שדי חמד/כללים/ג/לה
|
< הקודם · הבא > |
לה גזל הג' מש"ל רפ"ד מהל' מלוה הוכיח מתוס' ב"מ ס"א ד"ה אלא לאו דליכא לאו בגזל קרקע והצ"ע דמהסיפרי מוכח בהיפך והרב מראה הגדול דף ל"ג ע"ב, כ' דהש"ס לא ס"ל כהסיפרי מדאמרינן בדף ס"א ע"ב דבמדה אתי למדידת קרקע וקודם לכן מקשי' בש"ס לאו דמשקלות ל"ל גזל מעליא הוא וכו', ואמאי לא מקשי' הכי אמדות דקדים למשקלות ואמשורה דלא ק"ל ניחא דלא קדים אבל אמדות דקדים הו"ל להק' אלא ודאי דבקרקע ליכא גזל ותימה על הפוסק שפסק כהסיפרי הפך תלמודין עיש"ב ול"ז להבין ד"ק דאזהרה דמדידת קרקע אין לה שייכות בגזל כי אין אזהרה על הבעל דבר אלא לאיש זר בין ב' אחים והוא מודד להם כמ"ש רש"י והפוסק והוא כמו אזהרת הטיית משפט שלא לחייב את הזכאי דמילתא באנפי נפשה היא ולא נגע באיסור גזל. גם מ"ש דלא ק"ל אמשורה משום דניח"ל להק' אמאי דקדים ל"ז להבין דהא תינח אי תירוץ הש"ס למשקלות הוה שייך למשורה הו"א דמק' אדקדים ובחד שינויא מיפרכי תרוייהו אבל הכא אינו כן דלא שייך במשורה לעבור עליו משעת עשיה כבמשקולת וק"ל והרב שנות ימין ח"א בדרוש ד' להלבשה כתב דהסיפרי אינו הפך ס' התוס' משום דהסי' מיירי כשנשתמש בקרקע שחרש בה וכיוצא והתוס' מיירו בשלא נשתמש בקרקע דליכא לאו והאריך בזה עי"ש ולע"ד אכתי קו' הג' מש"ל לא איפרק בהכי דאם איתא דהתוס' סברי כהסיפרי היה להם להק' דנימא דקרא איצטריך לגזל קרקע ונשתמש בה דעובר אלא תגזול דמרבית ואונאה לא יליף דאין אונאה לקרקעות וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |