שדי חמד/כללים/ג/סה
|
< הקודם · הבא > |
סה גרים ועבדים משוחררים שוו אהדדי ומתרבו תרווייהו מריבוי אחד כ"כ הרב מטה אהרן ח"א דף נ"ח ע"ג והוכיח כן מש"ס יבמות ד' ע"ד גיורת ושפחה משוחררת מנין ת"ל וכו' ומת"כ ויקרא (ד' ב') דבורא דחובא פ"א אין לי אלא בנ"י מנין לרבות הגרים ועבדים ת"ל נפש וכן בפרשת צו (כ"ט) פרשתא י"א בשחוטי חוץ, ובפ' מצורע (ט"ו ב') בפר' זבים ובפ' אחרי (י"ז ב') בשחוטי חוץ ומזה עמד מתמיה עמ"ש הקא"ה דגרסי' בת"כ פרשת אמור (כ"ג מ"ב) פרשתא י"ז האזרח לרבות הגרים בישראל לרבות עבדים, דל"ל תרי קראי עי"ש, וע"ע בת"כ פרשת צו (ז' כ"ג) פרשתא יו"ד גבי חלב דדריש תרווייהו מחד קרא, וכן שם פרשתא י"א מ"ג גבי תנופה ובמנחות ס"א ע"ב עי"ש וכן בריש פ' תזריע, וכן בפר' אמור כ"ג כ"ד פרשתא י"א גבי מקרא קדש, וכן בפרשת בחוקותי (כ"ז ב') פרשתא ג' לענין ערכין ובספרי נשא סימן ב' גבי גזל הגר ואשמה הנפש ההיא גרים ועבדים במשמע (כן הביא הגירסא הגרל"מ בספר התורה והמצוה פ' ויקרא סימן קצ"א, ובספרי אשר לפני אין כתוב אלא גרים וכן הוא בילקוט סימן תש"א) ובסוטה דף ל"ח ע"א גבי ברכת כהנים גרים ועבדים מנין אמור להם וכו' ובספרי פרשת שופטים סימן קמ"ט בישראל אין לי אלא ישראל גרים נשים ועבדים מנין ת"ל וכו', ובסנהדרין ד' פ"ה סו' ע"ב גבי גונב נפש מאחיו עי"ש:
אך ממ"ש הילקוט בשם הספרי זוטא משמע דלא מרבי גר וע"מ מחד קרא עיין בפ' שלח רמ"ז תשמ"ז גבי חלה דבר אל בנ"י לרבות גרים ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים, אלא דהגרל"מ בס' התורה והמצוה פ' מצורע סי' קי"ט הגיה דמואמרת מרבינן גרים ועבדים וע"ע בילקוט במקומות שרשמתי במע' הבי"ת אות ד' או"ק י"ד ובס' התורה והמצוה הנ"ל, ובס' התוה"מ פ' ויקרא סי' קצ"א כתב לבאר דבאיזה מקומות נקטי בספרא עבדים משוחררים בפי' ובאיזה מקומות עבדים סתם, וכדנקיט סתם כולל גם שאין משוח' עי"ש (ויש לעיין ממ"ש התוס' יבמות ע"ד ע"ב ד"ה ושפחה מנין ועיין להרב מטה אהרן דף נ"ט ד"ה באופן וק"ל) עכ"פ פשוט הוא דגר וע"מ שוו אהדדי דהא ע"מ נמי גר הוא ומרבוי אחד נלמדים ועיין ט"ז יו"ד סימן א' סק"ב דהוכיח מהילקוט סי' תקצ"ט דע"מ אין דינו כישראל גמור מדמרבינן שם מבתוככם נשים ועבדים משוחררים וכונת הוכחתו נלע"ד דר"ל כיון דבההוא עניינא כתיב גר להדיא אם איתא דע"מ נמי הוא כישראל גמור כלומר כגר שנתגייר דהאי נמי גר שנתגייר הוא למה לי לרבוייה מבתוככם הלא בכלל גר דכתיב בהדיא בקרא הוא ובכן ל"ז להבין מ"ש הנה"כ שם דמשום דכתיב בנ"י בהאי פרשתא איצטריך לרבות ע"מ עי"ש דאכתי הוכחתו שרירה וקיימת (אם נאמר דגירסת הילקוט אמת) כדאמרן, אלא דהאמת הוא דלא גרסי' בהילקוט משוחררין אלא עבדים סתם כמו שהוא בתורת כהנים שמשם הובא בהילקוט כמ"ש הנה"כ וכן בספר ילקוט אשר לפני תיבת משוחררין מוסגר בחצאי לבנה:
גם מה שכ' עוד בנה"כ דמאי דתנן בפ"ב דסוכה נשים ועבדים פטורין מן הסוכה היינו שאין משוחררין דאי במשוחררין חייבין מדאורייתא כדאיתא בש"ס התם דהאזרח לרבות את הגרים ועבדים משוחררים כי גרים הם וכך הוא להדיא בתוס' שם עכ"ל הנה מ"ש כדאיתא בש"ס וכו' נר' דאין ר"ל דבש"ס אתמר בהדיא ע"מ דהא לא אמרו שם אלא לרבות הגרים אלא כונתו לומר דכיון דאמרו שם לרבות הגרים פשיטא דגם ע"מ בכלל כי גם הם גרים אך מ"ש וכך הוא להדיא בתוס' שם אני עני לא מצאתי בתוס' שכתבו להדיא כן גבי סוכה אלא דממ"ש התוס' בד"ה לרבות הגרים דס"ד ישראל ולא גרים כה"ג אשכחן במנחות גבי תנופה אין לי אלא בנ"י גרים וע"מ מנין ת"ל המקריב ע"כ נר' קצת דמדמו הא דסוכה וההיא דמנחות אהדדי וכי היכי דהתם אמרינן דהמקריב איצטריך לגרים וע"מ ה"ן קרא דגבי סוכה דמרבינן גרים היינו גרים וע"מ ואם לכך נתכוון אין שייך לומר דכן הוא להדיא בתוס' כמובן, ועיין קרבן העדה בש"ק פי"ב דיבמות ה"א ד"ה תמן האזרח וכו' שתמה על הרב קרבן אהרן כמ"ש במט"א וכתב שלא מצינו בשום מקום שיחלק בין גרים למשוחררים דשניהם גרים גמורים ומחד רבויא נפקי וכל מקום שמפורש בקרא גר עבדים משוחררים בכלל ונוסחת הילקוט שהביא הט"ז וכו' מוטעית כמ"ש בנקה"כ וכו' ע"כ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |