שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ד/יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ד

יח) נותן טעם לפגם בפסח ידוע מחלוקת הראשונים ואחרונים בזה ואנן נקיטינן כפסק מרן בסי' תמ"ז ס"י דמותר גם בפסח והרמ"א פסק וכן מנהג האשכנזים כמאן דאמר נותן טעם לפגם בפסח אסור ונחלקו בזה רבני האחרונים דהרב מטה יהודה בסי' תב"ן כתב דלא אסר הרמ"א נותן טעם לפגם בפסח אלא בקדרה דבתחלה בלעה טעם מושבח ואחר כך נפגם אבל מה שהוא פגום מתחלה מודה דשרי ומהאי טעמא מהניא הגעלה בפסח לכלי שאינו בן יומו והרב ערך השלחן בסי' תס"ז אות ח"י הביא דבריו וכתב דליתא דהא טעמא דנותן טעם לפגם בפסח אסור הוא משום דהוי כמשהו ומה שייך לחלק בזה בין מושבח מעיקרא לפגום מתחלתו סוף סוף משהו מיהא איכא:

ונותן טעם לפגם שנעשה בפסח ביד נכרי היינו שבשל הנכרי תבשיל המותר לישראל בקדרה של הנכרי שהיא של חמץ ואינה בת יומא דמצד שהקדרה אסורה מגעולי נכרי הא הוי נותן טעם לפגם ורק מצד החמץ אף שהוא גם כן אינו בן יומו והוי נותן טעם לפגם מכל מקום לדעת הרמ"א דנותן טעם לפגם בפסח אסור יש להסתפק אם גם בשל נכרי אסור נותן טעם לפגם שהרי מה שלפגם אסור הוא משום דמשהו מיהא איכא כמו שכתב הרב ערוך השלחן ואם כן לכאורה נראה דתלי הא בדין אם איסור משהו הוא אף בחמץ של נכרי שהבאתי לעיל בסי' ג' אות ט"ז שהרב שערי תשובה צדד לומר דבחמץ של נכרי לא גזרו חומרת משהו ואני הדל פקפקתי על זה עי"ש:

עתה השגתי ספר חמדת משה וראיתי בסי' ג' שעמד בחקירה זו ונשא ונתן בדברים נכוחים לבאר ולברר דין זה ועם כי לא אוכל כעת לעיין בדבריו אעתיק בס"ד תמצית הדברים והוא זה הביא מה שכתב הרב שערי תשובה דחמץ של נכרי שנתבטיל אצלו בששים בתוך הפסח הוי כמו חמץ שנתבטל בששים לפני הפסח משום דאין שייך אצלו גזרת חז"ל ולמד מדבריו דאם לענין ביטול בששים כתב דבנתערב אצל עכומ"ז הוי כאילו נתערב קודם הפסח כל שכן שיש לומר כן לענין נותן טעם לפגם דהא לדעת מרן המחבר איסור נותן טעם לפגם קיל מאיסור משהו דחמץ אוסר במשהו ונותן טעם לפגם בפסח מותר וכן כתב הטורי זהב בסי' תס"ז סקי"א דנותן טעם לפגם קיל מתערובת משהו וגם במקור חיים סי' תמ"ז סקי"ב מסיק כהט"ז והרדב"ז בסי' תתקע"ח פסק כהרשב"א דמתיר לקנות מנכרי נותן טעם לפגם ומחמיר לקנות ממנו דבר שנתבטל בששים וכעין זה כתב המקור חיים בסי' תס"ז דרטייה שנסרחה ביד נכרי מותר דהוי כמו שנסרחה קודם זמנו וכן בדיו שבישל עכומ"ז בפסח שאסר הרב חק יעקב לכתוב בו השיג הרב חמד משה דדוקא בחמץ של ישראל שנפסל מאכילת כלב בפסח אסור אבל של נכרי הוי כנפסל קודם הפסח ודקדק שכן דעת הרב מקור חיים שהרי בסי' תמ"ב סעיף יו"ד השמיט מה שכתב החק יעקב לאסור דיו שנעשה ביד נכרי בפסח ואף שבספר אמרי בינה בהלכות פסח סי' ח' השיג על החמד משה ומקור חיים הנ"ל דכיון דגם חמץ של נכרי אסור בהנאה שוב לא פקע ממנו האיסור והוי כחמץ של ישראל עי"ש אין לדחות דבריהם משום זה וגם לא ראה מ"ש בשערי תשובה הנ"ל ועוד הביא מה שכתב הרב פרי מגדים בסי' תמ"ב באשל אברהם אות ט"ו בספרים הנכרכים על ידי נכרי בפסח מחמץ גמור ומערבין בו דב"ק אף שנפסל עתה מכל מקום חל שם חמץ עליו מקודם ואסור לקיים הכריכה שנעשית בפסח והניח בצריך עיון גם בסי' תמ"ב באשל אברהם אות ו' סובר דגם חמץ שנתבטל ביד נכרי בששים בפסח אסור ומסיק הרב יצ"ו דצריך עיון לדינא ושוב נשא ונתן בדין חמץ של נכרי אם אסרו בו משהו והעתקתי דבריו בעז"ה לעיל בסי' ג' אות ט"ז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף