שבות יעקב/ג/קפ
|
< הקודם · הבא > |
ראובן השכיר לשמעון חדר ובתוך אותו חדר הי' עוד שאין בו ארבע על ארבע אי משתכר עמו או לא:
אף דלכאורה דין זה פשוט וערוך לפנינו בש"ע ח"מ סי' רי"ד סעיף ב' והמוצא הדין מש"ס דריש פ' המוכר את הבית מכר את החדר שלפנים הימנו אם רחב ד' אמות מ"מ יש מקום לחלק בין מוכר למשכיר ואל תשיבני מהא דאיתא שם בתוס' דף ס"א ע"ב ד"ה אלא דקרי לי' לבורה וכו' וכשרוצה להשכיר בית וכו' ע"ש הרי דדברי התוס' שם אמורים בדברי רב נחמן בשם רבה בר אבוהו לענין המוכר את הבית לחברו בבירה גדולה וכתבו וכשרוצה להשכיר ש"מ דמכירה ושכירות דין אחד להם זה אינו דכשלמדנו סוגיא זו בהלכה תוס' בישובתינו בק"ק פראג העלנו שהוא טעות סופר בתוס' ובמקום השי"ן של תיבת וכשמשכיר צ"ל וכשמזכיר בזיין וכן הוא דברי התוס' בתחלתו שם דכ' כשמזכירין וזה ברור למעיין שם אבל לעולם יש לחלק בין מוכר למשכיר כמ"ש אכן ראיתי ברמב"ם פ"ו מהל' שכירות דין א' שכתב וז"ל המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בזיזי' ובכתלי' עד ד' אמות וכו' ובכל אלו דברים הולכין אחר מנהג המדינה והשמות הידועים להם כדרך שאמרנו במקח וממכר עכ"ל הרי דהשוה לגמרי המכירה לשכירות בענינים כאלה וכן משמעות הטור ח"מ סי' שט"ז להדיא ע"ש אכן יש לחלק מצד אחר דדוקא לשון בית משמע לכל תשמישי בית אפי' תשמישין הרבה בכלל מה שאין כן חדר בלשון בני אדם חדר מיוחד משמע אין בכלל אלא מה שבפרט ויד השוכר על התחתונה ועליו להביא ראי' וכמבואר להדיא בסימן שי"ב כנ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |