שדי חמד/כללים/ט/יב
|
< הקודם · הבא > |
כלל יב טעם כעיקר אף למאן דאמר דהוא דאורייתא כיון דממשרת או מגיעולי נכרים ילפינן אית לן למימר דדוקא באיסורין דכוותייהו שהם לאוין שיש בהם מלקות ולא בלאוין שאין בהם מלקות כגון חלב טמא וכיוצא לא אמרינן טעם כעיקר מן התורה רק מדרבנן אסור כן כתב הגאון נודע ביהודה במהדורא תניינא חלק א"ח סי' ס"ו והביא דבריו הרב פתחי תשובה ביו"ד ריש סי' ח"י ובספר דרכי הוראה לגאון בדורנו יצ"ו חדש על פי זה דמה שכתב הרב פרי חדש בקונטרס אחרון סי' ע"ט דתינוק שנפל לשכר אסור אינו אסור אלא מדרבנן כיון דבשר אדם הוא בעשה עי"ש בח"ב פרק ע"א אמנם בספר עין יצחק להגאון המפורסם סבא קדישא מוהרי"ץ אלחנן יצ"ו בחלק יו"ד סי' י"ג אות ב' ראיתי שכתב שבספרו באר יצחק חלק יו"ד סי' י"ג העלה להוכיח דלא כהנודע ביהודה בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |