שדי חמד/כללים/ה/עז
|
< הקודם · הבא > |
עז הרהורי עבירה אם בשעת אנינות וצער חיישינן להרהורי עבירה עיין תוס' סנהדרין כ' ע"א ד"ה נשים וצ"ע מדאמרינן בפ"ד דקידושין דף פ' ע"ב ורבנן ס"ל כרי"ץ דאמר אפילו בשעת אנינותו של אדם מתגבר עליו יצרו ויש לעיין בשו"ת הרב אבק דרכים שציין בס' מלאכת שלמה בשו"ת יו"ד סי' י"ג עי"ש ואמצ"א ועיין מה שכתבתי בקונט' אסיפת דינים מערכת אבלות סי' קצ"ט ובאס"ז על כתובות דף ד' אמ"ש בש"ס הא באבלות הא באבלות דידה ובחנא וחסדא דף ס"ד ע"ד:
ואם מפני חשש הרהור עבירה מבטלינן מצוה דאורייתא, הג' מוהרי"מ סי' י"ז הוכיח על פי סוגית הש"ס פ"ק דסוטה דף ח' דמבטלין עי"ש וגם מצד הסברא נראה דמבטלין מצוה דאורייתא בשוא"ת משום הרהור כיון דאיסור הרהור עבירה הוא איסור תורה כמ"ש הרב פתח הדביר סי' ג' אות ט"ז בשם התוס' בע"ז דף כ' וסמ"ג לאווין קכ"ו וסמ"ק מצוה כ"ד ורבינו יונה שבס' החרדים וכו' ומוהרד"ך וכו' וביאר שם דיש סוברים דהוא לאו גמור ואף להסוברים דאינו לאו גמור הא מיהא איסור דאורייתא הוא עיש"ב וא"כ פשיטא דיש לנו לחוש לו אף במקום ביטול מצות עשה בשוא"ת:
ואם במקום פחד וביעתותא חיישינן להרהורי עבירה עיין נדה דף י"ג סוף ע"א הכא נמי כיון דבעיתי לא אתי להרהורי וכתב מרן הב"י בא"ח סי' ג' שהשמיטו הפוסקים זה משום דלא בקיאינן בהי ביעתותא לא אתי להרהורי והכל לפי האדם וכו' ועיין שם במגן אברהם ס"ק י"ד ובמחה"ש שם אההיא דאמרינן לנסך אין פנאי לבעול יש פנאי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |