שבות יעקב/ג/עח
|
< הקודם · הבא > |
אשר נשאלתי מרב א' וזאת אשר השבתי לו וז"ל:
שאלתו שאלת חכם כשואל מדעת רוח טהרה יש בו ואף גם דטרידנא טובא כעת וכי קאי בהאי מסכתא בסוגיא דב"מ שהוא מקצוע בתורה מ"מ לכבודו פניתי מכל עסקים שלא להשיב פניו ריקם וכאשר תהיתי על קנקן שאלתו ראיתי שהוא קן סתימה ואינו מפורשה כל צורכה וז"ל אשה אחת ילדה בת שנה צעקה במר נפשה על שאירע לה כמה פעמים מקרה בלתי טהור לראות דם מחמת תשמיש ובאשר שהיא רכה בשנים ועדיין לא קבעתה וסת לראות לזמנים שווים רק לאחר שראת' בפעם ראשון ראתה מחמת תשמיש לשלש' חדשים ואח"כ לשני חדשים ואח"כ לחמשה שבועות ואח"כ לחדש ואח"כ נתעברה ובחדש ג' לעיבורה ראתה מחמת תשמיש וכן ראתה ספק בחדש הששי או השביעי וכן ראתה בחדש השמיני ובחדש התשיעי ולא הספיקה לטבול עד שילדה נקיבה ואלו ד' פעמים שראתה מחמת תשמיש לא היו לזמנים שווים והראיה היותר קרוב היתה שמנה ימים אחר טבילתה והשלשה ראיות אחרים היו מרוחקים הרבה מטבילתה ועכ"פ לא הושווה ראייתה ואחר הלידה טבלה לי"ג שבועת וג' ימים דהיינו הלידה היה ביום א' והטבילה היתה אורת' דיום ג' נגהי דיום ד' אחר י"א שבועות וראתה דם מחמת תשמיש ג"פ רצופים דהיינו כל פעם בביאה ראשונה שאחר טבילתה ובפעם ראשון ראתה יותר מפעם שני שקנחה הרבה פעם זא"ז ומצאה בכל פעם שפע דם על המפה ובפעם הג' לא ראתה כל כך ואפילו פחות מפעם שני ואחר שנעשה כל המעשים האלה נקטא נפשה לשאול למצוא תרופה למכתה והנה חקרתי ושאלתי אותה אם אינה מרגשת כאב באותו מקום או אם אינה יודעת מאיזה צד הדם בא ושתבדוק את עצמה ולחזור על כל הצדדים לראות מאין יוצא הדמים באשר שאמרה שלא שמה לבה לזה עד עתה וכן עשתה למחרתו שבדקה וחזרה בכל הצדדים וחורים וסדקים ולא מצאה שום דבר רק לצד אחוריים סמוך לכרכשא הרגישה כמין יבלת ודחקה באצבעה העד ע"ג ומצאה דם על העד את זה עשתה כמה פעמים זא"ז ובכל פעם מצאה דם באותו מקום ובאותו צד ולא לזולתו וכן נבדקה ע"י נשים אחרים וראו בגופה כעין גיד שמזיע באותו מקום ובאותו צד שאמרה האשה מצאתה עליו דם אבל אינה מרגשת שם כאב אף כשמשמשה שם ומעכה באצבעתה שם עכ"ל תוכן השאלה והנה תחלת דברי פיהו בחדש השלישי וכו' עד ובחדש התשיעי משמע מדבריו שהיו ד' ראיות מחמת תשמיש רצופין בלא הפסקת ביאת טהר' בינתי' דהא אם עברה ושמשה ולא ראתה מותרת דתשמיש זה שלא ראתה עדיף מבדיקת שפופרת כמבואר להדיא בש"ע סימן קפ"ז סעיף יו"ד בהג"ה לפ"ז לא ידעתי מ"ש מכ"ת ואלו ד' פעמים שראתה מחמת תשמיש לא היו לזמנים שווים מה בכך שלא היו שווים או שווים הלא הוחזקה ד' פעמים לרואה דם מחמת תשמיש שאסורה לשמש לכל הדיעות ואיך שגג בזה גם מ"ש מכ"ת בלשונו והראי' היותר קרוב לטבילתה וכו' הרי עדיין לא הזכיר כלום מראייתה אחר טבילתה גם מ"ש מכ"ת ושלש ראיות אחרות עד לי"א שבועות וכו' ודאי א"כ הוא מצטרפין שלשה ביאות שאחר לידתה וטבילתה עם ד' ביאות ראשונת והיא הוחזקה ז' פעמים לרואה דם מחמת תשמיש אם לא היה ביאת היתר בינתים גם מ"ש מ"כ בתוך שאלתו שבדקה וחזרה על כל הצדדין בחורין ובסדקין ולא מצא' שום דבר רק סמוך לכרכשא הרגישה כמין יבלת ודחקה באצבעה העד ע"ג ומצאה דם על העד וכו' ובכל פעם מצאה דם באותו מקום ולא לזולתו וכן ראו הנשים וכו' אבל אינה מרגשת כאב אף כשדחקה באצבעותיה עכ"ל גם בזה דבריו סתומים דודאי אם היתה מכה שכאב לה ודאי נאמנת האשה לומר מכה יש לי באותו מקום שהדם יוצא אפי' אם המכה הוא במקור עצמו שמשם נובע דם אפ"ה טהורה היא ותלינן בדם מכתה ובפרט שגם הנשים מעידין כן כמבואר בספרי תורת שלמים סי' קפ"ז ס"ק ט"ו וכן מבואר בתשובת מהר"ם מלובלין ובב"ח ובתשובת צ"צ סימן פ"ו יע"ש אך מכ"ת כתב אינה מרגשת כאב כלל רק שראו כעין גיד שמזיע באותו צד הנה בודאי אם הדם באה מן הצדדים ולא במקום המקור מקום שהשמש דש שם ודאי טהורה בכל ענין ועדיף מבדיקת שפופרת דהרי לכך בודקין בשפופרת ע"י מכחול כדי לראות אם הדם באה מן הצדדים והי' טהורה אך מלשון מ"כ שכתב בכל פעם מצאה דם באותו מקום משמע שהדם בא מן המקור עצמו א"כ נראה שפתחה פתוח ושופעת דם תמיד באותו מקו' מהחדר שבאה הדם טמא מזיע דרך הגיד וא"כ ח"ו אין למכת' תרופה כיון שכן נראה עין בעין ע"כ יפרש לי מר תוכן שאלתו גם מ"ש מכ"ת תוך תשובתו והנה אף אלו לא הי' נראה וניכר שהדם מן הצדדים אע"פכ היתה האשה הנ"ל עדיין מוחזקת ברואה דם מחמת תשמיש לא מבעי' לבעל הלכות גדולות וכו' אלא אפי' להרא"ש וסמ"ג וכו' ולפע"ד אף לדעת ה"ג אינו כן דבדף פ"ו ע"ב כתב וז"ל היושבת על דם טהור אסורה לשמש וכמה אמר רבא עונה דהיכי דיתבת שלשים ושלשה לזכר וששים וששה לנקיבה ימי טהרה נינהו כד מטא לילי תלתין וארבע או דשיתין ושבעה אסור לה לשמושי ואע"ג דלא קא חזיא כיון שהשלימו לה ימי טהרה דאורייתא ועיילי לה ימי טומאה הוי לה כתחלת נדה ומבעי לה למיפרש חדא עונה כנגדה עכ"ל הרי דלא כתב דיהוי כשעת ווסתה רק דהוי כתחלת נדה לפרושי עונה אחת אבל לא כשעת וסתה ממש ואפשר דג"כ כוונתו רק כטעם הרא"ש כי בודאי לא יחלוק על מה דאמרינן בש"ס והסכמת רוב הפוסקים סימן קפ"ט דמעובר' ומניקה כל כ"ד חדש הרי הן בחזקת מסולקת דמי' ואינו קובעת בהם וסת ולא כתבו לחלק דביום פ"א קובעת וסת אלא ודאי דאין לחלק וגם אף אם נאמר שדעת בעל הלכות גדולות כן הוא מ"מ כל הפוסקים חולקין עליו מכמה סוגיות הש"ס כמ"ש בספר בעל הנפש להראב"ד בשער הוס' דף נ"ח ע"א וגם כל הפוסקי' הכריעו דלא כוותי' יע"ש בט"ז סי' קפ"ד ס"ק ב' שסיי' לית מאן דחש לה וכן מדברי הש"כ משמ' שהוא חומר' בעלמ' יע"ש וכן מבואר להדיא מדברי הש"כ סי' ס"ק ל"א שכ' דדוקא ראתה לאחר ל"ג לזכר וס"ו לנקיבה משמע דאפי' בליל מ"א ובליל פ"א לא מיקרי רואה דם מחמת תשמיש ולא כמו שעלה על דעת כ"ת גם מעיקר' דדינא פירכא כיון שמצוין אצל כ"ת וסביבותיה רופאים מומחין ע"כ מן הראוי לווכח בדבר כזו עם הרופאים וכה"ג מצינו חכמים ראשונים וכדאי' שאלו לרופאים וכו' וכן עשיתי מעשה כמה פעמים לישא וליתן עם הרופאי' וכמבואר בתשובתי ש"י חלק א' סי' ס"ה וס"ו גם בחלק ב' סי' נ"ח וע"ד הקושי' שהקשה כ"ת על ספרי תורת השלמים על מה שפסקתי שם דבעינן ג' ראיות בלי צירוף ראיה ראשונה שהוא נגד דברי רמ"א סעי' יו"ד בהג"ה שם לא ידעתי למה הביא ממרחק לחמו מסעי' יו"ד הלא באותו סעי' עצמו כתב רמ"א להדיא בהג"ה לכן כל שרואה ג' פעמים סמוך לתשמיש מקרי לדידן מחמת תשמיש ונאסרה על בעלה עכ"ל ולא העתקתי דבריו שם שהרי מבוארים שם במקומו אבל באמת אין מדבריו שום סתירה לדברי דודאי הוא כא' מן הפוסקים דסוברים הכי אבל הטור והמחבר וספר בעל הנפש להראב"ד תופסין עיקר כמשמעות הש"ס וכיון דקי"ל כהראב"ד מדינא דא"צ שום בדיקה אפי' אין לה וסת רק שנהגו להחמיר בקצת מקומות וכן הכריע הש"כ עצמו בסי' קפ"ו ע"ב הכרעתי ג"כ כוותיה להקל בזה שאינה נקראת רואה דם מחמת תשמיש ושאינה נאסרת עד אחר ד' פעמים והוא ברור ואחר שיחקו' מכ"ת אצל הרופאים ויכיר שאלתו אזי אשיב תשובה שלימה כאשר יורני מן השמים הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |