שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/א/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה א

ג) זה שנים רבות קרוב לעשרים הקול נשמע אשר מרן החבי"ף אסר לעשן בפסח טוטון עם הניירות דקות הנקרא סיגארו משום חשש חמץ שבנייר ואמרו כי באתרי' דרב אזמיר יע"א נמנעו כולם מלעשנו וכן נמנעו קצת מהחרדים בשאר מקומות אך שלמים וכן רבים לא חשו לזה כלל רבים שתו סיגארו בפסח בשופי כמעשיהם בכל ימות השנה ועתה בא לידי ס' שו"ת תפארת יוסף שנדפס מקרוב וראיתי בסי' ז"ך אות ב' וז"ל והנה בדבר שתיית הציגארין למה היה לו להאריך בדבר פשוט כזה אשר נפסל מאכילת כלב ואינו בעין והוא פחות מכשיעור ואינו ניכר כלל והגאון מלבוב דעתו לומר בסי' תמ"ב דבנפסל מאכילת כלב לא אסרה תורה בח"ש ואכמ"ל עכ"ל ועם כי יש לפקפק כי כל מה שכתב הוא טעם נכון להשהותו ואין בזה טעם מרווח להתיר לעשנו מכל מקום מתבאר שלדעתו היתר גמור הוא לעשנו שוב ראיתי למרן החבי"ף בס' לב חיים ח"ב סוף סי' ק' שכתב ועמ"ש בסה"ק חיים לראש ד' ק"ו ע"ב בשם ס' זכרון משה סי' ר"י דהרב אביו אסר הסיגארו בפסח וכן הוא המנהג בליוורנו ע"כ והנראה שעושים אותו מדבר חמץ לכן אסרוהו וכו' אמנם בנייר זה שעושים הציגארו אין שום חשש חימוץ כלל ואין לאסור וכו' עכ"ל ומרוצת דבריו נראה דמה שאסר בס' ז"מ אינו העשוי מנייר ואולי הוא העשוי מעשב הטוטון עצמו אבל בסיגארו הנהוג בינינו שהוא מנייר אין שום חשש תערובת כלל ואף אם יש בו איזה חשש נראין דברי הגאון תפארת יוסף הנ"ל ופוק חזי מאי עמא דבר באין אומר ואין דברים שוב אחר זמן השגתי ספר רוח חיים ושם בסי' תנ"ג כתב דלפי שהעידו שיש חשש חמץ הכריז ברבים שלא לעשנו בפסח ולפי שהעולם היו תמהים בחומרא זו וכמה רבנים לא חשו לה הוכרח לחקור מרבנים הבקיאים בזה וקבל מכתב מהרב דווינא שהעיד שבנייר עצמו אין שום חימוץ אלא שכורכים אותו ועושים מהנייר קונטריסים יש שמדבקים אותו עם קמח מעורב בדבק ונפסל מאכילת כלב וכו' וכל זה בנייר לבן שהוא עשוי מבלויי בגדים אבל הנייר ירוק אמרו שעשוי מקטניות והמחמיר מקטניות בפסח יקח לו מנייר לבן וכו' עי"ש ולע"ד גם להמחמיר בקטניות אין שייך להחמיר בזה דלא החמירו אלא בקטניות בעינייהו ועוד הובאו שם מכתבים מרבנים אחרים ויש מהם שכתבו שיש חשש חמץ ומרן החבי"ף לא גילה דעתו כדת מה לעשות והנזהר ומחמיר אינו מן המתמיהים ואין מזניחין אותו:

והגאון בית מאיר בסי' תס"ז סעיף ח' [בד"ה תו להגהה] כתב וז"ל כתב החק יעקב בשם מגן אברהם טובא"ק דרך לשרותו בשכר וצריך לסגרו בחדר ולדעתי לו יהי כן לא גרע מדין דסי' תמ"ב סעיף ט"ו דמותר בהנאה משום דחרכו קודם זמנו [עיין בתשובת הגאון מוהר"ם שיק שהבאתי לקמן אות י"ט וק"ל] ואם כן לקנות קודם פסח על כל ימי פסח אינו יודע שום איסור אך בתוך הפסח לקנותו אפשר דיש לחוש שמא נשרה תוך פסח וברוי"ך טובא"ק אפשר לומר דמשום חומרא דחמץ הוי דומיא דאכילה ועיין בהלכות יין נסך מדין בת תיהא ואף דרבים אומרים דכל עיקר החשש אינו אמת יש לומר אולי מקומות מקומות יש אבל לקנות שנו"ף טובא"ק אך קודם פסח לענ"ד אין שום חשש עכ"ל ומדבריו יש ללמוד היתר לענין עישון הסיגארו וכבר עמא דבר הכי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף