שדי חמד/כללים/כ/כא
|
< הקודם · הבא > |
כלל כא) כד ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתא. הכי איתמר בש"ס יבמות ד' כ"ד ובשאר דוכתי כמצויין בגליון שם ולא נמצא לשון זה אלא ברב ששת שאמר כן על רב וכיון דר"ש תלמידיה דרב הייתי דורש אותו לשבח דהכונה לומר דכיון שהוא דבר תמוה לא נתלי ביה בוקי וכו' ותולים לומר דאילו היה בהקיץ לא היה אומר כך. אך ראיתי להרב מוהריט"ץ בסי' רח"ל שכתב דלשון שאינו הגון הוא ואוריתא הוא דמרתחא לומר דבר שאינו הגון ולדבר שלא כדת גם אשו"ר להרב ויקרא אברהם בד' קי"ח ע"ד בהדי דקא מייתי לישני טובא דאיכא בש"ס דמיחזו כקינטור וזילזול הוא היה מונה להא דכד ניים ושכיב וכו' בהדייהו עי"ש ועיין להרב פתחי תשובה יו"ד סי' רמ"ב ס"ק כ"ב בשם הרב חו"י סי' קצ"ב ולמרן חיד"א ביעיר אזן מערכת האל"ף אות מ"ד בשם הרב חו"י בסוף דבריו שהוא לשבח ועיין להרב ישרי לב ד' מ"ג אות י"ז והרב משנה למלך בפרק א' מהלכות מלוה דין ה' נראה דמשמע ליה דהוא לשון גנאי וכן נראה מדברי הרב שבות יעקב בח"ב סי' י"ג שעמ"ש בס' הלכה ברורה על דברי המג"א כד ניים ושכיב וכו' כתב ושארי ליה מאריה שכתב כן על המג"א כי דברי המג"א ברורים וכו' ולענ"ד נראה כדעת הרב חו"י דחס ליה לרב ששת דלימא לישנא דזילותא לרביה רב תנא הוא ואינו אלא לשבת כנז"ל. עתה השגתי ס' לב שומע לידידי הרה"ג מוהרח"ך אבד"ק טראבלוס יצ"ו וראיתי שכתב במערכה זו אות ל"א בשם הרב מתן בסתר (ספר זה לא ידעתיו) בחידושיו לנדה דף ס' ע"א דמדאמרו כד ניים ושכיב ולא אמרו כד שכיב וניים מורה שהוא לשון שבח כמ"ש התוספות בפ' ע"פ שיש שתי מיני תנומה אחת בתחלה השינה ואחת בסוף השינה ובאותה שבתחלת השינה אפשר שיטעה מה שאין כן באותה שבסוף השינה שמתעורר והולך מרגיש אחר כך מטעותו עכ"ל ומשמע מדבריו דרב ששת גופיה לא בא לסתור דברי רב כי השבח השביח שדבריו נאמרו בסוף השינה ואם היה בדבריו טעות היה מרגיש בעצמו וכפי המשוער בדעתי לא יתכן לפרש כן בכל המקומות שאמר רב ששת כן ואיה"ש אשובה אראה בל"ן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |