שבות יעקב/ג/קמ
|
< הקודם · הבא > |
מלמד שכעס על תלמודו והכה אותו בשביל למודו עד שחבל בו אם חייב בד' דברים או פטור:
הנה נראה פשוט דפטור מכולם כדאיתא להדיא בפ' אלו הן הגולין מי"ג מה חטבת עצים רשות יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח ב"ד עכ"ל הרי להדיא דפטור כיון דמצוה קעביד ואין מקום לבעל דין לחלוק ולומר דהיינו פטור מגלות אבל חייב בד' דברים וגלות פטור מגזרת הכתוב ואל תתמה על זה דאם מעונש מיתה וגלות פטור וכ"ש מד' דברים זה אינו דהרי כן מצינו כמה פעמים בש"ס דב"ק פ' כיצד הרגל דף כ"ו ע"ב ובפ' המניח דף ל"ב יע"ש דאע"ג דפטור מגלות חייב בד' דברים יע"ש ברם מצדו תברא כיון דמבואר שם בש"ס דאלו פטורים משום דמצוה קעביד כדאיתא שם במכות דף ח' ע"א וע"ב א"כ מה"ט יש לפטור מכולם כיון דעסק במצוה וכדאמרינן גבי רץ בע"ש בין השמשות דפטור כיון דרץ ברשות דמצוה וכ"ש כאן זאת ועוד אחרת דהא הני תלתא מדמה הש"ס להדדי ובשליח ב"ד פטור אפילו אם הזיקו כמבואר בח"מ בב"י ס"ס ח' והובא בהג"ה ש"ע בלי חולק ובזה נ"ל לסתור ג"כ מה שראיתי שמקשה ומתרץ בעל קול הרמז שם במכות פ"ב משנה ג' על הראב"ד שהשיג בפ' ה' מהל' רוצח על הרמב"ם שפסק שליח ב"ד שהכה את הבעל דין הנמנע מלבא לדין וכתב הראב"ד זו לא שמענו מעולם אלא שליח ב"ד שהוא מלקה יותר ממה שאמדוהו ב"ד ומת תחת ידו עכ"ל ודברי הראב"ד לכאורה תמוהין מאוד דהא להדיא אי' במתני' דסוף מכות דף כ"ב ע"ב הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה והאי הוסיף לו רצועה פירושה שהכה אחת יותר כמבואר להדיא בש"ס דב"ק דף ל"ב ע"ב יע"ש ותירץ הקול הרמז וז"ל דהתם מיירי דטעה במניינא דאי לא טעה הוי מזיד ואינו גולה ובהכי מיירי הראב"ד דהיינו דאמדוהו לי"ח והוא הוסיף רצועה דסובר משום הכאה אחת לא ימות עכ"ל אבל זה התירוץ הוא תמוה דא"כ אתה פוטרו מגלות משום שהוא מזיד דלא סגי בגלות ובמתני' וברמב"ם מבואר דפטור משום עוסק במצוה כמו האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו אבל אחר העיון נ"ל דמעיקרא לק"מ דהא הרמב"ם פ' י' דין י"ב כתב ואם הוסיף רצועה אחת על האומד ומת הרי זה גולה ולא כתב דטעה וטעה הדיין גופא דהוא ס"ל דהאי אקומתא דבש"ס דב"ק דף ל"ב דמוקי הכי אליבא דר' יוסי בר חנינא לאו דהלכתא היא ומש"ה גולה וכן דעת הראב"ד גם הוא מדלא השיג עליו בזה וכן מבואר בחידושי הלכה תוס' שלי שם שבזה ניצל הרמב"ם מכמה קושית ע"ש אבל היכי דטעה הדיין וסבר השליח שמצוה עוד להכותו בזה פטור מכלום כמו האב והרב הרודה את תלמודו וזה ברור נמצא דדברי הראב"ד עלו כהוגן נחזור לנדון דידן דהרב הרודה את תלמידו בשביל לימוד דפטור מכולם וכן מבואר בת"ה סימן רי"ח דלאו דוקא בנו ותלמודו אלא אפילו לכל אדם שכפוף תחת ידו ראוי להכותו ולהפרישו מן העבירה וא"צ להביא לב"ד ע"ש שהוציא כן מש"ס דפ' המניח ופירושו שם בסוגיא רבו מסרב בו לצאת וכ"ש בשביל בטול תורה אע"ג דקי"ל דיש להכותו בערקתא דמסנ' ולא באכזריות מ"מ דיעבד אין לקנסו בשביל כך ולא נעלם מאתי שכתב בתשובת הרנא"ח חלק א' סימן קי"א דבשליח ב"ד שהכה מפני כעס וחימה חייב מ"מ בת"ח דאורייתא הוא מרתחא בפרט שהוא צער גדול כשלומד עם התלמיד ואין משגיח לתת לב על למודו יש לפטור מכל אבל מ"מ כדי שלא יהא רגיל לעשות כן כי לא נאה לחכם להיות כועס ולא קפדן מלמד כי כעס בחיק כסילים ינוח למגדר מילתא שלא לעבור על דברי חכמים רק בערקתא דמסאני פסקתי שישלם לרופא לרפאות בטוב וה' ינחני בדרך אמת והטוב הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |