שבות יעקב/ג/קנד
|
< הקודם · הבא > |
אחד שהי' לו ד' בנים ובת יחידה ונתן לבת שטר מתנה הודאה על סך מה שיפרע מעזבון שיעזוב אחריו בשעבוד גמור מהיום על יורשי אחריו ובאותו יום ומעמד נתן שטר מתנה דד' בניו בשו' על ביתו דהיינו מהיום גוף הבית והפירות הוא נותן להם שעה אחת קודם מותו וכל ימי חייו יהיו הפירות שלו מכל הבית גם אם יבא עליו דוחק בחייו יש לו רשות למכור מן הבית ולהשכין אותו עד שעה אחת קודם מותו מה דינו:
הנה מבואר בח"מ סימן ק"ד סעיף ט"ז בטור וז"ל מלוה שלא מצא נכסים ללוה ליפרע חובו אלא ממה שנתנו לו על תנאי שאמר לו ואחריך לפלוני י"א שהוא גובה בו מהם דכי היכי שהם קנוים לו לענין שיכול למכרם דקי"ל ירד הראשון ומכר אין לשני אלא מה ששייר ראשון כך יכול לשעבדם והרמב"ם חילק בין מכר לשיעבוד אע"פ שיכול למכור אין יכול לשעבד ואין בע"ח גובה ממנו אלא הפירות עכ"ל ופסק בש"ע סימן ק"ד סעיף ד' כהרמב"ם וכן הסכמת האחרונים וכן מבואר בש"ע סימן רמ"ח סעיף וי"ו מ"מ נלע"ד בנדון שלפנינו גם הרמב"ם מודה כיון ששייר לעצמו למכור בשעת דחקו ולהשכין ודאי גם לשעבדם יכולת בידו ושיעבוד לבתו קודם למתנת אלו כי לא נתן לבניו בחייו כלום כיון ששייר לעצמו הפירות גם שיוכל למכור ולהשכין כרצונו א"כ שעבוד הבת בחזקה לפרוע מהפירות והגוף והמותר יחלוק לבניו כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |