שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ט

יג) אם הנפקד יכול למכור חמץ של המפקיד לנכרי שיודע שיחזיר לו אחר הפסח אסור לו למוכרו מכירה חלוטה כן כתב הרב מג"א בסי' תמ"ג סק"ד ובש"ע הרב מוהרש"ז שם אות ו' והרב פתחי תשובה בחושן משפט סוף סי' צב"ר דקדק כן מלשון מרן בש"ע שם ועיין לעיל אות ב' (בד"ה איברא) שהבאתי שו"ת שו"מ ח"ג סי' ר"ך דלפי דברי התב"ש דמכירת חמץ היא הערמה אלא דאחר הביטול הוי הערמה בדרבנן דמותר צריך למכור מכירה גמורה דשמא לא ביטל המפקיד וכתבתי דלדעת הפוסקים דמכירת חמץ היא מכירה גמורה ואפילו הכי שרי הדר דינא למה שכתב המג"א דאסור למוכרו מכירה גמורה אם אפשר למוכרו לנכרי שיודע שיחזירנו לו ומכירות חמץ הנהוגות בזמננו אינם אלא כמוכרו לנכרי שיודע בו שיחזיר לו אחר הפסח ולא ראינו ולא שמענו שיחזיק הנכרי במה שנמכר לו ולא ישיב החמץ לבעליו והנפקד יכול למוכרו כדרך שמוכר כל חמצו ורב אחד יצ"ו הובאו דבריו ביגדיל תורה קובץ א' סי' א' כתב דמכירה דידן היא בכלל מה שאסר המג"א (למוכרו לחלוטין) ואין הדבר כן וכבר השיבו כהלכה רב אחד מרבני מחוזו ביגדיל תורה שם סי' ג' אות ט"ו:

ובמה שכתבו הפוסקים דאינו מוכרו קודם שעה חמישית כתב הרב מג"א דאם הוא דבר שלא ימצא בריוח קונים בשעה חמשית מותר למוכרו קודם לכן ותמה על דבריו הרב מקור חיים מדקיימא לן בח"מ סי' רצ"ב סי"ח שאין אדם רשאי למכור הפקדון אף אם יודע בודאי שיזול בזמן פ' או יאנוס אותם וכו' שמא יבא בעליהם קודם ויטלו ממנו וכתב שכן הקשה הרב א"ר וביגדיל תורה קונטריס ז' סי' פ"ו אות ד' כתב רב אחד יצ"ו ליישב דברי הרב מג"א ולפי הנראה כונתו לומר דהרב מג"א מיירי בדבר שיש לחוש שבשעה חמשית לא יהיו מצוים קונים כלל שאף אם יבואו בעלים סמוך לשעה חמישית לא ימצאו למכור כלל ובענין זה הוי משיב אבדה וההיא דבסי' צב"ר דאפילו ידוע שיאנוס אותם וכו' לא יגע בו היינו באופן שרק אם יהיה הדבר ההוא ביד הנפקד הוא שיוכלו לאנסו אבל מיד המפקיד לא יכלו לאנסו משום הכי הוא דלא יגע בו שמא יבואו בעלים קודם ויבריחוהו מהאנס אבל גבי חמץ דלאחר שתגיע שעה חמשית והוא באופן שגם הבעלים לא יוכלו למוכרו כלל מותר לו למוכרו קודם ולי הדל נראה שדברי הרב מג"א (שכתב אם הוא דבר שלא ימצא בריוח קונים) מורים שאין זו כונתו אלא גם אם בשעה חמשית ימצאו קונים רק שאינו זבינא חריפתא כולי האי כמו קודם שעה חמשית קאמר דמותר למכרו קודם שעה חמישית גם מה שכתב שם שכדברי המג"א אתמר בירושלמי פ"א הלכה ד' חד בר נש אפקיד גרבא דכותחא לרחב"א אתי לרב א"ל ימכר עפ"י ב"ד בשעת הביעור איזהו שעת הביעור ר' ירמיה אמר בשחרית ר' ב"א אמר הלכה כר' יהודה א"ר יוסי יאות אמר ר' ירמיה וכו' חמשית כר' יהודה לא טבת כלום פי' אינו שוה כ"כ שהרי אסור באכילה ולא הוי השבה מעלייתא הרי דהכריע כר' ירמיה למוכרו בשחרית משום השבת אבדה ומפורש כהמג"א וצ"ע למה לא הביא המג"א את הירושלמי עכ"ל איני מבין ראייתו שהרי הירושלמי סובר דמותר למוכרו קודם שעה חמשית ולאו מטעם שלא ימצאו קונים כלל בשעה חמישית דאפילו אם ימצאו קונים כיון שאסור באכילה אין זה השבה מעליא ואם כן אינו ענין לדברי הרב מג"א דאיהו מיירי למה שפסקו הפוסקים כרבי בש"ס דילן בעובדא דיוחנן חקוקאה דעד שעה חמישית אמר לו המתן המתן ורק בשעה חמישית התיר לו וחידש המג"א דאם הוא דבר שלא ימצא בריוח קונים בשעה חמשית מותר גם לדידן דפסקינן כרבי ואין לזה רמז בדברי הירושלמי כלל:

ונסתפק הרב תורת אביגדור הביא דבריו בספר הזכרון לידידי הרה"ג מראזישטאש יצ"ו בהלכות פסח ד' י"ד ע"ב בעיקר הדין דנפקד מוכר שלא מדעת המפקיד אם גם בבהמות המופקדות אצלו הדין כן דלא הוי זכיה כל כך ואין ספר זה אצלי לראות דברי קדשו דמסתברא דאף אם אינו זכיה כל כך יש לו למכור כל שמגיע להמפקיד איזה זכות אם רב או מעט צריך לזכותו וכעת לא אוכל לעיין בדברי הפוסקים וזאת לזכרון:

גם נסתפק (בתורת אביגדור) בתבואה שאינה מחומצת רק שחושש שמא תחמיץ בפסח אם יכול הנפקד למכרה וגם בזה נראה לדעתי הקצרה שיש לו למכרה מפני החשש שמא תחמיץ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף