שבות יעקב/ג/נג
|
< הקודם · הבא > |
על דבר הקושיא שהקש' לי הבאתי בספרי ש"י ח"ב סי' ג' על הא דאמרינן במגילה דף ח' ע"א הא לענין בל תאחר זה וזה שווין נדבה כמו בנדר וכן הוא בש"ס דר"ה דף ו' ע"א דאף בנדבה איכא בל תאחר ובש"ס דנדרי' דף ט' ע"ב פירש"י להיפך דבנדבה ליכא בל תאחר דכל דאי' בי' גזא דרחמנא אית' ע"כ תוכן הקושי' ושי' שם והובא קושי' זו בתשובת פנים מאירות סי' צ"ט ודחיתי דבריו בשתי ידים בתשובתי שם אבל לא כתבתי טעם לדבר ושואל השואל למה דחיתי כל דבריו:
דלדבריו צ"ל הא דפירש"י דבנדבה ליכא בל תאחר היינו אם נאבדה ובזו לא צריך לטעם דכל היכא דאית' בי' גזא דרחמנא אית' ולדידיה אפילו מתו וכה"ג דאינו בעולם כלל כיון שאינו באחריותן הוא פטור מיד דאפריש אף דליכא בי' גזא דרחמנא ומה צורך רש"י לטעם זה וכן משמע בסוגי' דחולין דף קל"ט ע"א ע"ש ע"כ דחיתי דבריו וכתבתי ליישב בדרך הפשוט ע"ש ויש מי שרוצה לפקפק על דברי וכתב וז"ל אם כדבריו כן הוא א"כ הש"ס דפריך התם בר"ה תשמור זו מצות לא תעשה כאשר נדרת זה נדר וכו' הא תו למה לי מלא תאחר לשלמו נפקא וכו' ומאי קושיא דלמא איצטרכו תרווייהו חד לענין שוגג וחד לענין מזיד דמלא תאחר לשלמו הוי אמינא דוקא מזיד אבל בשוגג לא קמל"ן דבנדר אפי' בשוגג נמי עובר בבל תאחר אלא ודאי דאין סברא לחלק ע"כ דבריו ותיובתא לא קחזינא חדא דהא התם קאמר הש"ס ועשית כתיב אזהרה לב"ד שיעשוך הרי להדיא דאמזיד קאי זאת ועוד אחרת דהא עיקר קושית המקשן מתחלה רק אנדר רק דאח"כ מקשה המקשן והא נדבה כתיב וכמ"ש תוס' ד"ה חד דאמר ובנדרים בודאי אין סברא לחלק בין שוגג למזיד והש"ס בעי לתרץ תירץ דקאי בין אנדר ובין אנדבה ומ"ש עוד להקשות דא"כ ה"ל לתנא דמתני' למתני אין בין נדרים וכו' שנדבה במזיד עובר בשוגג אינו עובר עכ"ל הנה מלבד קושי' התוס' וישובו לא קשה מידי דהיא היא כיון דנדבה אינו חייב באחריותו מש"ה לא טעין אכתפי' וכל היכא דאי' ביה גזא דרחמנא אי' בשוגג ואינו עובר בבל תאחר בשוגג ותו י"ל דתנא בעי למתני בבא דמיירי בין בשוגג בין במזיד משא"כ לענין בל תאחר דבמזיד שווין לא בא למיתני אטו תנא כי רוכלא ליתני לחלק כה"ג כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |