שבות יעקב/ג/קנו
|
< הקודם · הבא > |
ראובן שלוה משמעון סך מה ועשה שטר אפותיקי מפורש על מקומו שיש לו בבה"כ שאם לא יפרע תוך שני שנים מהיום יהי' לו המקום שלו בבה"כ לאפותיקי מפורש לשמעון והתנו בפירש שלא יוכל ראובן למכור או להשכין המקום הנ"ל עד שישלם תחלה חוב זו ובקש ראובן להשכיר המקום עד שיגיע זמן פרעון חובו אי הרשות בידו או לא:
נראה דראובן יכול להשכיר המקום בבה"כ כל ימי משך זמן ההלואה דאע"ג דמבואר בתוך השטר שלא יוכל למכור המקום א"כ גם השכירות בכלל דקי"ל שכירות ליומא ממכר הוא זה אינו חדא דכלל זה לאו כלל גמור הוא דהא התוס' פ' הזהב דף נ"ז ע"ב ד"ה והאי ביומא מכירה היא כתבו דהא דוקא לענין אונאה איתמר דרבי ביה קרא דממכר מיותר וכ"כ התוס' דע"ז דף ט"ו ע"א וכ"כ מהרש"ל בתשובה סימן מ"ג וכן בת"ה סימן שי"ח וכן האריך הש"ך בח"מ סימן של"ד ס"ק ב' יע"ש ואפילו אם יהיה ספק יד בעל השטר על התחתונה וכמבואר בח"מ סימן מ"ב יע"ש ואפילו שכתב בשטר אפותיקי דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא דאז לדעת הרבה פוסקי' יד בעל השטר על העליונה כמבואר שם בסי' מ"ב סעיף י' מ"מ אין בכלל זה אלא מה שבפרט דוקא למכור או להשכין קאמר אבל להשכין לאח' כל זכותו מ"ש בשטר דהא הולכין אחר לשון בני אדם ואחר כוונתו ותדע דהא יש לדקדק למה הוצרך לכתוב בו שלא יוכל להשכין דהא סתם משכנתא בזמנים הללו הוא דרך משכנתא בנכיית' אינו צריך היתר והוא בתורת שכירות ושכירות ליומא ממכר הוא ואין בפרט אלא מה שבכלל ולמה הוצרך לכפל הדבר אלא ודאי עיקר כוונתו היה רק על מכירה ממש או להשכין המקום דאז מגרע כח אפותיקי שלו שיצטרך לטרוח לטרוף מלוקח המקום או להמציא מקומו הממושכן ואין בלשון בני אדם השכירות דמה גריעותא יש לבע"ח אם הלוה יושב על מקומו עד זמן פרעון או שיושב עליה אחר אין זה אלא מדת סדום כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |