שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ב/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ב

ב) חמץ נוקשה נסתפק מוהרא"י אי בטיל בששים ומוהרש"ל פשט להקל מחמץ גמור אחר חצות שאסור מן התורה ובטיל בששים כל שכן נוקשה שאינו אלא מדרבנן וראיה זו אליבא דהרמב"ם [נראה דטעות סופר הוא וצריך להיות אינה ראיה אליבא דהרמב"ם] שסובר דאחר חצות אינו בטיל בששים מכל מקום לדידן דקי"ל דאחר חצות בטיל בס' ראוי לפסוק כמוהרש"ל להקל במילתא דרבנן כן כתב הרב חכמה ומוסר ד' קע"א אות ץ' ועיין להרב מגן אברהם סי' תמ"ז סק"ה והחונים לשם ובנודע ביהודה מהדורא קמא סי' כ"ב והרב כתב סופר סי' פ"ה נשאל בזה לחוות דעתו במחלוקת זו דלהמגן אברהם המיקל להתיר באכילה לא הפסיד ורב אחד מורה ובא כסברת המג"א באומרו שכך מקובל מרבותיו והאריך בזה ומסיק כהמג"א עי"ש והרב עונג יום טוב בסי' ח"ל שקיל וטרי אי נוקשה דמי פירות עם מים בטל בששים ומסיק דבטל בששים וכן דעת הרב מוהרש"ז בש"ע שלו סי' תמ"ז אות ח"י וכן דעת הרב חק יעקב בסי' תנ"א ס"ק נ"א אף שבסי' תמ"ז סקי"א נראה דאינו מכריע ואדרבה משמע קצת שדעתו כהט"ז בס"ק י"ט שהזכיר שם ועיין אפי זוטרי ד' ח"ן ע"א דנראה גם כן דמסכים לזה וכן נראה דעת הרב נהר שלום שם אות ב' והרב חיי אדם כלל ק"ך אות י"ג ובשו"ת תפארת יוסף סוף סי' ל"ב הביא מה שכתב המג"א סי' תמ"ז דחמץ נוקשה כיון דהוא מדרבנן בטל בפסח בששים ואף שכתב הנודע ביהודה דזה בזה תלוי דאי חמץ נוקשה מדרבנן ממילא מי פירות עם מים דאורייתא כמה אחרונים חלקו עליו ע"כ והרב בית שלמה סי' צ"ד כתב וז"ל ומ"ש כ"ת כיון דמ"פ עם מים לא הוי רק חמץ נוקשה בטל בס' ואף שבנו"ב מהדו"ק האריך ומסיק דנוקשה זה במשהו הנה הוא עצמו הביא במת"ן דברי המחבר מראה כהן שהקשה עליו מדברי הטור וגם בספר מקור חיים הקשה על דבריו וכן העלו האחרונים לדחות דבריו עכ"ד כ"ת ודבריו תמוהים וכי הנו"ב במ"ת לא דחה השואל המחבר מ"כ הנ"ל ואמנם אף שדברי הנו"ב הנ"ל באמת אית להו פירכא וכבר השיגו עליו מכל מקום בדין מי פירות עם מים שאוסר במשהו הוא מוסכם מהכל כמ"ש הנו"ב במסקנתו ראיה מדברי הרשב"א וכן בש"ע עצמו ס"ו מבואר דאוסר במשהו גם המק"ח וכל האחרונים מודים בזה ואדרבה הם כתבו דלכולי עלמא נוקשה דמי פירות עם מים הוא מן התורה רק שאין בו כרת והמק"ח כתב דברוב מים הוא בכרת וכל זה בתערובת תוך הפסח אבל כשאופין קודם הפסח ודאי מיקרי לח בלח לכולי עלמא אינו חוזר וניעור כשנתבטל בששים עכ"ל והרב בית מאיר סי' תס"ב ס"ב אחר שהאריך דמי פירות עם מים אינו אלא נוקשה כתב דמה שכתב מורה אחד בשו"ת נודע ביהודה סי' כ"ב דמי פירות עם מים הוי נוקשה ובטל בס' כמ"ש המג"א תס"ז סק"ח כבר הסכים הפ"ח רס"י תמ"ז דנוקשה במשהו ובתס"ז ס"ט כתב שהוא מחלוקת בין הרמב"ם ומוהרא"י וכו' ונ"ל דכל הפוסקים המחמירים בנמצא חטה במליחת בשר לאסור במשהו ס"ל כהפר"ח וכן יש לדייק מדברי הטור וכו' וכן בם בשמים ראש סי' של"ג אוסר נוקשה במשהו וכן מוכח בתשו' הרשב"ץ סי' ג"ן בשם הגאונים שאסרו יין שנפל בו חטה או שעורים אם יש בו מים לכן מהאי טעמא לחוד אי אפשר להתיר ע"כ ובספר אפי זוטרי שם כתב דדעת הרב מטה יהודה דחמץ נוקשה אוסר במשהו ולא מיבעיא כשיש שם ממשו של איסור אלא אפילו נסתלק ממשו ולא נשאר אלא טעמו אוסר במשהו ובשו"ת מנחת משה לידידי הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו בסי' ט"ו אות ח"ל כתב דמדברי הד"מ שהביא בזכור לאברהם ריש סי' תס"ג מוכח דסובר דחמץ נוקשה במשהו ואינו מוסכם עי"ש ובמה שתמה הרב מגן אברהם על הרב תרומת הדשן במה שהביא ראיה מחמץ על די תערובת עיין פלפלת נאה בספר יוסף אומץ [לרב גדול מרבני אשכנז] בדף ס"ג ע"א:

והג' ישועות יעקב בסי' תס"ב סק"א מחלק בזה בין שאר חמץ נוקשה לחמץ דמי פירות עם מים דשאר חמץ נוקשה שאינו ראוי לאכילה מותר להשהותו ואם כן חשיב דבר שיש לו מתירין ולא בטיל אבל חמץ דמי פירות עם מים דראוי לאכילה ואסור להשהותו דילמא אתו למיכל מיניה ואם כן לא הוי דבר שיש לו מתירין ובטל בששים עי"ש. ובסי' תמ"ז סק"ז ובס' תורת חסד א"ח הנדפס חדש ממש, לגאון בדורנו יצ"ו שקיל וטרי בסי' כ' במחלוקת הפוסקים אי חמץ בפסח חשיב דשיל"מ היכי נקיטינן לדינא ושם באות ב' כתב לבאר איזה נפקותות לדינא, בין אם חמץ במשהו הוא משום דשיל"מ לאם הוא משום חומרא דחמץ וכתב בנפקותא ב' לענין חמץ נוקשה דהסכים המג"א דבטל בששים כיון שאין בו כרת וכל שכן למאי דקיימא לן דנוקשה מדרבנן דכל זה הוא להסוברים דחמץ לא הוי דבר שיש לו מתירין אבל להסוברים דהוי דשיל"מ אף חמ"ן אוסר במשהו דדשיל"מ אפילו בדרבנן לא בטיל ולפי משמעות סוף דברי המג"א דלא החליט דבטיל אלא משום דנוקשה דרבנן ואם כן בחמץ נוקשה דמי פירות עם מים דראוי לאכילה אסור מן התורה ואם כן אינו בטל בששים דמה שכתב המגן אברהם דקיימא לן נוקשה מדרבנן מדברי הטור וש"ע לא מוכח זה אלא בנוקשה שאינו ראוי לאכילה והנודע ביהודה בסי' כ"ב שקיל וטרי במי פירות עם מים אם אוסר במשהו ולהנ"ל בלאו הכי אוסר במשהו עכ"ד:

ואם הוא משהו ונותן טעם לפגם אפילו למאן דאמר נותן טעם לפגם אסור בפסח בהא מודה דשרי כן כתב הרב חכמה ומוסר ד' קע"א אות פ"א:

ואם חמץ נוקשה אסור באכילה מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן ואם יש חילוק בין שאר חמץ נוקשה לחמ"ן דמי פירות עם מים רשמתי בקונטריס הכללים מערכת ואם החי"ת אות ק"ב:

ואם חמץ נוקשה אסור בערב פסח אחר חצות או לא עמד בזה בשו"ת הרב מוהר"ן יפה בסי' י"ג עי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף