שבות יעקב/ג/קסד
|
< הקודם · הבא > |
ראובן ושמעון שקנו יחד איזה מטלטלין בזול וכל א' נתן חלקו מעות וראובן לקח המטלטלין לביתו ובא לוי ושמעון ופסק עמו כמה יתן לו ריווח על חלקו והושוו עצמן יחד כמה יתן לו ריווח וכאשר נודע הדבר לראובן אמר שהוא רוצה לקיים כולם ורוצה ליתן ריווח זה לשמעון הדין עם מי:
לכאורה הדין זה ערוך לפנינו בש"ע לח"מ סי' קע"ה סעי' נ"ג בהג"ה שכתב וז"ל וכן בכל מטלטלין אע"פ שאין בהם דין מצרנו' מ"מ אם שותפין הן במטלטלין ואחד מכר חלקו יכול השותף שני לסלק להלוקח אם נראה לב"ד שאין השותף השני נוח לו כראשון עכ"ל והנה אם השותף הראשון הוא עשיר יותר מהשני א"כ י"ל דניחא ליה בראשון יותר מהשני כדאמרינן בפסחים דף קי"ב לעולם ישתדל אינש עם מי שהשעה משחקת לו ולא נצרכה אלא אפי' למיזבין מיניה ע"ש ובלא"ה בנדון שלפנינו אין צורך לכל זה כיון דהמוציא דין זה הוא מהב"י בשם מהרי"ק ומ"ש הב"י והד"מ על זה וז"ל הב"י וכתב מהרי"ק בשורש ך' שותף שמכר חלקו שותף חבירו יכול לסלקו אפי' במטלטלין כדמשמע מתוך מ"ש הרמב"ם בפ' י"ב מהל' שכנים א' מן השותפין או אחין שמכר חלקו לאחר מסלקין את הלוקח וכו' עד ולא עוד אלא המוכר קרקע שלו לאחר יש לחבירו שבצד המיצר שלו ליתן דמים ללוקח ולסלקו עכ"ל ומדהזכיר גבי בן המיצר קרקע ולא הזכיר כן גבי אחין ושותפין אלא כתב סתם שמכר חלקו לאחר משמע איזה חלק שיהיה בין קרקע בין מטלטלין משמע דלגבי שותפין אין לחלק בין קרקע למטלטלין עכ"ל מהרי"ק וכת' הב"י ולא נהירא לי דקדוק זה שדקדק מהרי"ק שהרי אותן הלכו' שכני' קרו להו ושותפין שמכרו מטלטלין לאח' לאו שכיני' מקרי ועוד דבהאי פ' בין לפני דין זה או לאחר דין זה בדיני קרקע איירי וא"כ מהיכי תיתי לומר דהכא במטלטלין עסיק ועוד דלשון של בבא זו יוכיח שכתב מסלקין אותו כדי שלא יבנה זר ביניהן והאי לישנא בקרקע שייך כדכתיב להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם ואפי' את"ל דלהרמב"ם תפס לשון זה מושאל במטלטלין א"א לומר כן דאי במטלטלין לא אדכר האי דינא במטלטלין ומנלן להרמב"ם ועוד דבהדיא כתב המ"מ דהיינו מה דאמרינן האי דאתחזק ביני אחי ביני שותפו' וכו' והא פשיטא בקרקע היה ועוד דאי במטלטלין קאמר מה ולא עוד אדרבא בבא דרישא עדיפא דאפי' במטלטלין מסלקין ללוקח אלא ודאי לא עלה על דעת הרמב"ם לומר דין זה אלא במקרקעי לבדו ומ"ש שמכר חלקו ולא כ' שמכר חלקו בקרקע משום דבשותפין שיש להם חלק בקרקע עסיק ברישא דפירקא ומש"ה לא איצטריך ליה לפרושי שמכר חלקו בקרקע ולעולם אין במטלטלין דין בן המצר אפי' לגבי שותף ותדע מדלא אשתמיט חד מן הפוסקים שכתב כן בהדיא ואדרבא כתבו בהפוך ומהרי"ק שכתב כן מדקדוק לשון הוכחנו ביטולו הלכך לית דחש ליה ובר מן דין הא קי"ל דמצרן הוי מוציא מחבירו ועליו הראיה עכ"ל הב"י וכ' על זה הד"מ וז"ל ואין בדבריו הכרח לדחות דברי מהרי"ק ועל כן נ"ל שהוא לפי ראות עיני הדיין שאם יש בזו היזק לשותף השני מצד חלוקת המטלטלין או מצד שיצטרך להיות שותף עם אחד שאין דעתו נוחה בו השותף יכול לסלקו דאין לך טוב וישר מזו ועדיף משאר דינא דבר מצרא נ"ל עכ"ל ד"מ הרי לך בהדיא מדברי הד"מ היכי דיש ריעותא לשותף שני מצד חלוקת המטלטלין כמו בנדון שלפנינו בודאי אם לא יחלוקו המטלטלין שישארו ביד א' עדיף גם עיקר מסקנת הב"י להשיג על מהרי"ק משום דמצרן הוי המוציא ועליו הראיה ובנדון שלפנינו שהוא להיפוך שראובן מוחזק אין להוציא מידו כדעת מהרי"ק והוא פשוט וברור ושוב אין לפקפק נ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |