שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כא
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד
אסיפת דינים מילה ב
כ"א) ונדפס עתה (בֿשֿשֿוֿןֿ) קובץ המאסף שנה שלישית וראיתי שם בגליון ב' סי' ג' דברי הרב אריה ליב מענדלזאן יצ"ו שכתב שמה שכתב בעצמו במכתבו שבמאסף שנה שניה סי' קפ"ו[1] להקל במציצה ועשה את דמ"ו לרחיצה שבזמן הש"ס וכו' שגגה יצאתה מלפניו כי ראה דברי הרב תפארת ישראל שכתב לחלק והעתיק דבריו (הן הן הדברים אשר כתבתי בשמו בראש סימן א' בדין ביטול מציצה בזמן הזה עי"ש):
ושם (בהמאסף גליון ב' סי' ג' הנ"ל) הובא מכתב מהרב ר' שמואל ברוידא בחיר המוהלים שבלונדון יצ"ו ובו מעיד שמסיבת המוהל שהיה לו חולי אחד ובמולו את ילדי ישראל נדבקה המחלה וכמה וכמה ילדים מתו וכו' עד אשר המציאו המכונה וכו' ומונה והולך כמה פרופיסין הסכימו לזה גם כותב בשם כמה רבנים גאונים שהסכימו על זה וסיים דבריו וז"ל:
עם כל זה רבים מרבני גאליציא ירחקו הענין ההוא מטעם דהוי חס ושלום כהתחלת ביטול מנהגם של כל ישראל אשר הנהיגו לנו זה אלפי שנים:
וכל זה דוקא על ידי הכלי שהמציצה בפה אבל על ידי מכונה הזורקת מים מתוכה היא רוחצת ולא מוצצת וחלילה לנו לשנות כמו כל התקנות שהתקינו קדמוננו ובפרט שיש מהאחרונים שהוכיחו שהמציצה הוא מצוה ואין חילוק בין זמן הש"ס לזמן הזה והיא הלכה למשה מסיני עיין תשובות הגאון מוהר"י אסאד יו"ד סי' רנ"ח ומוהר"ם שיק סי' רמ"ד והעלו דאם אין מניחים למצוץ כדין מוטב שהמוהל לא יקבל עליו למול ועיין אדמת קדש ח"ב סי' ז' לענין אם המוהל ידע קודם המילה שלא יוכל למצוץ ועם כל זה מל צריך כפרה עכ"ד יצ"ו ומביא שם צורת השפופרת המוצצת בפה אשר עליה הסכימו הפרופסין והרבנים שהזכיר שם ושם בריש סי' ג' במכתב הרב ר' אריה ליב מענדלזאן יצ"ו כותב על הרב ר' שמואל הנ"ל שדעתו מעט לחומרא אודות המכונה הרוחצת ולא מוצצת ולפי מה שהעתקתי בשמו האדם יראה לעינים שסובר שהמכונה הרוחצת ולא מוצצת אסורה לדברי הכל ועל המוצצת בפה הוא שכתב דאף שהרבנים שהזכיר במכתבו מסכימים להכשירה עם כל זה רבים מרבני גאליצייא ירחקו הענין וטעמם ונימוקם דזה התחלת ביטול מנהג כל ישראל וכלומר דאף אם מן הדין מותר אין לנו להסכים להתיר והרבנים שהתירו יוכל להיות שרק מחמת הגזירה שלא למול כלל הוצרכו להתיר ולא חשו להריסת מנהגי ישראל לפי שלדעתם מן הדין מותר ונגד הגזירה אין לחוש להריסת המנהג אבל ברוב ככל תפוצות ישראל שאין שום שופ"ר גם הם מודים דרבנן שאף אם מן הדין מותר אסור לשנות ממה שהנחילונו אבותינו לקדושים אשר בארץ כמו שכתבתי למעלה בסעיף ח' מד"ה ובאמת והלאה בס"ד ומה גם שבאמת יש כמה וכמה רבנים גאונים האוסרים מן הדין:
וראיתי עוד בהמאסף שנה שלישית סי' מ' וסי' מ"א וסי' ס"ב שמדובר בם בדין זה ולפי שמדבריו של השלישי מובן גם מה שדברו בסי' מ' וסי' מ"א נכון להעתיק רק את דבריו וז"ל רדי"א פאריס יום הפורים תרנ"ח לכבוד וכו'.
תמהתי מאד בראותי בהמאסף של חדש טבת שה' מענדעלזהן מק"ק לידז עם חברו ה' המוהל טערטיס[2] מק"ק לאנדאן שבו לדבריהם על ענין המציצה וה' מענדעלזאהן יצא ללמד לבית ישראל תורה חדשה בלשון הקדש ויאמר שהמלה מציצה מורה לענין סחיטה ונותן ראייה לדבריו שאין דרך הלשון לאמר ישמע באזנו או יראה בעיניו והרמ"א אמר מוצץ בפה מי הכביד את לבו פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע (ישעיה ו' יו"ד) שאין אמת בדבריו? יש חילוק גדול בין מצה ומצץ כאשר הודיע הרה"ג מו"ה יעקב עטלינגער ז"ל (בענוותנותו הרבה צוה שלא לכתוב זצ"ל אחר שמו הק' אחרי מותו) בספרו שו"ת בנין ציון[3] והחילוק הוא שלשון מוצץ הוא ענין יונק ול' מצה ענין סוחט (בלשון אנגלי suckle squeeze מצה) וכאשר זה כמה שנים כתבתי לה' המוהל טערטיס אינה דומה יניקה לסחיטה ואע"פ שאינני מסכים עם רוב הרופאים שלא שמשו כל צרכם בענין המילה ורבים חללים הפילו עם הסמים הנקראים אנטיסעפטיק כי הילדים רכים בני ח' ימים לא יוכלו שאתם. מצאתי א.י טובה יותר המכונה של הרב דר' קאהן שהוא קנה מציצה מן המכונה של ה' טערטיס והצד השוה שבהן שהפה הוא יותר טוב משניהם כי לא בנקל ידבק מחלת השחפת מפי המוהל על, נגע הילד ובאמת אין בנמצא שיהיה נגע בפי המוהל:
ואף כי נלך אחר שיטת ר' מאיר דחייש למיעוטא מכל מקום לא חיישינן למיעוטא דמיעוטא וכאשר הראתי בספרי על המילה אפילו יש נגע בפי המוהל לא יוכל להזיק לילד וכל המעשים אשר הגידו הרופאים טעות גמור היה כסברתם כי הבאצילים של הרוק לא די שאינם שאינם כי אם טובים הם מאד להמית את הבאצילים המזיקים ומזה הטעם הם בעצמם אנטיסעפטיק ולא ימיתו את הילדים כשאר האנטיסעפטיקא:
והראיה לדברי שאין אנו רואים כי אם מעט מזעיר החולים במחלת השחפת חוששים בפיהם אעפ"י שבכל רגע הם מוציאים בדרך הזה רבוא רבבות באצילים מזיקים היוצאים מן הראיה ואין שום סכנה בדבר אם ימצצו בפיהם את הגיד וגם הראיתי שהחולים בשחין רע על הברכים ועל השוקים לא יוכלו להזיק בפיהם ואפילו ברוקם כי אם בידיהם העסקניות ומסכים אני בזה שאין להניחם להיות מוהלים כלל:
והיוצא מדברי אלה הוא שאין לפרש דברי רב פפא אלא כמו שפרשוהו הגאונים הקדמונים שיש למצוץ בפה. ושיש להעביר האי אומנא דלא מייץ בפה. ואם הוא במדינה אשר נאסרה בה המציצה בפה יש לו למצוץ ע"י הקנה שהתקין הרה"ג מו"ה מיכל הכהן מו"ץ דק"ק פולדא (דקנה הזה אין רוקו של מוהל נוגע באבר הילד יען שיש צמר גפן באמצע הקנה אבל לפע"ד אין הרוק מזיק כלל וכלל ואם נאמר שהמוהלים הם כולם חכמים כולם נבונים בלי ספק אינם כולם חולים) וכל מה שעלה במחשבת הרופאים נגד המציצה טעות גמור הוא כי לא הבינו שאין לתלות במציצת המוהל החלאים שבאו על הילדים הנימולים ואין לי שהות להאריך בזה ואסיים בד"ש מוקירו ומכבדו בל"ח הק' נפתלי בלאאמו"ר מו"ה שלמה זאב ע"כ דברי הרב הנ"ל יצ"ו שבמאסף סי' ס"ב הנז"ל:
ואת זה אגיד שמה שסמך הרב הכותב בהמאסף סי' מ' (בד"ה ומה שזכר) על מה שבחידושי הר"ן למסכת שבת קל"ג מסופק בעצם המציצה דרך רפואה בעלמא היא ולא לשום דבר הנה דברי חידושי הר"ן הללו כבר הובאו בספרים וידידי הגאון מברעזיאן יצ"ו בקונטריס אבי הנחל דברי שלום שבסוף ספר כורת הברית באות כ"ב (על מה שידידי הגאון המחבר יצ"ו כתב בסי' רס"ד ס"ק ח"י דמציצה עצמה מגוף המצוה היא ולא משום סכנה בלבד) כתב וז"ל עיין עוד בתשובת מוהר"י אסאד סי' רנ"ח דגם בזמן היה המציצה מצוה מהלכה למשה מסיני מלבד הסכנה ומצאתי בחידושי הר"ן שבת קל"ג שמסתפק בזה אך אין ספקו מוציא מידי ודאי של הגדולים הנ"ל עכ"ד יצ"ו וידידי הגאון מוהרי"ץ מווארשא יצ"ו בקונטריס זכרון מרדכי[4] שבסוף ספר מלבושי יום טוב (לרבינו התוספות יום טוב) באות א' כתב לפרש דברי הר"ן אף שסובר דמציצה היא בכלל מצות מילה עיין שם דב"ק:
ושם בהמאסף סי' ס"ה מזרז הרב ר' אלכסנדר[5] יצ"ו את גאוני דורנו שלא יחרישו בדבר פן יבואו שונאי ישראל לשית עצות לאסור למול כי אם על ידי דוקטורים כמו שהציעו לפני לשכת הרופאים בוויען ככתוב במכתבי עתים היהודים גליון 14 ובסי' ס"ו הובאו דברי הרב אלכסנדר טערטיס[6] יצ"ו ובו מבאר טיב המכונה שלו ועל מה שכתב הרב השלם דר' קליין נ"י מפאריז[7] בהמאסף שנה ב' גליון מ"ג שהמציצה בפה יותר טובה מפני שמוצצת ממקומות רחוקים השיב שגם מכונה זו מוצצת ממקומות רחוקים (והסביר דבריו לפי המכונה אשר יסד הוא לזה) וסיים שאם נעשה כן נראה שיש בזה קדושה וטהרה יותר מהשימוש את הפה מכמה טעמים ויש לנו לסמוך על גדולי הדור הרבים לפרטם שהתירו למצוץ בדבר אחר כידוע אלה הדברים אשר ראיתי במאסף בגליונות שקבלתי עד עתה והקורא בדברינו בכל הכתוב בסימן זה ישר יחזה כי הרבנים האוסרים לחדש דבר בענין המציצה לשנות ממה שנהגו כל בית ישראל מאז ועד עתה לא מעטים הם ואפשר כי ברבים היו יותר מהרבנים המתירים ולהם שומעים שאמרו כהלכה. והמחזיק במנהג אבותינו ישא מה' ברכה. על כן יאמר אשרי העם שלו ככה:
וזאת להודיע כי אחר שגמרתי קונטריס זה עד כאן וגם מה שכתוב להלן סעיף כ"ב ראיתי עוד (בעלין הבאים מהמאסף בסי' פ"ט תשובת הגאון מוהר"ר יעקב יוסף אבד"ק נויארק יצ"ו ועל תשובה זו סמך ראשו ורובו הרב המוהל דלונדון יצ"ו ולדעתי הקלושה יש להשיב הרבה על כל דבריו אך הן בעון כעת נחליתי בחולי העינים לכן לא אוכל להתווכח עמו וכמדומה לי שהמעיין בכל הכתוב בקונטריסי בסי' א' ובסי' ב' לבבו יבין כל מה שיש להשיב על דבריו ואיה"ש עוד חזון למועד אשובה אראה במילי דמר ואכתוב מה שיש להשיב עליהם בס"ד. וכבר דחו ראיתו הרבה כותבים בהמאסף. ובסוף דבריו כתב וז"ל עכ"פ יש לנו סמך מסוגיא הנ"ל דמציצה תוכל להיות ע"י כלי והיה זה שלום וכו' עכ"ד יצ"ו קרוב בעיני לומר דהרב הנ"ל אביר יעקב יצ"ו לבו ראה בחולשת דבריו כי נרפים הם וחזר ממה שכתב בתחלת דבריו (להביא ראי"ה מהימנא מסוגית הש"ס) ובחותמו אמת נחית דרגא עמיקתא (באמרו דעכ"פ יש סמך מסוגיא) וחותמו אמת דאין ראיה מהסוגיא:
- ↑ הובא לעיל (ס"ק יח ד"ה כל שכן).
- ↑ ר' אלכסנדר טערטיס, הובא להלן (ד"ה ושם).
- ↑ הובא לעיל (ס"ק ב בסופו, ובס"ק יא).
- ↑ הובא לעיל (ס"ק טז ד"ה ובשנת).
- ↑ אולי הוא ר' אלכסנדר טערטיס המובא להלן בסמוך.
- ↑ הובא להלן (סי' ג אות ד ד"ה עתה, ובאות ו).
- ↑ הובא לעיל (ס"ק טז ד"ה ובשנת) ולהלן (סי' ג אות ו ד"ה מכתבי וד"ה ובמכתב).
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |