שדי חמד/כללים/א/צה
|
< הקודם · הבא > |
צה אין למדין הלכה לא ממדרש ולא מאגדות וכו' מדברי הרתוי"ט פ"ה דברכות מוכח דאף אי לא אשכחן סתירה מהתלמוד אין למדין ועיין להרב שבות יעקב ח"ב סי' קמ"ט שכ' זאת ועוד דאין למדין הלכה וכו' משמע דבלאו אינך טעמי שכ' שם הדין עם שמעון משום הא דאין לומדין וכו' וכן דעת הרב חו"י סי' רכ"ד הובא בבאר יעקב ביו"ד סי' של"א ע"ד הרט"ז ס"ק ל"ב אלא דהוא ז"ל דחה סברת מכיון דלא אשכחן בש"ס בהיפך כיעי"ש. ומ"ש הרב יד מלאכי אות ע"ב בשם הרב כנה"ג שכ' ע"ד הרתיו"ט הנז"ל ויראה לי דה"ד וכו' אבל בשאינו נגד הכלל למדין ע"כ לקוע"ד אינו מכוון דמשמע דמפר' דברי הרתוי"ט ולפי הנר' הוא חולק והיה צ"ל ולי נראה וכו' (עיין מ"ש בזה בקונטריס כללי הפוס' סי' ט"ז אות כ') ועיין באר יעקב באה"ע סי' קי"ט דמפר' דגם הרב חו"י מודה דלמדין כשאין סתירה מהש"ס וי"ל ע"ד כמ"ש הרואה. ומש"ש ע"ד הרבאה"ט דמתשו' שבו"י הנ"ל אין ראיה דהתם האגדה היא נגד סתם משנה וכו' כמש"ש השבו"י וכו' עי"ש לע"ד אין נר' כן מדקאמר זאת ועוד וכו' כמש"ל. אלא דבתשו' שבו"י ח"ב סי' קע"ח כ' להדיא דאין למדין וכו' ה"ד כשהוא נגד הסוגייא או הסברא עי"ש והרפ"ח במים חיים סי' קכ"ח ס"כ ובחי' על הש"ס ד' א' ע"ב ס"ל דכל שאינו סותר הש"ס נקיטינן כהמ"ד[1] וכן באגדות עיין פר"ח אה"ע סי' קי"ט ובאה"ט ופ"ת שם סק"ה וכן דעת הרב השואל בשו"ת נו"ב ח"ב בחיו"ד סי' קס"א ד"ה ומה שרצה וכו' עי"ש שעמד מתמיה ע"ד הרתוי"ט ז"ל והרב נו"ב מחלק בין תוספתא למדרש ואגדות דבתוס' כשאינו סותר הש"ס נקיטינן כותה ובמדרש ואנדה אין למדין מהם כלל עי"ש ובלי ספק שאילו היה רואה דברי ר"ת על ספר הישר שהביא מרן חיד"א במחב"ר א"ח בקונטריס אחרון בסי' כ"א שכ' להדיא וכל שאינו בקי וכו' וברבה ובתלמודינו ובשאר ס' אגדה אין לו להרוס דברי הקדמונים כי עליהם יש לסמוך בדברים שאין מכחישים תלמוד שלנו עכ"ל ורמז ד"ק ביעיר אזן במערכה זו אות ב"מ ובמערכת הה"א אות ח"ן ובקו"א שבמחב"ר סי' א' ושם סי' קכ"א כיעי"ש הרי דכולהו תלתא כיילינהו בחדא מחתא ועל כולם הוא אומר לסמוך בדברים שאין מכחישים התלמוד. וגם מצד הסברא אין דברי הרב נו"ב נראים בזה וכבר שלמים וכן רבים אשר היו תמהי"ם ע"ד הרתוי"ט ועיין להרבני' נשמת כל חי ח"א סי' ה' ד' י"א ע"א וב' ומשק ביתי אות ע"ט שער החצר אות רי"ג אהל יעקב באות ל"ג (ומ"ש ע"ד הרתוי"ט לא זכר שר שכבר קדמוהו בהשגה זו) ובזכרונות הרב חקרי לב אשר בסו"ס ישרי לב אות קל"ג ויש שם ט"ס שמציין תוס' מגילה ל"א ד"ה בפ' ויחל וצ"ל ד"ה ר"ח אב וכן מה שציין תוס' פסחים ק"א צ"ל ק"ה ד"ה וה"מ ועיין תוס' ברכות ח"י ד"ה למחר ופסחים מ' ד"ה אבל ציינם מרן חיד"א ביעיר אזן במע' ה"ה אות ח"ן וכ"כ תוס' ב"ב ע"ד ד"ה פסקי ונדה ס"א וע"ז ס"ה יעי"ש וספר נר מצוה (ח"ב דע"א ע"א) שציין הרב פתח הדביר ח"א סי' לק"ט דף קנ"ד ע"א אמ"א לראות ד"ק (שכ' בשם דינא דחיי דאפי' כשאין התלמוד חולק על המדר' לא קי"ל כהמדרש ולכאו' הוא היפך ממ"ש בכנה"ג שהביא זה הי"מ גדול הנ"ל) ועיין לקמן אות ק"ן:
וכתב הרב עיקרי הד"ט בחיו"ד סי' כ"ו אות ז' לדעת מוהריק"ו (בענין כבוד אבי אביו) דאף דכל שאינו סותר הש"ס ילפינן מהמדרש רבה מ"מ אם הוא אגדה שבמדרש לא ילפינן מיניה כיון דאיכא תרתי עי"ש שאין דבריו כלע"ד והפוס' החולקים על רבינו מוהריק"ו בההיא לא סברי לחלק בהכי:
- ↑ כהמדרש. כצ"ל.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |