שדי חמד/כללים/ה/פח
|
< הקודם · הבא > |
פח הלואה דאסור להלות בלא שטר ועדים נראה מדברי הפוסקים בח"מ ריש סי' ע' דאיכא איסורא ועי"ש למרן חיד"א בשיורי ברכה, אך בספר יעיר אזן מערכת האל"ף אות ק"ג הביא דברי הריטב"א למגילה דף כ"ח דאינו אלא מדת חסידות ואין בו אפילו איסור דרבנן עי"ש, ובזה יש להפך בזכות הרבה מאד בזה"ז שאין נזהרים בזה דיש להם סמיכת חכמים מ"ש הריטב"א בשם רבו. ורבינו התוי"ט בפלפלא חריפתא ע"ד הרא"ש בסוף איזהו נשך כתב ג"כ ליישב המנהג ולא ישרו דבריו בעיני הרב מוהר"ם שיף שם כמ"ש הרואה, ומ"מ פשוט דצריך ליזהר בזה כיון דמשמעות דברי הפוסקים הוא דנקטינן כרב יהודה דאמר עובר בלפני עור וגם משמעות דבריהם דאסור מן הדין, וכבר האריכו בענין זה שני גדולי דורנו יצ"ו בשו"ת בן יהודה סי' קנ"ג וקנ"ד דאסור מן הדין (ולא ראו דברי הריטב"א הנ"ל) לדעת גדולי הפוסקים ועם שכתב בסי' קנ"ד ליישב המנהג בדוחק הוא רק להסוחרים הלווין ומלוין זה לזה ואין רצונם להודיע זה לאחרים וכו' עי"ש, והרב מזל שעה בליקוטים דף ק"ד ע"ד האריך קצת בדין זה והביא קושית הראשונים דכי מלוה בפני עדים מאי מהני הא אכתי מצי למימר פרעתי ושקו"ט בהטעמים שנאמרו בזה וגם הוא ישנו בנו"ט עי"ש ובדף ק"ה ע"א כתב דהרב מוהר"ש יונה נסתפק אם דוקא במלוה הוא דאסרו חז"ל להלוות בלא עדים אבל בפקדון בלא עדים לא אסרו וטעם הדבר דמלוה להוצאה ניתנה איכא למיחש שמא יוציאנה ומחמת דוחקו יכפור אבל פקדון שאסור לשלוח בו יד ליכא למיחש, והרב מזל שעה כתב שיש לצדד בזה כמה צדדים ומ"מ גם הוא העלה כן מטעם אחר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |