שדי חמד/כללים/ב/צח
|
< הקודם · הבא > |
צח ביטול חמץ דאמרינן בש"ס מבטלו בלבו ודיו, עיין בד' מרן הב"י סי' תל"א סוד"ה ומדאורייתא וכו' דהר"ן כתב בשם איכא מ"ד דלאו דוקא בלבו אלא צריך להוציא בשפתיו ושרבינו הטור ס"ל דא"צ שיוציא בשפתיו, ועיין בבית חדש סי' תל"ד ס"ז שכ' לדעת בעהע"י דס"ל כדעת הר"ן ושרוב הגאונים ס"ל כהריב"ה וכ"כ בתיו"ט רפ"ק דפסחים ד"ה בודקין דא"צ שיוציא בשפתיו ובמחשבה בעלמא סגי, וכ"כ בלקוטות הרמב"ן לפסחים וז"ל ונראין הדברים שהביטול בלב הוא וא"צ שיוציא בשפתיו וזהו ששנינו בכ"מ מבטל בלבו וכן פירש"י וכן לענין ע"ז וכו' עי"ש בדף י"ב ע"א מהספר ותמיה לי מאד עמ"ש בחי' הריטב"א לקידושין דף מ"ב ע"ב בשם רבינו הרמב"ן דלאו בלבו ממש קאמר דההוא מהרהר מיקרי אלא ר"ל שאינו משמיע לאזנו ע"כ והוא היפך ממ"ש בלקוטות הנ"ל, ובשו"ת עונג יו"ט סי' כ"ד ד"ה ובר מן דין וכו' שכתב שמצא להריטב"א בקידושין דף מ"ב שכתב בשם הרמב"ן וכו' (והביא כל דברי הריטב"א הנ"ל וסיים למאי דעסיק שם) א"כ א"ש מה דלא הוי הת"ס דמשכחת שקנה חמץ וראוהו שלא הוציא בשפתיו עד שחיטת הפסח עכ"ל, ולא ראה דברי הרמב"ן בלקוטות הנ"ל דס"ל בהפך, וכן דעת הטור ורוב הגאונים כנז"ל ותירוצו היה לו להעמיד ע"פ מ"ש הר"ן הנז"ל וכמבואר ועיין בבית מאיר לא"ח סי' תל"א דהאיכא מ"ד שהביא הר"ן הם התוס' בדף ד' דע"כ דסברי דבלבו ל"ד וכו' ומצינו כיוצא לזה דאף דנאמר לשון בלבו הכונה הוא בפיו אלא שאין צריך להשמיע לאזנו דתניא לא יברך אדם ברהמ"ז בלבו וכו' וכתב תר"י וה"ד מרן הב"י בסי' קפ"ה הא דאמרינן בלבו לא במחשבה קאמר דודאי בהרהור לא יצא וכו' אלא ר"ל שלא השמיע לאזנו וחתך בשפתיו וכו' וכ"כ הריטב"א שם בשם הרמב"ן, והרב מחנה אפרים בהלכות זכיה מהפקר סי' ג' הביא מ"ש הר"ן דלא מהני בלב משום דהוי דברים שבלב וכתב ע"ז ולי נראה דכל כה"ג מהני ביטול בלב דהוו דברים שבלב דמוכחי והכא אנן סהדי דבטל בלבו כדי שלא לעבור באיסורא כדאמרינן גבי גיגית בפ"ק דשבת וכה"ג אשכחן גבי ע"ז דביטול בלב מהני והביאו המרדכי וראיה מהניחוה עובדיה וכו' עי"ש שלא זכר מדברי הראשונים הנז"ל והוא חידוש, ובעובדא דמס' כלה דאמר ר"ע על ההוא דגילה ראשו שהוא ממזר ובר הנדה וחקר ר"ע מאמו והיה נשבע לה ומבטל בלבו שהקשו הראשונים היכי מהני בטול בלב הא דברים שבלב אינם דברים כתב הריטב"א בחי' לקידושין דף נ' ע"א בשם רבינו הגדול דהיה מוציא בשפתיו ולפי שלא השמיע לאזנו קרי ליה בלבו כדתניא לא יברך בלבו עכ"ל ומסתמא כונתו על הרמב"ן וכן מצאתי להרב יד דוד (ליו"ד) בסי' ד' אות כ' שהביא דברים אלו בשם שיטת הרמב"ן לק"י ושה"ד הריטב"א עי"ש ולפי הנראה אין הדברים מכוונים עמ"ש בלקוטות לפסחים הנ"ל וקצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |