שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/טו/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה טו

[מי שאינו יכול לאכול כזית שלם אם חייב לאכול מה שאפשר לו]

ד) מי שאינו בקו הבריאה ואינו יכול לאכול כזית שלם אם חייב לאכול מה שאפשר לו לאכול או אינו עושה מצות כלל בזה עיין מה שרשמתי במערכת אכילה אות ד' (בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים):

[ואם אי אפשר לו לאכול כלל אם חייב מיהא ללעוס בפיו כדי לטעום טעם מרור או שיקח ירק אחר שיש בו מרירות וכו']

ואם אי אפשר לו לאכול כלל אם חייב ללעוס בפיו מרור שיטעום ויפלוט או אפשר יקח איזה ירק שיש בו מרירות קצת לזכר בעלמא כמו שכן עושים איזה אנשים נשאל על זה הגאון דברי מרדכי (פרידבורג) בסי' ג"ן והביא דברי הרב חק יעקב (סי' תע"ג ס"ק כ"א) דמי שהוא חולה או איסטניס על כל פנים יאכל מעט או ילעוס בפיו לזכר טעם מרירות בלא ברכה וגדולה מזו כתב גאון מפורסם מאחרונים (מר ניהו מוהרש"ז עיין בש"ע שלו סי' תע"ג סל"א) דאם אין לו מרור יקח איזה ירק מר שירצה וכו' והוא שיש לו שרף וכו' ואם אין לו ירק שיש בו שרף טוב שיאכל איזה ירק שיש בו מרירות קצת לזכר בעלמא והוא יצ"ו כתב דאין נראה לו כן דיש לחוש לתקלה דכי משכח מרור ממש נמי שביק ליה ונקיט האי כדאמרינן בסוכה (ד' ל"א ע"ב) ואף דבסי' תרנ"א סי"ב בחסר אחד מהמינים קיימא לן דיטול השאר לזכר בעלמא ולא חיישינן לתקלה היינו כמו שכתב הרא"ש בפרק לולב הגזול י"ד דכיון דארבעה מינים מפורשים בתורה לא אתי למיטעי וגם על מה שכתב הרב חק יעקב ללעוס בפיו וכו' פקפק ומסיק דירק שאין יוצאין בו ידי חובה לכולי עלמא אסור ליקח דחיישינן לחורבה ומה שכתב הח"י ללעוס וכו' צ"ע ושם בסי' דן הביא מה שכתב לו רב אחד לפקפק על דבריו והשיבו לקיים דבריו שבסי' ג"ן עי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף