שדי חמד/כללים/ז/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ז

כלל ז זונין על לבי מדרשא אמר להם רבותי אבנים של בית הכסא שיעורן בכמה וכו' הכי איתא בשבת ד' פ"א ע"א משמע דהיה ישראל וכן כתב רש"י בע"א ד' ה"ן ע"א (דאמר ליה זונין לר' עקיבא לבי ולבך ידעי דעכומ"ז לית בה ממשא) דישראל היה והרב מוהרש"א בחידושי אגדות שם כתב אם קבלה נקבל אבל מדאמר לבי ולבך ידעי משמע דרק במצפוני לבו אומר כן אבל בגלוי הוא עכומ"ז ולפי הנראה נעלם מעיני דמר סוגית הש"ס הנ"ל דאם עכומ"ז היה מה לו בבית המדרש ובשאלות ובבבא בתרא ד' קס"ד ע"ב אמר ליה זונין לרבי כך מנהג של אומה זו וכו' כתב רשב"ם זונין שם חכם ומצאתי שמרן חיד"א בספר יעיר אזן במערכה זו אות י"א כתב דרש"י בע"א ד' ה"ן כתב שישראל היה ושמוהרש"א פקפק בזה ויש מי שהביא ראיה לרש"י ויש לדחות ככתוב בספר פתח עינים שם ולא גילה לנו הראיה ומה שיש לדחות וספר פתח עינים אין מצוי אצלי ונראה דמההיא דשבת אין סתירה לסברת הרב מוהרש"א דודאי גם הוא מודה דיש ישראל ששמו זונין אלא כונתו לומר דההוא זונין דבמס' ע"א הוא היה עכומ"ז כדמשמע ליה מלשון לבי ולבך (עם כי לי הדל אינו מוכרח ויגיד עליו רעו ולבך דר' עקיבא) וכן נראה שהבין בכונתו הרב סדר הדורות במערכה זו שהביא מה שפקפק מוהרש"א על רש"י הנ"ל ולא העיר עליו מההיא דשבת אף שלפני זה בסמוך ממש הביא סוגיא דשבת הנ"ל אות היא שסובר שאין משם סתירה להרב מוהרש"א ועוד כתב שם ששני זונין היו ולכל אחד בן ששמו (ביתוס) ואחד היה כהן והביא גם כן ההיא דבבא בתרא ושהיה ממונה של רבן גמליאל בפסחים ד' מ"ט ע"א עי"ש ובאות הבי"ת (בייתוס) הביא שנזכר בייתוס בן זונין במגילה ד' ז"ך ע"ב ערכין ל"א ע"א מציעא ס"ה ע"ב ופסחים ד' ל"ז ע"א ובמסכת סופרים פרק ג' ובירושלמי בשבת פרק שמיני הלכה ז' ובפרק כל שעה הלכה ד' ובתוספתא סוף פסחים והשמיט מלציין בבא מציעא ד' ס"ג ע"א:

ואחרי ששם זונין מפורסם כל כך בשני התלמודים וגם בתוספתא ומסכת סופרים כנז"ל רחוק לומר על רבינו מוהרש"א די כל רז לא אניס ליה שנעלם ממנו דבר זה ובהכרח לומר שכונתו רק אההיא דע"א לומר שאותו זונין עכומ"ז היה ואין להכריח שישראל היה שאם היה עכומ"ז איך ישראל נקרא בשם העכומ"ז והא אמרינן בעלמא דלא מסקינן בשמייהו עיין יומא ד' ל"ח ע"ב גבי דואג בן יוסף דיש לומר דשם זה נשתמשו בו ישראל בתחלה ואחר זמן נשתרבב גם אצל שאר אומות שגם הם קראו בניהם בשם הזה ולא מפני שגם הם קראו בשמותם של בני ישראל יאסר לנו לקרוא בשם זה דאטו אם יקראו האומות בשם אברהם ויצחק יהיה אסור לנו לקרוא בשם אברהם ויצחק הא ודאי ליתא וכן כתבו התוספות בשבת ד' י"ב ד"ה שבנא דר"ת גריס שכנא משום דשבנא רשע היה אבל ר"י אמר דשפיר גרסינן שבנא דאטו אם אחד רשע שמו אברהם לא נקרא אחר בשם זה ועוד דאף שמות העכומ"ז מצינו שנקראו בהם ישראל כגון שאול וכיוצא מאיזה טעם שיהיה כמו כן אין להכריח מזה ששם זונין לא נקרא אלא לישראל ואפשר שאף שנמצא שם זה בעכומ"ז קראו גם הישראל בשם זה מאיזה טעם ובפרט שלפי דברי מוהרש"א זונין זה היה לבו לשמים ומחסידי אומות העולם אין להקפיד על שמו דלא מצינו אלא שם רשעים ירקב:

וכן מצאתי למרן חיד"א בספר שם הגדולים באות האל"ף בשם מר רב אברהם גאון (במערכת גדולים בד"ה ואחרי כותבי) שעל מה שכתב הרב המבי"ט בח"א סי' רע"ו על ר' אליעזר דאין שמו על שם אליעזר עבד אברהם דהוא ארור ולא מסקינן בשמייהו אלא שמו הטוב על שם אליעזר בן משה רבינו עה"ש והקשה דאיך קרא משה רבינו שם בנו אליעזר שבשם זה נקרא העבד אברהם וכו' כתב ליישב וז"ל ומתוך הדברים אפשר לומר דלא נאמר דלא מסקינן בשמייהו אלא כשהוא רשע אבל הכא אליעזר היה צדיק ואמרו בשלישי דיומא אליעזר זקן ויושב בישיבה היה ואפילו תימא שהיה ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה כלומר שהוא עצמו היה צדיק וחכם ודאי מסקינן בשמיה אלו תורף דב"ק ושקיל וטרי טובא בדברי השו"ת בשמים ראש סי' ק"ץ בשם ישמעאל שנקראים כן תנאים ולמה אין קורין בשם עשו וכו' עי"ש אלמא דשם של מי שאינו רשע אינו בכלל זה אף שהוא מגזע ארור ואם כן זונין זה שלפי הנראה לבו לשמים אינו מן התימה אם יקראו אחרים בשמו ובעיקר דבר זה דלא מסקינן בשמייהו כתבתי אני הד"ל לקמן במערכת הרי"ש באות מ"א בס"ד עי"ש:

שוב השגתי עין יעקב הקטנים הנדפסים בווילנא דפוס ראם והובא בתוכם באיזו מקומות תמצית דברי מרן חיד"א שבספר פתח עינים ובההיא דמסכת עבודת אלילים עיינתי שם וכתוב למר בזה הלשון ומ"כ לאחד קדוש דטעם רש"י מדאמרו בפסחים ד' מ"ט זונין ממונה של רבן גמליאל הגיע עת לבער שמעת מינה ישראל היה דקפיד אמצות ואי אפשר שהוא עכומ"ז דקאמר שהוא ממונה ולא עבד עכ"ל ואינו מוכרח דזונין דהתם יש לו שם ליווי זונין ממונה של רבן גמליאל והכא סתם ותו התם נמי אפשר דעכומ"ז הזה הוא ממונה של רבן גמליאל ולא היה עבדו ועיין בסדר הדורות ד' צ"ג ע"ב עכ"ד פתח עינים שם וציון הספר סדר הדורות הוא על דפוס ישן ואשר בידי הוא דפוס ווארשא (בשנת היה בדרתיו) ואי אפשר לכוין הדפים ואולי מראה מקום הוא המקום שציינתי למעלה:

וראיתי בספר שמש ומגן ירושלמי לידידי הרב המופלא הישיש מוהרש"י ניניו יצ"ו בפרשת האזינו בדרוש ג' לתשובה בדף פ"ר ע"ב שתמה על דברי מוהרש"א הנ"ל שאין דרך הש"ס להזכיר שם השואל אם הוא עכומ"ז רק אומר סתם שאל הוא מינא וכו' זולת בשאלת איזה קיסר והביא לדוגמא כמה שאלות שהוזכרו בפרק אחד דיני ממונות שאל ההוא מינא או ההוא אפיקורוסא וכיוצא זולת כשמביא שאלת איזה קיסר מזכיר שמו משום כבוד מלכות ועוד אי זונין זה הוא עכומ"ז היכי מסקינן בשמיה דמצינו בש"ס בבבא מציעא ד' ס"ג וד' ס"ה בייתוס בן זונין אלו תורף דבריו שם והוסיף ידו בדרוש להספד אשה כשרה בד' שמ"ח ע"ב שמצא שהתוס' במגילה ד' כ"ג ד"ה אמר ליה יעקב מינאה כתבו דגרסינן מצעא שאם היה מין לא היה מזכירו יעקב דהכתיב שריר"ק ועוד שאין דרך העכומ"ז להשפיל יראתם וכו' עי"ש ועם כי אין לי פנאי להשתעשע במה שיש לי להעיר בדבריו הנעימים כתבתי תורף דבריו משום חבת הקדש ואיה"ש אשובה אראה ובס"ד אשנה פרק זה בלא נדר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף