שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/מו
< הקודם · הבא > |
שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ח
מו) מי שהפקיד חמצו ביד עכומ"ז או ביד חברו והנפקד קבל אחריות דנחלקו הראשונים אם עובר המפקיד בבל יראה שדעת הגאונים דאינו עובר והרר"י והרא"ש סוברים שעובר המפקיד וכן נפסקה ההלכה בש"ע סוף סי' ת"מ הנה לדעת הגאונים דאינו עובר משמע דהיינו דוקא אם קבל עליו אחריות אבל אם הנפקד לא קבל אחריות עובר המפקיד גם לדעת הגאונים כן משמע מפשטות דברי הרא"ש והטור שם ואם כן אם בענין כזה עבר עליו הפסח משמע דאין להתיר דאין לנו על מה לסמוך אמנם הגאון שאגת אריה האריך בזה והעלה שאין כונת הגאונים לפטור את המפקיד מטעם קבלת אחריות של הנפקד דזה אינו מעלה ומוריד כלל לענין פיטור המפקיד דאכתי ממונא דידיה הוא אף שהנפקד קבל עליו אחריות ועיקר פיטור המפקיד תליא רק במה שאינו ברשותו וכמו שסיימו הגאונים בדבריהם ולא הזכירו קבלת אחריות של הנפקד אלא משום מה שכתבו שהנפקד חייב בביעורו דזה דוקא בקבל אחריות אבל אם לא קבל אחריות אף שהוא ברשותו אינו חייב לבערו כדאמרינן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ומשום סיפא דהפקידו אצל ישראל חבירו דהנפקד חייב לבערו הוא דנקטו קבלת אחריות ולא ארישא בהפקידו אצל עכומ"ז דכיון דהנפקד לאו בר מיעבר על בל יראה הוא פיטור המפקיד הוא משום שהוציאו מרשותו לחוד וגם הרר"י הבין דברי הגאונים על דרך שפירשתי אלו תורף דב"ק ואם כן לענין עבר עליו הפסח יתכן לעשות סניף סברת הגאונים הנ"ל ואף שהגאון חתם סופר בסי' ק"ט (בד"ה אבל) כתב דאין לסמוך על מה שכתב השאגת אריה שלדעת הגאונים מותר אף אם לא קבל אחריות:
מכל מקום מלבד שיש מרבני האחרונים שתפסו כדעת הרב שאגת אריה עיין להרב רמ"ץ בסי' ל' אות ב' והבאתי דב"ק בסי' ה' אות כ"ט שמסכים שלדעת הגאונים גם בלא קבל עכומ"ז אחריות אינו עובר כל שהניחו ביד עכומ"ז קודם זמן איסורו וכן דעת הרב תשואות חן סי' ט"ן והבאתי דב"ק בסימן זה אות י"א (בד"א אחר כל אלה) ועוד שהרב פרי מגדים במשבצות סי' ת"מ סק"ד הביא דברי הרמב"ן בפרשת בא ושכן מוכרח דעת הר"ן דחמצו של ישראל מופקד ביד עכומ"ז או ביד חבירו אפילו לא קבל הנפקד אחריות אינו עובר עליו בבל יראה רק שאסור מדרבנן ועיין בסימן זה באות י"ב (בד"ה שוב כתב) לענין איסור דרבנן בנדון שאין שייך לומר דהנפקד משאיל מקום להמפקיד אם יש לאסור מדרבנן:
ובשו"ת אורי וישעי להגאבד"ק יאס בסי' ק"ו (בד"ה עוד יש חדא) על נדונו שהיה החמץ ברשות העכומ"ז אלא שלא קבל העכומ"ז אחריות עליו אחר שהביא מחלוקת הגאונים והרר"י והרא"ש הנז"ל וכתב דמשמע דדוקא כשקבל העכומ"ז אחריות הוא דסברי הגאונים דאינו עובר עליו וכו' שוב הביא מה שכתב בשאגת אריה להכריח דאין הדבר תלוי בקבלת אחריות וכו' ומאי דנקטי הגאונים אחריות הוא משום סיפא וכו' וכתב על דבריו שהוא דחוק מאוד לפרש כן והמעיין בדברי הרא"ש בפרק קמא דפסחים שהביא דברי הגאונים יראה דקאי ארישא בהפקידו אצל עכומ"ז וכו' עי"ש אלו תורף דב"ק וחידוש הוא שלא זכר דברי הגאון חתם סופר הנז"ל שגם הוא לא הסכימה דעתו לדברי הגאון שאגת אריה כנז"ל והנה על השאלה שנשאלתי מאז הנז"ל בסי' זה אות א' כתבתי (בד"ה וכל זה) דזה מוסכם שאף לדעת הגאונים דחמץ שהפקידו ביד אחר אין המפקיד עובר בבל יראה אינו אלא כשקבל הנפקד אחריות עי"ש וכתבתי כן טרם ראיתי מה שהבאתי באות זו שאין הדבר פשוט לומר כן וכבר ציינתי שם דברי הרב חיי אדם שכתב דאין חילוק לדעת הגאונים בין קבל אחריות ללא קבל ומכל מקום אין לסמוך על זה אלא לעשות סניף לצרף לשאר צדדי היתר ולא לסמוך על זה בלבד מאחר דקימא לן שלא כדעת הגאונים הנ"ל כאשר כתבתי שם ועוד ראיתי להגאון נאות דשא בסי' ט"ל (בד"ה איברא דהא ליתא) שעלה בדעתו להבין בדעת הגאונים דתלי בקבלת אחריות ואם הנפקד לא קבל אחריות גם הגאונים מודו דעובר המפקיד אף שוב הביא מה שכתב במשבצות סי' ת"מ בשם הרמב"ן בפרשת בא ושכן מבואר בהר"ן בפרק קמא דפסחים שסוברים דחמצו של ישראל מופקד ברשות עכומ"ז אפילו לא קבל אחריות אין המפקיד עובר עליו ושכן אפשר לפרש מה שכתב הרא"ש בשם הגאונים והסכים לדבריו ועל פי זה יישב מה שהקשה הגאון חכם צבי סי' לק"ט על דברי הרא"ש (שכתב ולא הבנתי ראייתו של רבינו יונה מוגונב מבית האיש וכו') והשאיר בצ"ע אך אם נאמר שמה שהתירו הגאונים אפילו בלא קבלת אחריות רק מפני מה שאינו מונח ברשותו יובנו היטב דברי הרא"ש וכתב דמשמעות לשון הטור אינו כן אך בכל זאת אפשר לדחוק ולפרש גם בדבריו דמה שאין המפקיד עובר לאו משום קבלת אחריות דנפקד והוכיח שגם מרן הב"י הבין כן בכונת הטור וכו' עי"ש גם הגאון תשואות חן בסי' נו"ן (הבאתי תורף דב"ק בסי' זה אות י"א בד"ה אחר) נראה שמסכים למה שכתב בשאגת אריה בדעת הגאונים דאף אם לא קבל הנפקד אחריות אין המפקיד עובר:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |