו שלא לחלק כדכתיבנא בעניותין דהא אי לאו דיש לומר איידי וכו' נראה דהיו מפרשים דסנדל שיש לו עקב הוא דיעבד ולא משמע להו לומר כיון דקאי אסנדל ולא אפעולה כשר אף לכתחלה כיעי"ש:

שוב התבוננתי דאפשר לומר דמשום דגירסתם היא בסנדל (בבי"ת) שיש לו כשר משמע להו כשר כמו כשרה אך לגירסת הרי"ף והרא"ש סנדל שיש לו (בלא בי"ת) וכו' שפיר אפשר לומר דכשר אפילו לכתחלה ועיין בים של שלמה שם סי' ה' שכתב ג"כ דסנדל שיש לו עקב כשר לכתחלה ואיידי וכו' ומדבריו למדתי לקיים תירוץ הרב ב"ד שהביא הרב שושנים לדוד שם דאף דמה שהכריח מארכובה דחאו הרב שם מכל מקום יש הכרח ממנעל דתנן חלצה במנעל חליצתה כשרה ואיכא למ"ד בש"ס דחולצין לכתחלה ועל כרחין דבמתני' הוא איידי דאנפליא כמו שכתב בים של שלמה שם עיין שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף