שדי חמד/כללים/ו/כ
|
< הקודם · הבא > |
כלל ך' ופליגא כתב מרן חיד"א בס' יעיר אזן אות א"ך בשם רב סעדיה גאון דהיכא דאתמר כן על הרוב יצא הנפלג מהלכה כההיא דאמר רב הונא השואל קרדום וכו' ופליגא דר"א וכו' תדע בזה דאין הלכה כר"ה עכ"ל ונראה שדקדק לכתוב על הרוב להורות דאיכא נמי איפכא דקי"ל כהנפלג עיין במס' שבת י"ג ע"א ופליגא דר' פדת ולא קי"ל כר"פ והרב מקנה אברהם במהדורא בתרא אות ק"ס בשם הרב שם יוסף ד' ח' ע"ד כתב כי כלליה דרס"ע גאון הנ"ל ועיינתי בס' הנ"ל והוא בד' ט' ע"ד ושם הזכיר להרב המגיד פ"ח מהלכות יו"ט הי"ד וט"ס הוא וצ"ל פ"א כיעי"ש ועיין להרב פתח הדביר ח"א ד' קע"ה ע"ב ובמאי דאמר חזקיה בפרק כל שעה מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה שנאמר לא יאכל אמרינן בש"ס ופליגא דר' אבהו דאמר כל מקום שנאמר לא תאכל וכו' אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע ונחלקו הראשונים אי קי"ל כר' אבהו או כחזקיה עיין בדברי הרא"ש בפ' גיד הנשה סי' י"ז ובמה שרשמתי בענין זה לקמן במערכת הכ"ף אות קי"ט בס"ד ואין גם אחד שיזכיר להכריח ההלכה עפ"י כלליה דרבינו סעדיא גאון מוכח דאין מזה הכרח גמור דיש מקומות יוצאים מן הכלל עתה השגתי ס' יקר לב שומע לידידי הרב מוהרח"ך יצ"ו וראיתי שהאריך בכלל זה במערכה זו אות י"ד ועוד ראיתי שם באות ט"ז שהכריח דלא שייך לומר בלשון זה אלא כששניהם אמוראים או שאחד מהם על כל פנים הוא אמורא אבל לא כששניהם תנאים שבזה אין שייך לומר לשון ופליגא אדתנא פלוני והסביר והכריח הדבר והשיג על איזה מחברים שסוברים שגם כששניהם (החולק והנחלק) תנאים משתמשים בש"ס בלשון ופליגא אדפלוני עי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |