שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ד/יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ד

יב) עשו יי"ש לפסח ביורה וכובע שבשלו בה יי"ש חמץ וקודם עשיית יי"ש לפסח לבנו היורה והכובע כדין והשופפרת הדבוק להכובע עשו חדשה רק השופפרת ההולכת כמה פעמים בעיגול הנקרא ווענטש שמדבקין להשופפרת הדבוק להכובע לא נתבלבן ליבון גמור. שאחר שהותך העופרת שעליה בכמה מקומות לקחו אותם מעל האש הנה אם היה להווענט אף ליבון קל היה מועיל דאף דאין מועיל הגעלה לכלי שהיה בו יי"ש חמץ ככתוב בלבוש סי' תנ"א סכ"א וט"ז ומג"א שם מכל מקום מלבד דבדיעבד קימא לן דסגי בהגעלה כמו שכתב הפרי מגדים וכו' ועוד דליבון קל עדיף מהגעלה כמבואר ברמ"א סי' תנ"א סי"ו אלא דבנדון דידן לא היה אף ליבון קל שתכף כשהותך העופרת הסירו אותו מן האש ולא היה יד סולדת בו בעבר השני גם לא הניחו השופפרת כולו לתוך האש אלא מקצתו ובכי האי גוונא לא אמרינן חם מקצתו חם כולו וגם שצריך שישלוט האש או שלהבה בפנים במקום שנשתמשו וזה אי אפשר בווענטש הנ"ל אם כן הרי להווענטש הנ"ל לא היה שום הכשר המועיל ומכל מקום כיון שהכל ליבנו כראוי רק הווענט"ש לא ליבן כראוי אם יש ששים בהיי"ש נגד הווענטש הרי נתבטל קודם הפסח ואינו חוזר ונעור ובלח בלח לא אמרינן במקום הפסד מרובה חתיכה נעשית נבלה ובחמץ קודם הפסח אפילו בלא הפסד מרובה ואין לומר דיי"ש דלטעמא עביד לא בטיל כמו שכתב הרב פרי מגדים במשבצות זהב סימן את"ן ס"ק ז"ך ונסתייע מתשו' הרב חכם צבי סוף סי' כ' דיש לומר דהיינו ביי"ש עצמו ולא בטעם יי"ש שבכלי ודלא כהרפמ"ג ועוד יש לומר דיי"ש ביי"ש הוי מין במינו ובמין במינו אפילו לטעמא עביד בטיל וכו' [והאריך בזה לבאר אי יי"ש ביי"ש הוי מין במינו וכל הפרטים השייכים לזה וסיים] וכל זה הוא אם היי"ש חמץ הבלוע בהווענטש עשוי כולו מתבואה דאז כל היי"ש העולה להווענטש הוא חמץ דאף שיש גם מים אין הזיעה עולה מהמים שאין בהם כח רק מהתבואה עולה הזיעה כמו שכתב הרב נודע ביהודה מהדורא תניינא יו"ד סי' ח"ן אבל אם נעשה היי"ש ממיני קטניות אף שנותנים מאלץ משעורים והוא המעמיד ומחמיץ הנבלל שיוכל להתהוות מהם יי"ש ואין לדון אח היי"ש לתערובת חמץ אלא לכולו חמץ כמו שהסכימו רוב הפוסקים בסי' תמ"ב דמעמיד חמץ הוי כבעיניה מכל מקום זה לענין גוף היי"ש אבל אם נתערב יי"ש זה ביי"ש של פסח וידוע שהקטניות מרובה הרבה על המאלץ עד שמאלץ הוא חלק חמישית נגד הקטניות אם כן אין צריך לשער נגד כולו כיון דנעשה גם מדבר שאינו מחומץ ואף בדבר המעמיד ומחמץ אין מחמץ אלא לפי חשבון עיין מקור חיים סי' תמ"ב סק"ו ולכן אם היי"ש חמץ דנדון זה נעשה מקטניות בודאי יש בהיי"ש של פסח ששים נגד מה שבלוע בהווענטש מהחמץ דאף דאין לחשוב שבלוע רק חמישית כערך המאל"ץ המעורב בקטניות דמצד הסברא מתהוה יי"ש המאל"ץ יותר ממה שמתהווה מהקטניות אך על כל פנים אינו מתהווה רק ערך שליש מהמאל"ץ והרוב מתהווה מהקטניות אם כן אין צריך רק עשרים פעמים לבטל היי"ש בערך ואם כן ודאי יש ביי"ש של פסח כשיעור ביטול אם היי"ש חמץ נעשה מקטניות סוף דבר אם יש ביי"ש של פסח שיעור ששים לבטל הבלוע חמץ שבווענטש והיורה. והכובע נתלבנו כדינו יש להתיר בהפסד מרובה מעתה היי"ש של פסח לשתותו בפסח הבע"ל באופן שנתבאר למעלה ולפי דברי הנודע ביהודה הנ"ל היה אפשר לצדד היתר גם בלא נתלבן כדינא אלא שיש לדבר בזה הרבה ואינו מן הצורך כיון שכבר כתב כ"ת דנתלבן היורה והכובע כדין ומחמת חומר איסור חמץ וכו' אינו מתיר אלא אם יסכים אחד מהמפורסמים וכו' גם אני מצטרף למעשה באופן שכתבתי למעלה אלו תורף דברי ה"ג בשו"ת בית שלמה א"ח סי' פ"ז ועיין בענין כזה במה שכתבתי לעיל בסימן זה אות ו' אות קטן יו"ד בשם הגאונים חתם סופר ושואל ומשיב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף