שבות יעקב/ג/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב ג פח

שאלה פח

ס"ת שנמצא בה בפ' וישלח וירא אלהים אל יעקב שהוא פ' פתוח' ועשה אותה סתומה דהיינו שכתב תיבת וירא סוף השיטה ותיבה אלהים תחלת השיטה מה תקנתו תו שאל על ספר אפטרת' שכתב השם בטעות אי מותר לקדר אותו עוד שאל בשעת החיפוש מצאו יריעה שנקרע מקום התפר ברובו ונשאר בו קצת תפירות אי מותר לקרות בו וארבע לא ידעתי שך' של אלהיך הגג של מעלה נמשך לרחבו ונראה כמו ד' כיצד יתקן אותו:

תשובה

אשיב על ראשון ראשון ע"ד תיקון ס"ת בפ' פתוחה זו שנעשה סתומה כבר נהגו הסופרים לתקנו כמבואר בלשון הש"ע סימן ער"ה אך בנדון זה הדבר קשה לתקנו שאם ימחק תיבת וירא ויתלו אותו בינו שימשי על תיבת אלהים יבא לידי נגיעה בלמ"ד של אלהים וגם נראה כשיטה בפני עצמו והוי כשני פתוחות וגם לכתוב כל התיבה בין ריווח שבין דף לדף זה ודאי אין לעשות כמבואר בי"ד סימן רע"ו ונ"ל שאין לו תקנה אלא באופן זה שיכתוב שני אותיות דהיינו וי"ו ויו"ד דוירא חוץ לשיטה בין ריווח שבין דף לדף והרי"ש והאלף יתלה למעלה ותו לא הוי תיקון גמור וקצת דומה לנדון זה מבואר בתשובת שער אפרים סימן פ' ע"ש בהגהות בנו וע"ד טעות שבשם של ספר אפטרת' נ"ל דמותר לקדר דהרי אפילו בס"ת עצמו יש מקילין לעשות כן לכתחילה אלא שלא נהגו כן כמ"ש בתשובה דלעיל היינו דוקא בס"ת משום גנאי וקדושת ס"ת שאין לעשות נקבי' ביריעה משא"כ ספר אפטרת אין בה קדושה כ"כ שלא ניתן לכתוב וכדאיתא בגיטין והוי כנכתב השם על הכלי שקוצצו וגונזו וכבר הארכתי בזה בתשובתי חלק א' סימן פ"א בדין קודר אזכרת יע"ש ושאני ספר אפטרת' שאינו ניכר שקדרו השם דדוקא בס"ת מדקדקים שלא ליקח יריעות נקובי' משא"כ באפטרת' אולי היה היריעה נקוב' תחלה ואינו ניכר שקדרו השם לכך אין קפידא בזה וע"ד הס"ת שגללו ונמצא שנקרע רוב התפירות מבואר הוא בסי' רעה סעי' ג' בש"ע דמכשיר נקרע רובו אם הוא מחובר בחמש ושש תפירות של קיימא ע"ש ומקור הדין הוא מת"ה סי' נו"ן ובאמת המעיין שם יראה שהוא עצמו אינו מחליט הדבר למעשה רק שכתב קצת ראי' ע"ש והט"ז שם סי' רע"ח ס"ק ב' השיג עליו ועל ראיותיו ועיין בנה"כ שמפקפק קצת על הט"ז וגם בתשובתי ח"א סי' ל"ה כתבתי דדבר המחובר במקצת הוי חבור ומקרי שלם מ"מ אפשר דבס"ת דבעינן ספר אחד כל שנקרע היריעה רובו הוי ככולו ואין זה אלי ואנוהו והרי אפי' במגלה אמרו בפ' ב' דף י"ט ע"א אם אינו נתפר כדינו בשלש תפירות משולשין דפסולה וכ"ש בס"ת אם נקרע רובו ממילא נקרעת יותר ע"י שגוללין אותו ומהדקין על העמוד ומהא דחסרה יריעה אין ראי' כלל דהתם אינו ניכר לעין כל החסרון כמו כאן גם הוא דבר שאפשר לתקן בקל לכן נ"ל פשוט כל שיש ס"ת אחרת שלימה אין לקרות בו עד שיתקן אותה כנ"ל וע"ד הכ' של אלהיך עיין בתשובת ר"י לבית לוי סי' פ"א שמאריך בזה ומסיק להלכה דימחוק הגג ויחזור לכתוב אותו כדינו אע"ג דנטפל לשם מ"מ כיון שאין שלה צורת כ' פשוטה אינו מקדש את שאינו ראוי לו וכה"ג פסק רמ"ה בהג"ה בס"ד סי' רע"ו סעי' י"א וע"ש אבל עיקר נ"ל מה"ט למחוק גם הרגל דאם לא כן הוי כחק תוכת כמו שמסיק הט"ז בס"ס רע"ג ע"ש המ"א כתב בא"ח סי' ל"ב ס"ק כ"ו ונ"ל שאם יוכל למשוך הרגל שיהי' כפליים כמו הגג שפיר דמי עכ"ל וכן נ"ל הק' יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף