שבות יעקב/ג/פב
|
< הקודם · הבא > |
מהרב המופלא מוהר"ר ברוך אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא נשאלתי להורות וז"ל:
אם מותר להטיל מים חמין למקוה או להמשיך דרך סילון מיורה אמה והנה גוף הדין כבר נתברר ונתלבן ע"פ ב"י ורמ"א וז"ל בסוף סי' ר"א ושניהם מסכימים להחמיר אם לא במקום שנהגו להקל והנה פה קהילתינו לא נודע שום מנהג הן להקל או להחמיר וחדשים לבקרים באו אשר כמה נשים מתיראו' מפני צינה בימות החורף בזמן הקור לרוב חולשת טבעם למעונגים והרכות ואפשר שמנעם מלטבול בשביל כך ומה גם יש לחוש שהיא בהולה במים מרוב הצינה ואינ' יכולה לדקדק ולקיים כמה דיני טבילה אשר כמעט איסו' דאוריי' כגון שלא תעצים עיני' ביותר וכדומה והאריך בתשובתו באורך וברוחב ומסיק להלכה דלכך נקט הלשון בב"י והרמ"א דאסור להטיל מים חמין כדי לחממה אבל להפיק צינתן ולמעט חוזק הקור נלע"ד להתיר ומסיק לבסוף אמנם הואיל שהוא דבר חדש בפי המון עם נראה בדבר תמוה לרבי' אמרתי להציע דברי אלה לפניו דמר כדי דלמטו שיבא מכשורה והצד היותר טוב להמשיך החמין ע"י סילון בדרך המשכה עדיף יותר כמבואר בפוסקים ועל תשובתו אצפה עכ"ל השואל:
הנה הגיע אלי שאלתו ותשובתו הרמה ואין זה אלא גודל ענוותנתו כי מה אדע אשר לא ידע מר ואין כל דבר נסתר ונעלם מנגד עיניו הפקיחין והכל פשוט וערוך לפניו מ"מ כדי שלא להשיב פניו כפני אלקים ריקם אענה חלקי להשתעשע אתו עמו הנה בודאי לשון הב"י ורמ"א שדקדקו בלשונם כדי לחממו משמע כדבריו כל שאינו לחממו ממש רק להפיג צינה אין להחמיר אף במקום דליכא מנהג להקל כמו שהעלה מכ"ת גם בתשובת הרדב"ז ח"א סימן צ"ה ובתשובת בנימין זאב סי' קנ"ח צדדו בכל צדד היתר זה ובפרטות שמכ"ת כתב בתחלת שאלתו וז"ל והנה פה קהילתינו לא נודע משום מנהג הן להקל הן להחמיר עכ"ל ומידי ספיקא לא נפקו וספק מנהג שהוא רק גזירות אחרונים משום גזירות מרחצאות ודאי יש להקל מספיקא ואין מקו' דבמנהג אם לא ראינו שמנהג להקל הוי ראיה וכ"כ הש"כ בי"ד ריש סימן א' ובח"מ ס"ס ל"ז בשם מהרי"ק ע"ש ס"ק ל"ח היינו בדבר השכיח כמ"ש הש"ך שם בח"מ מילתא בטעמו אבל מילתא דלא שכיח וזה. ג"כ לא שכיח. כי רוב נשים. אינן מקפידות על כך רק הרכה והענוגה לפעמים מקפדת וכ"כ בתשובת רדב"ז שם להדיא ע"ש א"כ אף אם לא ראינו שנהגו כן הוי ספיקא ויש להקל ועוד לכאורה יש ללמוד מתוך דברי מר שעיקר היתרו מהא דאיתא בא"ח סימן רע"ו סעיף ה' דאפילו בשביל הגדולים מותר לעשות מדורה ע"י עכו"ם אם הקור גדול וזה הוא כלל בדברי חז"ל דבכ"מ אמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ושם מפורש בש"ע ולא כאותן שנוהגין היתר אע"פ שאין הקור גדול מ"מ אין זה דומה לזה דדוקא כשהולכין בלבושיהן ודרך ללבוש לבוש יתיר בזמן הקור אז אין קרירות מזיק כלל אם לא בקור הגדול משא"כ כאן הרכה והעגונה אשר לא נסתה כף רגלה להציג על הארץ ערום ועריה בלי כסות תוך מים צוננים אף אם אין הקור גדול איכא צער טובא אפי' בימות החמה לאו כל גופא סובל דא ומה"ט מטילין עשת של ברזל חם תוך המים צוננים לכ"ג מה"ט אף ביומי תשרי שאין הקור גדול כדאיתא ביומא וכתב ג"כ בתשובת בנימין זאב שם דהמחמיר בזה הוא חומרא דאתי לידי קולא לבטל מפ"ו וכיוצא בו כמ"ש ג"כ בתשובתו דמר ע"כ אין להחמיר וכן שמעתי בשם בנתי דמוריין ה"ה הצנועה בת הגאון מהור"ר גרשון זצ"ל אב"ד מפה אף שאין רוב הנשים מקפידות פה לשפוך חמין תוך המקוה להפיג צינתן מ"מ התיר לבתו לעשות כך ע"י עשת ברזל להפיג צינתן וכן נהגו פה לעשות ברכות וענוגות וכן נהגו בק"ק פראג וכן בשאר קהלות קדושות שבישראל כי בודאי איכא חשש חומרא דאתי לידי קולא להעביר טבילתן בזמנן מפני יראה דצינה וגדולה מזו מעשה רב בא לידי במדינות ווירמייזא באחת מבנות הכפרים וכן שמעתי שנעשה כמה פעמים במדינות אחרות באיזה נשים מפני יראת צינה כחשה לבעלה לאמר שטבלה כדינה ואח"כ נודע שלא הלכה כלל לבית הטבילה ושמשתו נדה לכן נ"ל פשוט שאין להחמיר כלל בדינים אלו וכל דבריו המה נכונים אכן מה שסיים מכ"ת תוך תשובתו וז"ל ועל צד היותר טוב להמשיך החמין ע"י סילון בדרך המשכה עדיף יותר כמבואר בפוסקים וברדב"ז מן צ"ה שגג קצת ברואה דאדרבה הרדב"ז מחמיר יותר בסילונות כמו שסיים שם וז"ל אם אפשר ליתברנו לסילנייהו ע"ש בגוף התשובה דף ל"ג סוף ע"ג מילתא בטעמו כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |