שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/א/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png אסיפת דינים TriangleArrow-Left.png מילה TriangleArrow-Left.png א

ז"ך) ומ"ש כמ"ש לעיל וכו' היינו מ"ש הלבוש בסי' רס"ד סעיף ג' דשם כתב וז"ל כיצד מלין חותכין ערלת ראש הגויה וכו' ואח"כ פורעין את הקרום הרך של מטה וכו' ואח"כ מוצצין את הדם מן המילה שאין הדם ניתק ממקום חיבורו אלא ע"י מציצה לכך מוצצין עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים כדי שלא יבא הולד לידי סכנה וכל מוהל שאינו מוצץ מעבירין אותו שמסכן הולד ואחר שמצץ נותן עליה אספלנית וכו' עכ"ל הרי בהדיא כפל דבריו שהמציצה מעיקר המילה הוא מלבד טעם הסכנה כנ"ל וז"ל הכל בו סי' ע"ג כיצד מלין חותכין וכו' ואח"כ פורעין וכו' ואח"כ מוצץ המילה עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים והאי אומנא דלא מייץ מעברינן ליה מפני שסכנה הוא לתינוק וכו' עושין כל צרכי מילה בשבת כגון להיות מוצץ ופורע לחזור על ציצין וכו' וסדר המילה היא להיות כורת ופורע ומוצץ ואח"כ לתת אספלנית ורטיה ואח"כ מוזגין כוס יין וכו' עכ"ל משמע נמי דמגוף מצות מילה הוא המציצה כנ"ל וז"ל ספר התניא לרבינו יחיאל (אמר החח"מ עם כי אינו פשוט שספר התניא לרבינו יחיאל עיין שם הגדולים מכל מקום כולם שוים שהוא מן הקדמונים) ענין מילה סי' צ"ו והמוהל וכו' ומברך על המילה וחותך הערלה וכו' ופורע הערלה ומוצץ המילה בפיו להוציא הדם ומברך אבי הבן להכניסו וכו' משמע שאחר המציצה מברך אבי הבן להכניסו ע"כ משום דמציצה גופה מצוה הוא כנ"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף