שבות יעקב/ג/קס
< הקודם · הבא > |
ראובן שהי' לו מקום א' בבה"כ של נשים וכלתו יושבת עליו כמה שנים ואחר מיתתו טוען הבן שקנ' המקום מאביו ויש לו שטר ועידי החזקה הידוע ושאר יורשים מערערים לומר שהוא בחזקת אביהם וכאשר אמרו אליו הב"ד שיביא שטרו לב"ד הלך לביתו והביא השטר ובא וחוזר לב"ד ואמר שיגע ולא מצא השטר שנאבד מאתו מה דינו:
הנה ע"ד מה שטען הבן שקנה המקו' מאביו ויש לו שטר ועידי החזקה זה מבואר פלוגתא דתנאי ריש פ' זה בורר ודף קס"ט פ' גט פשוט אי צריך לברר או לא וק"ל דצריך לברר וכ"פ בש"ע ח"מ סי' ע' סעי' ב' ובסי' ק"מ סעי' ה' כתב ואם אח"כ אמר אבד השטר אינו נאמן עכ"ל משמע לכאורה דתו אינו נאמן ואבד חזקתו וטענה לגמרי אכן הב"ח פי' וז"ל דאינו נאמן קאמר שלא נאמינהו שאבד שטרא ויועיל לו חזקתו אלא צריך לשבע שאבד שטרא ישבע שאבד ואח"כ יהא כדין בחזקה דאל"כ חיישינן שרצה לזייף השטר ולכך לא הביאו ונתבטל גם החזקה ודבריו המה לקוחים מדברי ר"ת שהובא בתו' שם וכן מבואר בסמ"ע סימן ע' סעי' ב' שכן עיקר וכן הסכמת הש"כ שם לדינא וכן עיקר נמצא שצריך הבן לישבע מקודם שדנין על החזקה וע"ד החזקה שטוען הבן הנה כבר מבואר בש"ס פ' חזקת הבתים גבי אלו שאין להם חזקה זה על זה האב על הבן והבן על האב ודוקא בסמוכין ע' שלחנם זה עם זה וכן מבואר בח"מ סי' קמ"ט בטור וב"י אכן כתבו הפוסקים דתלוי הדבר בראות עיני הדיין אם רואה שאין מקפידין זה על זה כל הקרובין אין להם חזקה זה על זה וכן מבואר בש"ע סי' קמ"ט בהג"ה וכ"פ בתשובת משאת בנימן סי' ל"א ונראה דלית חולק בזה אם ידוע לדיין שאין מקפידין זה על זה דלא הוי חזקה ונ"ל דאם הי' לזה עוד בנים ובנות וכלות ולא הושיב על המקום אלא זו אמרינן דטענתו טענה דמסתמא לא הי' משנה בין הבנים ובנותיו וכלותיו להושיב זו על מקומו אלו לא לקחה מאתו שאין דרך לשנות בין הבנים ובנותיו וכלותיו ועיין בתשובת מהר"י מטראני ח' ב' חלק ח"מ סי' ב' ומה שנ"ל כתבתי הק' יעקב:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |