שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/א/לג
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד
אסיפת דינים מילה א
ל"ג) ואגב תמהתי ביבמות ד' ע"א ע"ב שאמרו לא ניתנה פריעת מילה לא"א וכתבו תוס' דהוא ניתנה הלממ"ס ולענ"ד לאו דוקא מסיני אלא במצרים נאמר לו למשה כמ"ש בהדיא בס' בה"ג הלכות מילה בפ' ר"א וכ"ה בילקוט בהעלותך פסוק קח את הלוים דשבט לוי שמרו במצרים מצות מילה שנאמר ובריתך ינצורו ובשלשת ימי אפילה נמולו כולם וכמ"ש גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך היינו ע"י מילה ופריעה וז"ל פרקי דר"א פ' כ"ט עמד פרעה וגזר עליהם וכו' ומנע מהם ברית מילה וביום שיצאו ישראל ממצרים נמולים כולם מגדול ועד קטן שנאמר וכו' ותו' ביבמות ד' ע"א ע"ב ד"ה מ"ט וכו' בתרא כתבו בהדיא יוצאי מצרים מלו ופרעו שנצטוו על הפריעה וע"כ במצרים נאמר לו למשה וכמ"ש בה"ג ולא בסיני (וגם מוכח כן ביבמות מ"ו לר"א יליף מאבות שמלו כשיצאו ממצרים ולא טבלו וכו' והל"ל נמי מל ולא פרע גר הוא ועיין רמב"ם ר"פ י"ג מא"ב וה"ה בשם רמב"ן ר"פ הערל ובתוס' כריתות דף ט' ועיין בז"ג ס"פ בא) וכן במדרש רבה על שיר השירים בפסוק מה יפו פעמיך וכו' וגם בפ' הנה מטתו וכו' עד שהמלך במסיבו וכו' איתא דאהרן היה פורע לכ"ע מיד באכילת פסח משום וכל ערל לא יאכל בו ע"ש ועיין אברבנאל ביהושע כתב ג"כ דלכ"ע בעת שיצאו ממצרים נמולו ואהרן היה פורע (ומייתי שם פלוגת' שי"א יהושע נצטוה על הפריעה עש"ה אבל במד' חזית הנ"ל יליף מקרא שוב מול את ב"י שנית דיהושע היה מוהל) ובה"ג בפר"א הלכות מילה שם גריס בגמ' שם שנית לפריעה ולא כרש"י ביבמות שם ע"א שדחה גירסא זו ומפרש שנית למצרים דניתנה פריעה למשה במצרים וגם שוב ליהושע משום אלה המצות וכו' תוס' ביבמות שם בד"ה לא ניתנה וכו' א"כ פרועים היו ג"כ מולים יוצאי מצרים והלבוש סי' רס"ה ביו"ד מייתי מדרש במדבר רבה על פסוק שימו איש חרבו וכו' ר"ל למולם קודם שיהרגם ואהרן היה פורע ויהושע משקה ר"ל משקה אותם עפר העגל כסוטה ומה"ט אמרי' בהשקיית יין לתינוק הנימול בדמייך חיי וכו' וכ"כ הספר אבודרהם הל' ברכת מילה ע"ש הרי ג"כ דמשה נצטוה בפריעה קודם העגל (שמביא הלבוש מוכח משה מוהל אהרן פורע וכו' דלא מלו כלל במדבר וכגמרן ולא כפרקי דר"א בתוס' שם יבמות ע"א ע"ב ד"ה מ"ט וכו' קמא) עכ"פ מוכח דמ"ש תוס' יבמות שם סוף ד"ה לא ניתנה וכו' הלכה למשה מסיני הוא לאו דוקא וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |