שדי חמד/כללים/ט/לז
|
< הקודם · הבא > |
כלל לז טעם הא דאמרינן מידי דלטעמא עביד לא בטיל כתב הרב פרי חדש ביו"ד סי' צ"ח ס"ק כ"ה דאע"ג דדבר המעמיד דלא בטיל הוא מדרבנן מידי דלטעמא עביד דלא בטיל הוא מדאורייתא למאן דקי"ל טעם כעיקר דאורייתא ושם בסי' ק' סק"ג כתב דהוא דרבנן והרב בית מאיר א"ח סי' תמ"ב דף נ"ט ע"א כתב דדבריו שבסי' צ"ח מסתברים יותר ושם בע"ב וע"ג שקו"ט עוד בסוגית חולין ד' ו' ע"א דפשטות הש"ס משמע דהוא מדרבנן והאריך בזה וכתב דמשמעות דברי הר"י שבטור סוף סי' תמ"ז הוא דמידי דלטעמא עביד לא בטיל דין תורה הוא עי"ש:
גם הרב שאילת שלום במהדורא תנינא דעתו היא דהעיקר דהא דמידי דלטעמא לא בטיל הוא מדאורייתא וז"ל בסי' י"ד (בסו' ד"ה יקרת) ומ"ש כ"ת דכיון דמלתא דעביד לטעמא דלא בטיל אינו אלא מדרבנן וכו' מה יענה כ"ת לשיטת הר"ן דבעביד לטעמא מן התורה לא בטיל וכן דעת הפרי חדש והכרתי ופלתי וכדבריהם נראה עיקר דכיון שנרגש טעמו ודאי לא בטיל מן התורה דטעם כעיקר דאורייתא ומה שכתב בפרי מגדים בשער התערובות דכל למעלה מששים הוי טעם קלוש הוא דבר שהחוש יכחישנו וחיך אכל יטעם דמלתא דעביד לטעמא טעם גמור הוא אף למעלה מששים יותר מבשאר דבר (מבש"ד) דלא עבידו לטעמא ואף בפחות מששים ועי"ש בסי' ט"ו (בד"ה ומ"ש כ"ת עמ"ש דגם) לענין אי מידי דעביד לטעמא הוי כאילו הוא בעין או אינו אלא כטעם בעלמא:
והא דמידי דלטעמא עביד לא בטיל כתב הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות רס"ח בשם תוספות עבודה זרה דף ס"ו ע"א דלא בעי למימר דלא בטיל כלל אלא דלא בטיל כדין שאר איסורין אבל בטל ודאי שפיר כי ידעינן ודאי דנתבטל הטעם כגון ביורה גדולה ע"כ וכבר מתבאר כן מדברי הרמ"א בסי' צ"ח עי"ש בטורי זהב ס"ק י"א ושפתי כהן ס"ק כ"ח וכן כתב הגאון נודע ביהודה מהדורא תניינא יו"ד סי' נ"ו וז"ל הא דלטעמא עביד לא בטיל לאו משום חשיבות כבריה וחתיכה הראויה להתכבד אלא טעם הדבר משום דמסתמא יהיב טעמא אפילו באלף אבל אם ודאי אין מרגישין טעמו מותר אפילו באלף כמפורש בשפתי כהן סי' ח"ץ ס"ק כ"ח וט"ז סקי"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |