שדי חמד/כללים/ה/יב
|
< הקודם · הבא > |
יב הלכה מכלל דפליגי מדברי הרב שושנים לדוד פ"ח דמסכת חולין מ"ב נראה דנקיט האי כללא גם במפרשים שלא יאמרו הל' כפל' אלא א"כ יש חולק עי"ש וזה שנים רבות תמהתי עליו דמנ"ל הא וכו', ואחר זמן רב ראיתי ד"ק בשושנים לדוד פ"ק דשביעית מ"ז מחזיק בכלל זה וסותר דברי הרב"ד דס"ל בהיפך עיש"ב, ולכאורה ק"ק ממ"ש הרב תוי"ט פ"ו דכתובות מ"ד ד"ה רשב"ג דמשמע דס"ל דטעם הרמב"ם שכתב שם הלכה כרשב"ג היינו כמ"ש הר"ן משום דאין חולק על רשב"ג וכן בדין לפום שיטת הרב תוי"ט דהרמב"ם לית ליה כללא דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו וכו', עיין במה שציין לפסחים פ"ד וא"כ ש"מ דגם בדליכא חולק שייך לומר הלכה כפלוני הן אמת דמגוף פסק הרמב"ם שם ובחיבורו פכ"ג מהל' אישות הי"א וכ"פ הרי"ף והרא"ש שם אין להכריח דאין שם חולק ואפ"ל כמו שצידד ה"ה שם עי"ש, אך מדברי הרתוי"ט שע"ד הר"מ בפ"י מביא דברי הר"ן משמע דר"ל דגם הרמב"ם סובר כן ואהכי קשה כאמור, ושם בכתובות דף פ"ט רשב"ג אומר מן הסכנה וכו' אוקמוה למתני' כלה כרשב"ג ואין שום חולק ואפי"ה כתב הרמב"ם בפיה"מ והלכה כרשב"ג ואף דמאי דאוקמוה הכי היינו לרב אבל לשמואל דקי"ל כותיה לא צריכנא להכי מ"מ נראה דהש"ס קושטא דמילתא הוא דקאמר דליכא מאן דפליג דהא לרב נמי לא הוה צריכנא אלא למימר חסורי מחסרא וכו' אבל כולה רשב"ג לא צריך אלא דקושטא קאמר וכמ"ש הריטב"א שם וכ"כ רב"א בא"ז וש"מ דאף כי ליכא חולק שייך לומר הלכה כפל' ומקיצור פסקי הרא"ש שם אות למ"ד מוכח דס"ל דליכא מאן דפליג עליה דרשב"ג מדפסק כמותו וטעמא בעי דהלא עין רואה דהרא"ש לא כתב מידי לענין הלכה אלא הביא משנה כצורתה. וכבר כתבתי לקמן במערכת הכ"ף אות ק"ל סק"א (ד"ה והנה) דכי מייתו הרי"ף והרא"ש מתני' כצורתה ואין הכרע לענין הלכה מסתמא דעתם לפסוק כת"ק דרבים הם אפילו בפלוגתא דת"ק ורשב"ג והוכחתי כן מקיצור פסקי הרא"ש בכמה דוכתי והבאתי דברי הרשב"א לגיטין דף נ"ד ע"ב. והר"ן בהלכות שם דסוברים כן בדעת הרי"ף ושכ"נ דעת מוהראנ"ח בדרשותיו פי טהרה ועמדתי ע"ד מרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' ע' שכתב ע"ד מוהראנ"ח דאפשר דסמכו על הכלל דכ"מ ששנה רשב"ג וכו' ועיין במה שכתבתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ג' אות ג' וא"כ לפי זה היה לפסקי הרא"ש לפסוק בההיא דמן הסכנה ואילך וכו' כת"ק דרשב"ג אי לאו דמשמע ליה דליכא מאן דפליג וקשה על הרב שושנים לדוד ז"ל ועיין גטין פ"א מ"ב ר"י אומר מרקם למזרח וכו' ולא פליג את"ק אלא מפרש גבולי א"י הי נינהו וכתב שם הרמב"ם בפ"י והל' כר"י. ובנזיר פ"ז מ"ה רשב"ג אומר הביא ג' בהמות וכו' משמע דאין שום חולק וכתב הר"מ בפיה"מ ומ"ש רשב"ג הלכה כמותו. ובגטין ר"פ האומר התקבל תנן רשב"ג אומר אף האומרת טול לי גטי וכו' ומשמע דאין שם חולק וכן בדין לפי מ"ש הרב שושנים לדוד עצמו בפ' יו"ד דשבת מ"ד לדעת הרע"ב דהאי לישנא דאף מורה דלא בא לחלוק את"ק עי"ש (ועיין במה שכתבתי בזה במע' האל"ף אות שצ"ד) ואפי"ה כתב הרע"ב והל' כרשב"ג וכ"כ הרמב"ם בפי' והרא"ש ועוד שם דף ס"ו ע"א מעשה בבריא וכו' אמר רשב"ג וכו' ואוקימנא כולה מתני' כרשב"ג ואין חולק עליו וכ"כ הרשב"א והריטב"א בחי' שם והר"ן בהלכות ואפי"ה כתב והלכה כרשב"ג. ומדברי הרלח"מ בפ"ז מהל' גרושין ה"ה משמע דכל דתני תנא לישנא דמיחזי כחולק שייך שפיר לומר הלכה לפי משמעות המשנה כפשטה עי"ש והרע"ב סוף פ"ג דדמאי פסק הלכה כר"י אף דמפרש כולה מתני' ר"י עי"ש ובתויו"ט ובפ"ה דדמאי מ"ד כ' הרב תוי"ט בד"ה ר"י וכו' היה להם לומר הל' כר"ש בחלה וכו' עי"ש ושמא דמ"ש שאין חולקים עליו לאו דברי עצמו אלא ר"ל דהכי הו"ל למימר. אך מדברי הרמ"ז שהביא שם הרב שושנים לדוד מוכח ודאי דשייך הלכה במידי דלא פליגי וגם להרב שושנים לדוד אי הוו אמרי הל' כר"ש בחלה לא הוה ק"ל כיעי"ש והוא היפך סברתו במס' שביעית הנז"ל ודו"ק ועיין להרב משל"מ הלכות פרה אדומה פ"א ה"א סוד"ה מצות פרה ודו"ק והרמב"ם בפיה"מ בפ"ח דמקואות מ"א כתב והלכה כר"י בחוטי שער עי"ש אע"ג דמסקינן בשבת נ"ז ע"ב דלא פליגי רבנן עליה ובגטין סופ"ג כתבו הרמב"ם והרע"ב והלכה כר"י ומשמע דאין חולק על ר"י עיין למרן כ"מ סופ"ה מהל' תרומות ולהרב תוי"ט ואפי"ה כתב והל' כר"י והרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות ל"ו העתיק דברי הרב שושנים לדוד דפ"ק דשביעית הנז"ל והשמיט מה שהחליט להרחיק מלומר הלכה בדבר שאין מחלוקת עיין בד"ק ובחון לשון הזהב ודוק ומה שציין לעיין בכללי ש"ס אות מ"ם כעת לא ידעתי מקומו ועיין להרב יפה ללב נר"ו בדף י"ג ע"ב דמרן חיד"א בשו"ת ח"ש בעי למידק בפי' הרמב"ם הלכה מכלל דפליגי וכתב ע"ד והא ליתא שדרכו של הרמב"ם לפסוק הלכה אפילו כי ליתא מאן דפליג וכמ"ש הרב"ד בפ"א דשביעית וכו' וציין לעיין בי"מ הנז"ל ותימא עליו דמסתמא ראה דברי הרב שו"ל שציין הי"מ גדול שם והרי שם סתר דברי הראב"ד וכ' דלא למיצת לכלליה ומרן חיד"א מצי סבר כותיה ואיך הפה יכול לדבר עליו והא ליתא וכו' דכיון דהוא נר"ו לא מצא שום סתירה לדברי הרב שושנים לדוד הא ודאי כותיה דמר אית ליה למינקט אלא דבעניותין לפי מאי דהוינן בה דברי הרב שושנים לדוד צ"ע וממילא גם על מרן חיד"א יש לתמוה ושו"ת ח"ש א"מ אצלי ועיין עוד למרן כ"מ בפ"ה מהל' נזירות הי"ד שכ' דהרמב"ם ס"ל דרי"ש לפרש דברי ת"ק אתא ומשו"ה פסק כמותו עי"ש ובפיה"מ כתב והלכה כרי"ש והרב לח"מ שם תמה על מרן הלכה מכלל דפליגי עי"ש ולענ"ד לפי מ"ש הוא ז"ל בהל' גרושין הנז"ל עי"ש כמו כן י"ל דשייך לומר הלכה כפל' מההוא טעמא ועיין להרב לשון לימודים בא"ח דף ע"ו ע"א וק"ל ועיין לקמן במע' המ"ם אות נ"א ועתה ראיתי להרב תוי"ט פ"ד דנדרים מ"ד ד"ה וישן דס"ל כהרב שו"ל ולי ההדיוט צ"ע וק"ק דלפי שיטתיה הי"ל לגמגם ע"ד מרן כ"מ שהביא בפ"ו דמס' נזיר מ"ג ד"ה לא יחוף וכו' דממ"ש הרמב"ם והרע"ב והל' כרי"ש משמע דפליגי עיין לח"מ פ"ה מהלכות נזירות הי"ד וק"ל. ובפ"ח דפאה מ"ה אמר אבא שאול וכו' כ' דהל' כא"ש ואין שם חולק ועיין לקמן במערכת הכ"ף אות ק"ל אות קטן כ"ו ול"ה ומ"ם ומ"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |